בשוק יורד יש גם יתרון: הרווחים הרבה יותר מהירים וגדולים

רן קבין |

ביום ראשון האחרון, הקדמתי במיוחד את מועד הסקירה השבועית שלי כאן ב-Bizportal כדי להזהיר את קוראי הטורים שלי מפני הסכנה הגדולה. מי שפעל בימים האחרונים כבר יכול היה לראות תוצאות ראשונות. היתרון הגדול בשוק יורד הוא שהרווחים במכשירי השורט הם מהירים וגדולים הרבה יותר.

כל מי שיביט בגרפים בטווחים הארוכים, יוכל בקלות לראות שמגמות של ירידות הן הרבה יותר מהירות וחדות. ההסבר לכך מאד פשוט: פחד הוא רגש הרבה יותר חזק ודומיננטי מתאווה. בעוד שבשוק עולה המשקיעים תופסים ביטחון לאט יחסית כשהם רוכשים מניות (כמו זברה מפוחדת שמתקרבת לשדה ללחך עשב, כשכל דבר מקפיץ אותה), בעת משבר הציבור פשוט נמלט על נפשו מבלי לבחון את המחיר ומבלי להסתכל אחורה. מבחינתנו, כמשקיעים מתוחכמים יותר, ברגע שזיהינו את המגמה, הרי שאין זה משנה אם היא עולה או יורדת. מכשירי השורט מאפשרים לנו להרוויח כסף בשוק יורד בדיוק כמו בשוק עולה. ההבדל הגדול ? בשוק יורד מרוויחים הרבה יותר מהר והרבה יותר כסף.

מה אתם, הייתם עושים?

נניח לרגע שהייתם מנהלי השקעות בבית ההשקעות הגדול במדינה והייתם מבינים שבוע לפני כולם שהולכת להתרחש מפולת גדולה בבורסה. נשאלת השאלה: מה אתם, הייתם עושים?

בהנחה שאתם מאמינים להערכה הזו, מה באמת הייתם עושים? מוכרים את המניות? אין סיכוי שתצליחו למכור יותר מכמה אחוזים בודדים מרכיב המניות מבלי לייצר מפולת בעצמכם בזמן כל כך קצר. קונים שורטים? בהיקפים הללו, התוצאה תהיה זהה (הגוף שמוכר לכם את תעודות השורט יתכסה על ידי מכירה בחסר של ניירות ערך ויפיל את השוק). ממתינים ומוכרים בזמן המפולת? זה יהיה מאוחר מידי ויראה רע. מתפללים שלא תהיה מפולת בסופו של דבר? זה דווקא יכול לעבוד.

הפתרון היחידי שמתאים כשמסתכלים על טובת כלל המשקיעים בישראל הוא: לחנך את הציבור להשקיע לטווח ארוך וזה בדיוק מה שעושים בתי ההשקעות הגדולים. על מנת למנוע פאניקה, הם תמיד יטענו שצריך להסתכל על ההשקעה לאורך זמן. לבתי ההשקעות הגדולים יש תמיד אינטרס לומר לכם שבטווח הארוך השוק עולה ולמען האמת בטווחים הארוכים באמת, זה אפילו נכון. אבל הסיבה האמיתית להצהרות הללו, היא שאין להם ממש אפשרות אחרת. בסופו של דבר, רוב הציבור בישראל מנוהל אצל מספר גופים גדולים, שלכל אחד מהם השפעה גדולה מידי על השוק. אפילו אם הם אלופי העולם, אף אחד מהם לא יכול לברוח מהשוק שבוע לפני מפולת גם אילו היה יודע בוודאות שהיא תתרחש.

אבל, האינטרס של המשקיע הפרטי לא תמיד תואם את האינטרס של הגופים הגדולים. את המשקיע הפרטי פחות מעניין טובת הכלל ויותר מעניין טובתו האישית: לברוח מהמפולת בהתחלה ולחזור מתישהו בהמשך, גם אם הסיכון הוא החמצת המשך העליות.

אבל מספיק עם הדיבורים. בואו ניגש לת'כלס. תחת ההנחה שלנו שבינתיים הירידות יימשכו, בואו נראה איך אפשר לעשות מזה כסף?

ראשית בואו ננתח את המצב: זרימה גדולה של כספים עומדת בפתח - פדיונות גדולים צפויים מקרנות הנאמנות המתמחות במניות, אג"ח קונצרני וקרנות מעורבות. הקרנות הללו מחזיקות בכל סוגי הניירות. עד כה, ייתכן שלא הרגשתם בנזק הגדול שכבר נגרם מאחר והקרנות הללו החזיקו בהרבה מאד מזומן. כאשר המשקיעים פדו את הקרנות, הרי שהקרנות לא היו צריכות למכור הרבה סחורה בשוק, אלא החזירו את המזומן. כל זה היה נכון עד שהמזומן נגמר ותחת ההנחה של הגופים הגדולים שמדובר רק בתיקון טכני. כעת כשיש חשש אמיתי, הקרנות יתחילו לזרוק סחורה והנזק האמיתי יתחיל להיגרם (אגב, שמתם לב שהתל בונד כמעט ולא נפגע? מאד ייתכן שהחסינות הזו עומדת להסתיים).

אילו ניירות ייפגעו הכי הרבה?

מנהלי הקרנות המתוחכמים והמנוסים יותר ממשברים קודמים, יודעים שדווקא בהתחלה כדאי לזרוק מהר את הניירות הקטנים והבלתי סחירים וזאת משתי סיבות: 1. בשלב הזה הקרנות עדיין גדולות והניירות הללו תופסים באחוזים מקום קטן יחסית. לכן גם אם יורידו נייר מסויים ב- 20% ביום, הנזק לתשואת הקרן יהיה אמנם כואב, אבל נסבל (בוודאי ביחס לקרנות אחרות שגם התשואה שלהן תהיה זוועתית באותו היום). 2. אם יש קונים כדאי למכור, כי מי יודע מה יהיה מחר (סביר שמחר הקונים רק יפחדו יותר).

מנהלי הקרנות האחרים עדיין מקווים שמדובר בתיקון ולכן מעדיפים לכבות שריפות. הם ימכרו את מה שהכי קל למכור. מניות גדולות, אגרות חוב בדירוג גבוה וכו'. אם הם צודקים וזה אכן רק תיקון, יהיה בסדר, אבל אם הם טועים והתיקון יהפוך למפולת, הרי שבעוד חודש הניירות הפחות סחירים יתפסו בקרן שלהם מקום מכובד ביותר ואז ביום אחד לא תהיה ברירה, אלא למכור. היות שבמצב כזה כמעט ולא יהיו קונים, הקרן תצנח ותגרור גל פדיונות נוסף וחוזר חלילה (לא מאחל לאף מנהל קרן).

איך שלא תסתכלו על זה, מי שבאמת מאמין שמדובר במפולת, כנראה ירוויח יותר בשורט על מניות היתר, כיוון ששם, כשאין קונים הירידות חדות מאד ותעודות השורט יעלו. יתרה מזאת, עד שלא נחזור למגמת עליות אמיתית, בכל פעם שיגיעו קונים למניית יתר, הקרנות יקפצו מייד על ההזדמנות וימכרו אותה - העיקר הנזילות. אפשרות אחרת היא לרכוש תעודות סל שורט ממונפות על מדדי המניות הגדולים, שגם הן יגדילו את הרווח בגין כל ירידה של המניות.

לסיום, לא התייחסתי כאן לאופציות מכר (PUT) על מדד המעוף, אבל למבינים שבניכם, זו בהחלט אפשרות. רק תעשו לעצמכם טובה - זהירות! הנושא מורכב גם ברמה הטכנית, אבל הרבה יותר ברמה הפסיכולוגית. רוב הסוחרים פשוט לא יודעים להפסיק בזמן וחבל... הרי מתישהו המשבר יסתיים ומי שיישאר עם האופציות ישלם מחיר כבד.

סיכונים

לפני שרצים וקונים מכשירי שורט כדאי לזכור, שכגודל הסיכוי, גודל הסיכון. העולם לא הולך להיחרב מחר והירידות עשויות להיפסק. אלו הם לא מכשירי השקעה לטווח ארוך, אלא מכשירים שנועדו בראש ובראשונה להגנה ורק אח"כ ליצירת רווחים בפרקי זמן מאד מסויימים. חלק מן המכשירים הנ"ל דורשים הבנה מעמיקה והם עשויים להיות בעלי מינוף על מדדים שונים ו/או מוגבלים בזמן ו/או מותנים באירועים מסוימים ולכן חשוב לבדוק היטב מה אתם קונים.

לסיכום

ההזדמנות להרוויח כסף במפולת, גדולה לא פחות מאשר בתקופות של גאות. בוודאי שאין כל סיבה להפסיד את הרווחים הגדולים שנצברו בשנה האחרונה. חשוב שתבינו גם את האינטרסים של בתי ההשקעות הגדולים, כדי שתוכלו לשמור על האינטרסים שלכם. הקצב של הירידות, האגרסיביות והעוצמה בימים של ירידות, מאפשרים להרוויח הרבה יותר כסף בהרבה פחות זמן. עכשיו יותר מתמיד, חשוב לחשוב קצת מחוץ לקופסא ולנצל את מה שהשוק נותן. מהפוזיציה הזו, של מי שלא מפסיד כסף במפולת, יהיה הרבה יותר קל לנצל את השלב הבא (שעדיין לא נראה באופק) ? סיום המשבר וחזרה למגמת עליות.

בהצלחה!

הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il.

* גילוי נאות

חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך המוזכרים בדו"ח זה לרבות תעודות שורט על מדד יתר 50, מדד ת"א 100 ומדד תל בונד 60 מוחזקים ו/או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר (20/5/2010) ומבוססים על מידע שהתפרסם באתר הבורסה ובעיתונות הכלכלית. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".