ליכט לקראת דו"חות בזק: "ירידה חדה בהכנסות, הרווח התפעולי ייפגע רק במעט"
בשבוע הבא תפרסם חברת בזק את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2011. בסקירה לפני הדו"חות מתייחס אורי ליכט מנהל מחלקת המחקר של איי.בי.איי לשאלה כיצד ייראו דוחות הרבעון הראשון של בזק לאחר הפחתת דמי הקישוריות.
"מדובר באחד הדוחות הקשיים ביותר לחיזוי כיוון שלראשונה תבוא לידי ביטוי הפחתת דמי הקישוריות אשר תשפיע בצורה משמעותית הן על התחום הקווי והן על תחום הסלולר". לדבריו "כיוון שבזק היא חברת התקשורת הראשונה שמפרסמת את דוחותיה הדוחות צפויים לתת הצצה ראשונית כיצד ייראו דוחות חברות התקשורת בעידן הפוסט קישוריות".
ליכט מעריך כי הכנסותיה של בזק יירדו בכ-7% לרמה של 2.85 מיליארד שקל. להערכתו, הפגיעה בהכנסות צפויה להגיע מירידה של כ 9% בהכנסות הפעילות הקווית של החברה וירידה קלה של כ-2% בהכנסות פלאפון.
עוד מציין ליכט כי לדבריו צפויה בזק להציג שחיקה ברווח התפעולוי התזרימי (EBITDA) אשר יעמוד על כ-980 מיליון שקל, נמוך מאשר ה-1.2 מיליארד שקל שייצרה החברה ברבעון המקביל. לדבריו, "הפגיעה צפויה להגיע מאירועים חד פעמיים דוגמת ההסכם שנחתם עם ועד העובדים". עוד מציין ליכט כי השפעת הקישוריות על רווחי בזק יהיו יחסית שוליים ויסתכמו בכ-50 מיליון שקל ברבעון.
באשר להשפעת דמי הקישוריות ליכט מעריך כי השפעת הקישוריות תוביל לירידה טכנית של כ-150 מיליון שקל בהכנסות אולם הרווח הנקי לא ייפגע. הסיבה לכך נובעת מן העובדה כי טרם הפחתת הקישוריות - בזק גבתה בנוסף לעלות השיחה הרגילה גם את דמי הקישוריות. למעשה, בזק רשמה את הכנסות אלו בדו"חות אך גם כהוצאה.
במגזר הסלולר ליכט מעריך ירידה בהכנסות פלאפון של 2% לרמה של 1.36 מיליארד שקל. ליכט סבור כי ההכנסות הגבוהות מציוד יפצו על פגיעה של כ-10% בהכנסות משירותים. לגבי דמי הקישוריות - הדבר צפוי להוביל לשחיקה משמעותית בהכנסה הממוצע למנוי אשר תרד מרמה של 134 שקלים לחודש לרמה של 115 שקלים בלבד.
במלים אחרות, ליכט סבור כי השפעת הקישוריות על רווחי פלאפון תעמוד על כ-50 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, המשך תהליכי ההתייעלות ושיפור הרווחים ממכירת ציוד יובילו לכך שפלאפון תצליח לפצות על הפגיעה ולהציג צמיחה קלה ב-EBITDA לכ-488 מיליון שקל.
לסיכום מציין ליכט כי "אחרי מספר רב של רבעונים פחות רלוונטים אנחנו הולכים לקבל מושג ראשוני איך יראו דוחות חברות התקשורת בעידן הפוסט קישוריות, כעת נשארנו עם שאלת פריסת הרשת של חברת החשמל וכניסת המתחרים החדשים לתחום הסלולר".
לדבריו, בזק צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים של מעל ל- 3 מיליארד שקל בשלוש שנים הקרובות ולאחר מכן תוכל להמשיך לחלק באופן שוטף 2-2.4 מיליארד שקל בכל שנה. בעקבות כך בזק נשארת אצל IBI בהמלצת קנייה ומחיר יעד של 10.5 שקלים למניה.
- 1.כתבה בשירות המוסדיים 07/05/2011 18:57הגב לתגובה זויקנו מידיים חלשות ולא מבינות ויגזרו קופונים כל חצי שנה

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
