פוטרתם? כך תשמרו לעצמכם את מרבית כספי הפיצויים

ירון שמיר, מומחה בפנסיה של Bizportal, מציג את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פיצויי פיטורים
ירון שמיר |

הרבה פעמים במדור אנו מנסים להעלות את המודעות של הצרכן לסוגיות הדורשות את התיחסותו לצורך שימוש טוב יותר בזכויות העומדות לזכותו. הפעם ננסה לתת על קצה המזלג כמה סוגיות העוסקות בפיצוי פיטורים שלהם זכאי עובד שפוטר מעבודתו.

בסוגיית פיצוי הפיטורים התחלנו לדון כבר בעבר כאשר העלינו את הנושא של הסכם בין עובד ומעביד על פי סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים, הפעם כאמור נדון קצת יותר לעומק בנושא המס על הפיצויים או יותר נכון, איך נחסוך במס על פיצויי פיטורים.

אז על מה בעצם מדובר?

בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים נקבע כי עובד אשר עבד במשך שנה אחת ופוטר זכאי לפיצויי פיטורים.

החוק והפסיקה הרחיבו וקבעו מקרים נוספים בהם תקום לעובד זכות לפיצויי פיטורין גם במקרה של התפטרות יזומה, עבודה של תקופה קרובה לשנה ועוד כאן המקום להזכיר כי במקרה של חתימה על סעיף 14 לחוק הפיצויים יועברו הפיצויים לעובד כמעט תמיד (פרט למקרים קיצוניים שנדונו כבר בעבר).

לעיתים קרובות מהווים פיצויי הפיטורים את הסכום שיעזור לעובד שפוטר לעבור את התקופה הראשונית ללא ההכנסה מעבודה. בנוסף הם מהווים חלק עיקרי בצבירה הפנסיונית לעת פרישה.

חשוב לדעת, באופן עקרוני, פיצוי פיטורים חיבים בתשלום מס הכנסה. יחד עם זאת מס ההכנסה מאפשר פטורים ודחיות בתשלום מס על פיצויים, עקב כך יש לתכנן היטב את עזיבת העבודה על מנת להנות מהפטורים וההטבות אשר ניתנו .

הסעיף הראשון הוא סעיף הפטור על חלק מהפיצויים, סעיף 9 (7)(א) לפקודת מס ההכנסה מעניק פטור לפיצוי פיטורים עד תקרה אשר משתנה מידי שנה מוכפלת בשנות הותק של העובד. תקרה זו עומדת בשנת 2010 על 11,390 ש"ח לשנה. כך לדוגמא עובד אשר משכורתו האחרונה עמדה על 15,000 ש"ח ועבד במקום עבודה 10 שנים וזכאי ל-150,000 ש"ח פיצוי פיטורים יהיה זכאי לפטור ממס על 113,900 ש"ח ועל היתרה בגובה של 36,100 ש"ח יהיה חייב במס.

בנוסף לפטור ניתנו בפקודת מס ההכנסה הטבות נוספות לפיצוי הפיטורים ואנו ננסה להציג על קצה המזלג שתיים מהן:

יעוד כספי פיצויים לקצבה או רצף קיצבה

סעיף 9(7)(א)(ז) לפקודה מעניק פטור מהתחשבנות על כספי פיצויים העומדים לרשות הפורש מהעבודה בקופת גמל לקיצבה ואשר הוא ביקש ליעדם למטרות קיצבה.

מה זה אומר בלשון פשוטה? זה אומר שבמקרים מסוימים בנוסף לחלק הפטור ניתן לקבל עוד הטבת מס על חלק שלכאורה צריכים לשלם עליו מס הכנסה מלא! לא מדובר כאן על פטור נוסף אלא על דחיית התחשבנות במס לגיל פרישה ובקשה לראות בכספים אלו כחלק מהקיצבה לה יהיה זכאי העובד בהגיעו לגיל פרישה.

עובד אשר בוחר בהטבה זו אינו מחוייב ליעד את כל הכספים העומדים לרשותו כפיצויים למטרת קיצבה אלא יכול לבחור ליעד רק את הכספים החיבים.

היתרון ביעוד כספי פיצויים למטרת קיצבה הוא בעובדה שקיים כאן שינוי של "צבע הכסף" שינוי המאפשר לעובד לדחות את ההתחשבנות לעתיד ובנוסף מאפשר לעובד להנות גם על כספים אלו מפטור הניתן לקיצבה בעת פרישה. ניתן לבצע חרטה מרצף קיצבה בכל עת , כל עוד לא הגיע העובד לגיל פרישה והעובד ימוסה על הכספים בעת החרטה.

יעוד כספי פיצויים לרצף מעסיקים - רצף פיצויים

הסעיף הבא מאפשר גם הוא שלא להתחשבן במס הכנסה עם עזיבת עבודה וגם הוא דורש תנאים מסוימים.

סעיף 9 (א 7) (א)(4) לפקודה מאפשר לעובד לבקש שלא להתחשבן על פיצויי הפיטורים בעת הפרישה מהעבודה אלא לחבר תקופות וותק של כמה מעבידים ולבצע על כולן התחשבנות משותפת. כך לדוגמא עובד אשר עבד במקום עבודה מסויים 10 שנים ושכרו האחרון היה 5,000 ש"ח ולאחר מכן עבר למקום עבודה חדש וגם שם עבד 10 שנים ושכרו האחרון היה בגובה של 10,000 ש"ח וביקש רצף מעסיקים כאשר עזב את מקום העבודה הראשון יתחשבן על פיצויי הפיטורים שלו רק לאחר שעזב את המעביד השני כאשר תקופת הוותק תהיה 20 שנה (חיבור שתי התקופות) והשכר לצורך התחשבנות יהיה 10,000 ש"ח.

בסעיף זה קיימת הנחה סמויה של ירידה באחוז המס השולי והנחה נוספת של ירידה בהכנסה בעת פרישה שתאפשר לבצע תכנון מס נכון כמו פריסת מס.

יתרון גדול במקלט מס זה נובע מהעובדה שניתן לבצע הפרשה חד פעמית של פיצויים חיבים במס לקופה טרם עזיבת העבודה בעוד שהאפשרות ההפקדה החד פעמית למסלול של רצף הקיצבה מוגבל. הבחירה ברצף פיצויים היתה נפוצה בקופות הגמל והיכולת להפקיד הפקדה חד פעמית לקופה שימשה פורשים רבים אשר היו זכאים למענקים גבוהים. יחד עם זאת במסגרת תיקון 3 הוגבלה ההפקדה החד פעמית ונקבעה על 4 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-30,000 ש"ח) מוכפל בשנות הוותק.

בניגוד לרצף קיצבה בבחירה ברצף פיצויים קימות מגבלות אשר יש לקחת אותן בחשבון כמו העובדה שאין אפשרות לבצע רצף פיצויים רק על חלק מהסכום אלא על כולו (לא מאפשר לקחת את המענק הפטור), יש צורך למצוא מעביד חדש תוך שנה מיום העזיבה והמעביד החדש צריך להפריש עבורו לאותה קופת גמל.

עקב קוצר היריעה חשוב לציין נקודה אשר יש להתחשב בה כאשר אנו מקבלים את ההחלטה על קבלת פטור על כספי פיצויים. מס ההכנסה כפי שציינו נתן פטור עד לתיקרה על פיצויים אך יחד עם זאת קבע כי פטור על פיצויים יפגע במקרים מסוימים בפטור אשר העובד זכאי עליו על קיצבה בגיל פרישה (נוסחת השילוב).על כן חשוב מאד בקבלת ההחלטה להתחשב גם בשנים שנותרו עד לפרישה ולבצע תחשיב כלכלי נכון לגבי השימוש בפטורים.

עד כאן על קצה המזלג , מובן כי בכדי לקבל החלטה נכונה ונבונה יש להכנס יותר לעומקם של דברים אך יחד עם זאת העקרון של החיוב במס והאפשרות להשתמש במקלטי מס לגיטימים חשוב שיהיה נחלתו של כל עובד. התיעצות עם אנשי מקצוע וטיפול נכון יתנו לעובד ערך רב יותר על הכספים שנצברו עבורו.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.