פרשת השוחד במרקסטון: "ה-NAV האמיתי נמוך בהרבה ממה שהם מציגים"
ביום שישי האחרון נפל דבר בשוק ההון הישראלי, וגם האמריקני. מייסד קרן מרקסטון והיו"ר שלה, אליוט ברוידי, חויב לשלם קנס של 18 מיליון דולר וצפוי להישלח ל-4 שנות מאסר לאחר שהודה בבית המשפט במנהטן כי נתן שוחד למנהלי קרן הפנסיה של ניו יורק.
לפי האישום, ברוידי שילם קרוב למיליון דולר בכדי לקבל השקעות של 250 מיליון דולר מקרן הפנסיה של ניו יורק. "לא מדובר בהונאה או מרמה כלכלית מסוג שראינו בעבר, פשוט מדובר בשוחד", אמר במהלך המשפט התובע הכללי. יש לציין כי החקירה עוד נמשכת כשעדיין לא נחשפו כל המעורבים בפרשה ולא ידוע האם מרקסטון תתבקש להשיב את דמי הניהול שגבתה במשך השנים.
במרקסטון מיהרו למנות מחליף לברוידי, דני גילרמן, מי שכיהן כשגריר ישראל באו"ם. במכתב ששלחה קרן מרקסטון למשקיעים המוסדיים, המעדכן אותם בחילופי התפקידים שהתבצעו בחברה, מצויין בין השאר כי "לקרן יש התחייבויות השקעה במעל ל-200 מיליון דולר להשקעות נוספות, ובימים אלו היא שוקלת השקעה בסקטורים שונים של הכלכלה הישראלית". בקיצור, במרקסטון מנסים לשדר "עסקים כרגיל".
בקרן, שהוקמה בשנת 2003, מדגישים כי ההחזר שהעניקה על ההשקעה עמד על כ-11% בממוצע לשנה. עם זאת, מנהלי השקעות לא מעטים בשוק ההון לא מסכימים עם המספרים שמציגים במרקסטון. בכיר בשוק ההון אומר בשיחה עם Bizportal כי "ה-NAV (שווי נכסי נקי) שהם מציגים הוא לא אמיתי. לא ניתן לממש את הנכסים במחירים שהם מציבים. אנחנו מאוד לא מרוצים מהצורה שהם מנהלים את העסק. פריזמה, למשל, נוהל בברדק מאוד גדול וזה מראה משהו על יכולות הניהול שלהם. אנחנו לא היינו מרוצים מהניהול שלהם, בלשון המעטה, הרבה לפני התפוצצות פרשת השוחד של ברוידי".
לגבי האפשרות לממש את הנכסים ולהחזיר את הכסף למשקיעים המוסדיים אומר אותו בכיר "זה לא שיש להם את הכסף ואפשר למשוך את הכסף מחר. לכן, אולי יהיה תרחיש ביניים. מה שצריך לעשות, לדעתי, זה להוריד את השערוך של הקרן. ה-NAV שלה הוא גבוה משמעותית מהשווי האמיתי של הקרן וחלק מהגופים הורידו באופן יזום את ה-NAV של הקרן (שווי נכסי נקי). מדובר בהפרש מאוד משמעותי, זה הפרש שיכול להגיע ל-20%-30%".
"אף אחד לא יביא את הכסף ואין אף בעל יחידות שרוצה לעשות מכירת חיסול מהירה. גם אם תתקבל איזשהי החלטה להקטין את ההשקעות או לקרוא לכסף חדש, זה מה שנרא לי סביר שיתקבל. לגבי חיסול, זה תהליך שהוא הדרגתי, אולי תתקבל החלטה על מכירה תוך פרק זמן מסויים. זה לא יקרה".
"אפשר אולי לשקול הורדת דמי ניהול, לחץ על הורדת דמי הניהול. זה התסריט הסביר לטווח הקצר. ומי שיוביל את זה יהיו המוסדיים הגדולים. זה צער שיצטרך להיות מתוזמן על ידי כל המשקיעים ביחד".

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.