ליכט לקראת דו"חות בזק: "ירידה חדה בהכנסות, הרווח התפעולי ייפגע רק במעט"

מנהל מחלקת המחקר של IBI מנסה לענות על השאלה כיצד ייראו הדו"חות של חברת התקשורת לאחר הפחתת דמי הקישוריות
תומר קורנפלד | (1)

בשבוע הבא תפרסם חברת בזק את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2011. בסקירה לפני הדו"חות מתייחס אורי ליכט מנהל מחלקת המחקר של איי.בי.איי לשאלה כיצד ייראו דוחות הרבעון הראשון של בזק לאחר הפחתת דמי הקישוריות.

"מדובר באחד הדוחות הקשיים ביותר לחיזוי כיוון שלראשונה תבוא לידי ביטוי הפחתת דמי הקישוריות אשר תשפיע בצורה משמעותית הן על התחום הקווי והן על תחום הסלולר". לדבריו "כיוון שבזק היא חברת התקשורת הראשונה שמפרסמת את דוחותיה הדוחות צפויים לתת הצצה ראשונית כיצד ייראו דוחות חברות התקשורת בעידן הפוסט קישוריות".

ליכט מעריך כי הכנסותיה של בזק יירדו בכ-7% לרמה של 2.85 מיליארד שקל. להערכתו, הפגיעה בהכנסות צפויה להגיע מירידה של כ 9% בהכנסות הפעילות הקווית של החברה וירידה קלה של כ-2% בהכנסות פלאפון.

עוד מציין ליכט כי לדבריו צפויה בזק להציג שחיקה ברווח התפעולוי התזרימי (EBITDA) אשר יעמוד על כ-980 מיליון שקל, נמוך מאשר ה-1.2 מיליארד שקל שייצרה החברה ברבעון המקביל. לדבריו, "הפגיעה צפויה להגיע מאירועים חד פעמיים דוגמת ההסכם שנחתם עם ועד העובדים". עוד מציין ליכט כי השפעת הקישוריות על רווחי בזק יהיו יחסית שוליים ויסתכמו בכ-50 מיליון שקל ברבעון.

באשר להשפעת דמי הקישוריות ליכט מעריך כי השפעת הקישוריות תוביל לירידה טכנית של כ-150 מיליון שקל בהכנסות אולם הרווח הנקי לא ייפגע. הסיבה לכך נובעת מן העובדה כי טרם הפחתת הקישוריות - בזק גבתה בנוסף לעלות השיחה הרגילה גם את דמי הקישוריות. למעשה, בזק רשמה את הכנסות אלו בדו"חות אך גם כהוצאה.

במגזר הסלולר ליכט מעריך ירידה בהכנסות פלאפון של 2% לרמה של 1.36 מיליארד שקל. ליכט סבור כי ההכנסות הגבוהות מציוד יפצו על פגיעה של כ-10% בהכנסות משירותים. לגבי דמי הקישוריות - הדבר צפוי להוביל לשחיקה משמעותית בהכנסה הממוצע למנוי אשר תרד מרמה של 134 שקלים לחודש לרמה של 115 שקלים בלבד.

במלים אחרות, ליכט סבור כי השפעת הקישוריות על רווחי פלאפון תעמוד על כ-50 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, המשך תהליכי ההתייעלות ושיפור הרווחים ממכירת ציוד יובילו לכך שפלאפון תצליח לפצות על הפגיעה ולהציג צמיחה קלה ב-EBITDA לכ-488 מיליון שקל.

לסיכום מציין ליכט כי "אחרי מספר רב של רבעונים פחות רלוונטים אנחנו הולכים לקבל מושג ראשוני איך יראו דוחות חברות התקשורת בעידן הפוסט קישוריות, כעת נשארנו עם שאלת פריסת הרשת של חברת החשמל וכניסת המתחרים החדשים לתחום הסלולר".

לדבריו, בזק צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים של מעל ל- 3 מיליארד שקל בשלוש שנים הקרובות ולאחר מכן תוכל להמשיך לחלק באופן שוטף 2-2.4 מיליארד שקל בכל שנה. בעקבות כך בזק נשארת אצל IBI בהמלצת קנייה ומחיר יעד של 10.5 שקלים למניה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה בשירות המוסדיים 07/05/2011 18:57
    הגב לתגובה זו
    יקנו מידיים חלשות ולא מבינות ויגזרו קופונים כל חצי שנה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.