יעלה או לא יעלה? הדעות בשוק ההון חלוקות לגבי החלטת הריבית של בנק ישראל
יעלה או לא יעלה? זו השאלה. מחר (ב') צפוי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, להודיע על גובה הריבית המיועדת לחודש ינואר 2010 ובמחלקות המחקר הדעות חלוקות - או שיותיר את הריבית ללא שינוי בניסיון להגן על הדולר או שיעלה בתגובה להתחזקות האינפלציה וסימני המאקרו המעודדים.
חלק מהכלכלנים טוענים כי צפויה העלאת ריבית של 0.25% כדי למנוע "יצירת בועות לא רצויות" וחלק טוענים כי פישר יכול להמתין עוד לפני שיבצע העלאה נוספת בריבית.
עליית ריבית - צעד בלתי נמנע
שלל האינדיקטורים הכלכליים החיוביים מעידים כי הכלכלה הישראלית מתאוששת מוקדם יותר ומהר יותר משאר הכלכלות שלא שינו את שער הריבית וכי הציפיות האינפלציוניות גבוהות, מה שמחייב העלאה מידיית של הריבית.
לטענת כלכלני בית ההשקעות ישיר עליית המדד המשולב של בנק ישראל לחודש נובמבר (0.6%), בלימת האבטלה (7.7%) והדולר הנסחר ברמה של 3.8 שקלים, הם בין היתר האינדיקטורים הכלכליים התומכים בהעלאת הריבית. להערכת כלכני ישיר: "אין מנוס מהעלאת ריבית שתמנע יצירת בועות לא רצויות גם בתחום הריאלי וגם בתחום הפיננסי שהן רעה חולה למשק הישראלי".
לדעתם שותף גם רון אייכל מבית ההשקעות מיטב שגם טוען שהריבית תעלה לרמה של 1.25%. אייכל מוסיף בסקירתו, כי למעשה הריבית הריאלית בישראל היא מהנמוכות בעולם ואינה מתאימה, הן לרמת הפעילות הכלכלית והן לסביבה האינפלציונית.
עלייה בריבית - לא החודש
מנגד עומדים כלכלנים ואנליסטים שלא ממהרים להכריז על עלייה בשער הריבית, לפחות לא בחודש הקרוב. "אומנם האינדיקטורים הכלכליים והציפיות האינפלציוניות דוחפים את הריבית כלפי מעלה - אך ספק רב אם הנגיד יאשר עלייה בריבית של חודשיים ברציפות", כך סוברת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות IBI.
לדעתה המלומדת מצטרף גם אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים שטוען כי מתווה הריבית של בנק ישראל נוכח מצב הכלכלה המקומית הוא בפירוש כלפי מעלה וכי ההעלות האחרונות לא היו תיקון זמני. יתרה מכך בכלל מציבים שער ריבית גבוה יותר מההערכות בשוק וצופים כי הריבית בשנת 2010 תגיע לרמה של 3%. למרות זאת טוען האנליסט כי לבנק ישראל יש מספיק זמן להעלאות ריבית וכי הוא לא צפוי להתחיל את השנה בהעלאה.
את דעת הביינים בעניין מייצג ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל אשר לטענתו הסיכוי לעליית הריבית עומד על 70%-30% נגד עלייה אפשרית. מאחר והנגיד העלה כבר את הריבית בחודש דצמבר (זאת לאחר שהעלייה הקודמת הייתה רק בספטמבר) - לא צופה שראל כי גם הפעם תהיה עלייה חופפת בריבית של חודש אחר חודש. קצב ההעלאה לדעתו צפוי להיות פעם בחודשיים וזאת כמובן אם לא יהיו שינויים דרמטיים בשער החליפין ובאינדיקטורים הכלכליים.
את הטיעונים שכנגד עלייה אפשרית בריבית תולה ד"ר שראל גם בייסוף בשער השקל שנרשם בחודש האחרון. "עקב העלייה בשער הדולר נראה לכאורה כי השקל נחלש בחודש האחרון אך למעשה התחזק המטבע הישראלי מול שאר המטבעות בעולם וחל ייסוף בשקל - מה שמקטין את הצורך בהעלאת ריבית". המודל על פי ד"ר שראל פשוט: ככל שהשקל מתחזק יותר , הסיכוי להעלאת ריבית קטן יותר והחודש התחזק השקל מול המטבעות בעולם.
קונצנזוס: עלייה בריבית בטווח הארוך
גם אם ישנה מחלוקת בנוגע לגובה הריבית שיקבע מחר על דבר אחד מסכימים כולם: שער הריבית יעלה בטווח הארוך ותעמוד על 2.5%-3% בשנת 2010. העובדה כי בנק ישראל ניצב בעמדת יתרון על פני שאר הבנקים המרכזיים בעולם מעלים את ההשערות כי בניגוד לעבר נגיד בנק ישראל לא יחכה להעלאות ריבית בחו"ל והוא ייזום בעצמו העלאות ריבית תכופות יותר וגבוהות יותר.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
