נמשכת מגמת הצמיחה באילקס מדיקל: גידול של 17% ברווח הנקי לכ-7.5 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת אילקס מדיקל, בניהולו של ד"ר משה בן-שאול, ממשיכה לצמוח ומציגה גידול בהכנסות וברווחים בתשעת החודשים הראשונים וברבעון השלישי של שנת 2009.
הרווח הנקי, המיוחס לבעלי המניות של אילקס, צמח בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 בכ-27% לכ-21.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008. הרווח הכולל של החברה, המיוחס לבעלי המניות, עלה באותה התקופה לכ-27.1 מיליון שקל, לעומת כ-6 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים אשתקד.
ברבעון השלישי של 2009 טיפס הרווח הנקי, המיוחס לבעלי המניות של החברה בכ-17% והסתכם בכ-7.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-6.4 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. הרווח הכולל, המיוחס לבעלי המניות, טיפס ברבעון השלישי של השנה לכ-7.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2008.
הרווח הכולל של החברה משקף את השינויים בהון העצמי של החברה, שלא באים לידי ביטוי בדו"חות הרווח וההפסד, ושנובעים משינויים במלאי, בשערי חליפין ובסעיפים מאזניים נוספים.
הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 עלו בכ-15.5% והסתכמו בכ-179.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-155.1 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים אשתקד. ברבעון השלישי של השנה צמחו הכנסות החברה בכ-7.5% והסתכמו בכ-58.5 מיליון שקל, לעומת כ-54.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2008. הגידול בהכנסות החברה נבע הן מגידול בהיקף הפעילות והן מהתחזקות שער הדולר.
הגידול במכירות החברה בא לידי ביטוי גם בשורת הרווח התפעולי שהסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-29 מיליון שקל, גידול של כ-28% בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008 שהסתכם בכ-22.7 מיליון שקל. ברבעון השלישי של השנה צמח הרווח התפעולי בכ-34.5% והסתכם בכ-9.5 מיליון שקל, לעומת כ-7.1 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2008. השיפור נובע מגידול במכירות וברווח הגולמי.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה ה- EBITDA בשיעור של כ-30.3% לכ-33.2 מיליון שקל, לעומת כ-25.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008. ברבעון השלישי של שנת 2009 עלה ה-EBITDA בשיעור של כ-25.3% לכ-11.1 מיליון שקל. הגידול משקף צמיחה הנובעת מהעלייה ברווח הגולמי והתפעולי של החברה תוך שמירה על הוצאות פחת קבועות. תזרים המזומנים של אילקס מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם בכ-40.8 מיליון שקל.
אילקס מדיקל מציגה איתנות פיננסית גבוהה וממאזנה עולה כי הונה העצמי של החברה ב-30 בספטמבר 2009 עמד על כ-119.2 מיליון שקל ומהווה כ-60% מסך המאזן. יצויין, כי ההון העצמי הוא לאחר חלוקת דיבידנד של כ-15.2 מיליון שקל שהוכרז בספטמבר וחולק באוקטובר, וזאת בנוסף לדיווידנד של כ-2.2 מיליון שקל שחולק באפריל. כמו כן, יש לציין, כי בקופת החברה ישנן יתרות מזומנים וניירות ערך סחירים בהיקף כולל של כ-86.2 מיליון שקל.
משה בן-שאול, מנכ"ל אילקס מדיקל, אמר היום: "השיפור העקבי בתוצאותיה של אילקס מדיקל מלמד על חוסנה של החברה, הנהנית מחוזים ארוכי טווח עם שורה ארוכה של לקוחות גדולים בישראל ובחו"ל, המבטיחים לה תזרימי מזומנים גבוהים ומאפשרים לה לייצר רווחיות גבוהה מבלי להשתמש באשראי בנקאי כלשהו. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם תזרים המזומנים של אילקס מפעילות שוטפת בכ-40.8 מיליון שקל, לעומת תזרים של כ-29 מיליון שקל בכל שנת 2008, והדבר מעיד יותר מכל על יציבותה ועוצמה של החברה. בנוסף, בקופתה של אילקס מזומנים ונכסים נזילים בהיקף של כ-86 מיליון שקל, המאפשרים לנו גם לחלק דיווידנדים לבעלי המניות וגם להמשיך ולבחון השקעות חדשות התואמות את המדיניות העסקית של החברה".
לאחרונה דיווחה החברה כי חברת הבת, אילקס דרא"פ, האריכה את חוזה ההתקשרות שלה עם בנק הדם המרכזי של דרום אפריקה ב- 5 שנים נוספות ? מסוף שנת 2009 ועד סוף חודש דצמבר 2014. החוזה כולל הספקה של קרוב למיליון ערכות בדיקה לזיהוי נגיפים בבדיקות דם בתמורה לכ-70 מיליון שקל בשנה, ובסך הכל כ-350 מיליון שקל ב-5 שנים. ההסכם החדש הינו בהמשך לחוזה הראשוני עם בנק הדם הדרום אפריקאי, שנחתם בשנת 2005, לאספקה של מכשירים וערכות מתוצרת Chiron (נוברטיס) המיועדות לביצוע בדיקות לגילוי נגיפי איידס וצהבת בתרומות דם.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.