יעלה או לא יעלה? הדעות בשוק ההון חלוקות לגבי החלטת הריבית של בנק ישראל
יעלה או לא יעלה? זו השאלה. מחר (ב') צפוי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, להודיע על גובה הריבית המיועדת לחודש ינואר 2010 ובמחלקות המחקר הדעות חלוקות - או שיותיר את הריבית ללא שינוי בניסיון להגן על הדולר או שיעלה בתגובה להתחזקות האינפלציה וסימני המאקרו המעודדים.
חלק מהכלכלנים טוענים כי צפויה העלאת ריבית של 0.25% כדי למנוע "יצירת בועות לא רצויות" וחלק טוענים כי פישר יכול להמתין עוד לפני שיבצע העלאה נוספת בריבית.
עליית ריבית - צעד בלתי נמנע
שלל האינדיקטורים הכלכליים החיוביים מעידים כי הכלכלה הישראלית מתאוששת מוקדם יותר ומהר יותר משאר הכלכלות שלא שינו את שער הריבית וכי הציפיות האינפלציוניות גבוהות, מה שמחייב העלאה מידיית של הריבית.
לטענת כלכלני בית ההשקעות ישיר עליית המדד המשולב של בנק ישראל לחודש נובמבר (0.6%), בלימת האבטלה (7.7%) והדולר הנסחר ברמה של 3.8 שקלים, הם בין היתר האינדיקטורים הכלכליים התומכים בהעלאת הריבית. להערכת כלכני ישיר: "אין מנוס מהעלאת ריבית שתמנע יצירת בועות לא רצויות גם בתחום הריאלי וגם בתחום הפיננסי שהן רעה חולה למשק הישראלי".
לדעתם שותף גם רון אייכל מבית ההשקעות מיטב שגם טוען שהריבית תעלה לרמה של 1.25%. אייכל מוסיף בסקירתו, כי למעשה הריבית הריאלית בישראל היא מהנמוכות בעולם ואינה מתאימה, הן לרמת הפעילות הכלכלית והן לסביבה האינפלציונית.
עלייה בריבית - לא החודש
מנגד עומדים כלכלנים ואנליסטים שלא ממהרים להכריז על עלייה בשער הריבית, לפחות לא בחודש הקרוב. "אומנם האינדיקטורים הכלכליים והציפיות האינפלציוניות דוחפים את הריבית כלפי מעלה - אך ספק רב אם הנגיד יאשר עלייה בריבית של חודשיים ברציפות", כך סוברת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות IBI.
לדעתה המלומדת מצטרף גם אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים שטוען כי מתווה הריבית של בנק ישראל נוכח מצב הכלכלה המקומית הוא בפירוש כלפי מעלה וכי ההעלות האחרונות לא היו תיקון זמני. יתרה מכך בכלל מציבים שער ריבית גבוה יותר מההערכות בשוק וצופים כי הריבית בשנת 2010 תגיע לרמה של 3%. למרות זאת טוען האנליסט כי לבנק ישראל יש מספיק זמן להעלאות ריבית וכי הוא לא צפוי להתחיל את השנה בהעלאה.
את דעת הביינים בעניין מייצג ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל אשר לטענתו הסיכוי לעליית הריבית עומד על 70%-30% נגד עלייה אפשרית. מאחר והנגיד העלה כבר את הריבית בחודש דצמבר (זאת לאחר שהעלייה הקודמת הייתה רק בספטמבר) - לא צופה שראל כי גם הפעם תהיה עלייה חופפת בריבית של חודש אחר חודש. קצב ההעלאה לדעתו צפוי להיות פעם בחודשיים וזאת כמובן אם לא יהיו שינויים דרמטיים בשער החליפין ובאינדיקטורים הכלכליים.
את הטיעונים שכנגד עלייה אפשרית בריבית תולה ד"ר שראל גם בייסוף בשער השקל שנרשם בחודש האחרון. "עקב העלייה בשער הדולר נראה לכאורה כי השקל נחלש בחודש האחרון אך למעשה התחזק המטבע הישראלי מול שאר המטבעות בעולם וחל ייסוף בשקל - מה שמקטין את הצורך בהעלאת ריבית". המודל על פי ד"ר שראל פשוט: ככל שהשקל מתחזק יותר , הסיכוי להעלאת ריבית קטן יותר והחודש התחזק השקל מול המטבעות בעולם.
קונצנזוס: עלייה בריבית בטווח הארוך
גם אם ישנה מחלוקת בנוגע לגובה הריבית שיקבע מחר על דבר אחד מסכימים כולם: שער הריבית יעלה בטווח הארוך ותעמוד על 2.5%-3% בשנת 2010. העובדה כי בנק ישראל ניצב בעמדת יתרון על פני שאר הבנקים המרכזיים בעולם מעלים את ההשערות כי בניגוד לעבר נגיד בנק ישראל לא יחכה להעלאות ריבית בחו"ל והוא ייזום בעצמו העלאות ריבית תכופות יותר וגבוהות יותר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
