מנכ"ל די מדיקל: "שנת 2010 תהיה שנה של כניסה לשווקים נוספים והרחבת הייצור"
ימים לא פשוטים עוברים על המשקיעים בסקטור הביומד בבורסה של תל-אביב. אם עד חודשי הקיץ נהנו המשקיעים מראלי אדיר במניות הסקטור, הרי שבחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים, חזר הסקטור לאווירה דובית קלאסית.
יכולות להיות לכך מספר סיבות עיקריות. בכל מקרה, האכזבה של המשקיעים גוברת כאשר הם רואים את מדדי המעו"ף ות"א 75 ממשיכים לטפס וגם סקטורים אחרים בבורסה עולים, בעוד מניות הביומד נחתכות. על אחת כמה וכמה שבחברות עצמן לא קרו בתקופה האחרונה אירועים שליליים מהותיים שיכולים להסביר את המגמה השלילית. להיפך, מרבית החברות המשיכו לאחרונה לדווח על התפתחויות חיוביות בעסקים, מה שמעצים את התסכול.
אחת החברות האלה היא די מדיקל. לפני כחודש השלימה החברה גיוס של כ-16 מיליון שקל, ההקצאה בוצעה במחיר 0.95 שקל למניה בחבילות של 10 מניה ושלוש אופציות, כשמחיר מימוש כתבי האופציה הוא 0.95 שקל. המשקיעים שהשתתפו בהקצאות היו משקיעים מוסדיים ופרטיים.
זמן קצר לפני כן הודיעה הנהלת החברה כי בכוונתה להתחיל בפעולות לרישום כפול של מניותיה למסחר בבורסה בארה"ב מתוך מטרה לגייס סכום משמעותי במהלך החציון הראשון של 2010. אתמול, אגב, סגרה המניה במחיר של 86.80 שקל המשקף לה שווי שוק של כ-150 מיליון שקל.
כדי לעמוד על ההתפתחויות האחרונות בחברה נפגשנו עם הנהלת די מדיקל. כבר בתחילת הפגישה מדגיש המנכ"ל, אפרי ארגמן, את הנקודה אותה מעלים שוב ושוב בכירים בחברות הביומד. "המשקיעים חייבים להבין שבתחום הזה נדרשת הרבה מאוד סבלנות. החברה עוסקת בימים אלו בהרחבת יכולות השיווק שלה, בונה מערכת שיווק רחבה שתאפשר לה חדירה רחבה יותר לשווקים חדשים. עד כה פועלת החברה בצורה מדודה בכניסה לשווקים חדשים, טווח הטעות במקרה של חברות שמתחילות מכירות, הוא 0 ולכן חשוב להתחיל בייצור קטן יותר על מנת לעמוד באספקות ולוודא כי כל מוצר היוצא מהמפעל הוא בטוח ואמין ב-100%".
"שנת 2010 תהיה שנה של התחלת שיווק גדול יותר, כניסה לשווקים נוספים והרחבת הייצור. השנתיים הבאות יהיו שנים מאוד מאוד חשובות ומרתקות לדי מדיקל אבל חייבים להבין שאנחנו עושים את ההתקדמות בצורה איטית ומאוד מבוקרת על מנת שלא יהיו הפתעות לא נעימות בדרך".
לדי מדיקל יש סט של מוצרים המשלימים אחד את השני כך שיש לה מה להציע למשתמש הסופי וגם לחברות הפארמה הגדולות, גם אם אחד המוצרים לא יתבסס בשוק מסיבה כזו או אחרת. "אנחנו לא מתבססים על מוצר אחד בלבד. לחברה משאבה רב פעמית שקיבלה את כל האישורים הרגולטורים, סטים של אינפוזיה מאושרים ומשאבה חד פעמית המאושרת כרגע באירופה ותתחיל תהליך אישורים גם בארה"ב", אומר ארגמן.
"החברה הופכת לחברת שיווק אך ממשיכה במחקר ופיתוח של מוצרים חדשניים לדוגמה משאבת פאטש עם סנסור למדידת רמת הסוכר בדם. במקביל, אנחנו בוחנים שותפים אסטרטגיים להתקדם איתם אך ממשיכה באסטרטגיה שלה, במידה ויבוא שותף מתאים וראוי והצעה טובה - תבחן החברה את האפשרויות אלו".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
