הבורסה סגרה בירידה חדה: מדד ת"א 75 צנח ב-2.3%, אלווריון זינקה ב-20%
הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים ביום תנודתי יחסית. במהלך היום נרשם מסחר חיובי, אך אלו לא החזיקו מעמד. במקביל לסגירה בת"א, בבורסות וול סטריט נרשם מסחר תנודתי, עם נטייה לעליות שערים קלות.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף איבד 0.88% לרמה של 1,216 נקודות. מדד ת"א-75 רשם ירידה חדה בהרבה של 2.25%. מניות הבנקים איבד 1.7% ומדד התל-טק 15, שסובל מהיחלשות הדולר, איבד 2.4%. מחזור המסחר היה גבוה והסתכם ב-2.893 מיליארד שקל.
עם זאת, המדדים המובילים הצליחו לשמור על שבוע חיובי, גם אם בקושי רב. בסיכום שבוע המסחר החולף, מדד המעו"ף עלה ב-0.1%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.8%. עם זאת, מניות הבנקים רשמו ירידה ממוצעת של 1.65%.
במהלך יום המסחר בלטה מניית אלווריון בטיסה של מעל ל-20% לאחר שדיווחה על חוזה משמעותי במיוחד בקנדה. מניית פרוטליקס זינקה ב-7.9% במחזור המסחר השני בגודלו בבורסה, זאת ברקע לכניסתה למדד ת"א 100 ולמדד הביומד. מודיעין יהש עלתה ב-8% וטבע הוסיפה 1.9%.
בורסות העולם
עם הסגירה בת"א, בבורסות אירופה התנהל המסחר במגמה מעורבת לאחר העליות הקלות בפתיחה. מדד הדאקס עלה 0.11%, הפוטסי ירד 0.24% והקאק עלה 0.06%. בוול סטריט נפתח המסחר במגמה מעורבת, כאשר נכון לשעה זו מדד הנאסד"ק הוסיף 0.3%, הדאו ג'ונס רשם ירידה של 0.12% ומדד ה-S&P 500 ירד ב-0.07%.
בבורסות אסיה נרשמו ירידות שערים קלות במדדים המובילים. מדד הניקיי ירד ב-0.1%, ההאנג סנג חתם ללא שינוי והקוספי השיל 0.2%. בכך, קטעו המדדים רצף של ארבעה ימים רצופים של עליות שערים. עם זאת, בורסות היבשת נסחרות עדיין קרוב מאוד לרמת שיא של שנתיים.
מניות במרכז
חברת אלווריון הודיעה הבוקר כי חתמה על עסקת ענק בקנדה לפריסת רשת 4G ברחבי קדנה בשווי של 75 מיליון דולר.
מניית משאבי טבע זינקה היום ב-34% בהמשך לזינוק אתמול של 64% במחזור חריג ללא כל הודעה מצד החברה. הבוקר מתברר כי כנראה היו משקיעים שידעו מדוע. החברה דיווחה כי היא בוחנת רכישה של שני מכרות זהב מבעל השליטה בה, רועי סבג.
מניית פרוטליקס זינקה היום במסחר ברקע לכניסתה החל מהשבוע הבא למדדי הבורסה. היום בשלב הנעילה הזרימו תעודות הסל ביקושים משמעותיים למניות החברה. בתוך כך, אתמול החל הראל פיננסים בסיקור החברה בהמלצת קנייה ובמחיר יעד של 12 דולר למניה.
מניית בנק הפועלים המשיכה לרכז עניין. אמש צנחה מניית הבנק לאחר שבעלת השליטה בו שרי אריסון מכרה כ-3% ממניות הבנק בהיקף של כ-650 מיליון שקל. המכירה בוצעה לבנק סיטי אשר הפיץ את המניות במהלך המסחר.
חברת הביומד ביוקנסל דיווחה כי סיימה את הניסויי הקליני שלב II בתרופה לטיפול בסרטן הלבלב. התוצאות המלאות של הניסוי בתרופת ה-BC-819 שזכתה למעמד "תרופת יתום" צפויות להתקבל בשבועות הקרובים.
חברת טאואר דיווחה על עסקה של עם חברת Ensphere לייצור מעגלים משולבים של מקלט-משדר אופטי. לפי הערכות בשוק, עסקה זו צפוייה להגיע בשנה הבאה להיקף של 5 מיליון דולר.
שותפות חיפושי הנפט גבעות יהש הודיעה היום, בהתאם לחשיפת Bizportal, כי חתמה על הסכם ייעוץ עם האלוף במילואים גיורא איילנד.
שותפות חיפושי הנפט מודיעין יהש עלתה ב-8% במסחר לאחר שנודע שחתמה על הסכם לביצוע סקר סייסמי תלת מימדי (3D) ברישיון 'ים חדרה'. הסקר צפוי לצאת לדרך לקראת סוף שנת 2010.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
