יציבות בהכנסות אופיר אופטרוניקה: גידול של 11% ברווח הנקי לכ-2 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת אופיר אופטרוניק פרסמה היום (ה') את תוצאות הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים לשנת 2009.
בשורה העליונה דיווחה החברה כי ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 24.9 מיליון דולר, בדומה לכ- 24.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ולכ- 24.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2009. במכירות בתחום האופטיקה לאינפרא-אדום חל גידול מתון בהשוואה לאשתקד, והן הסתכמו בכ-15.9 מיליון דולר.
במכירות בתחום מדידות לייזר חל קיטון חד של כ- 32.7% בהשוואה לאשתקד והן הסתכמו ברבעון בכ- 5.6 מיליון דולר. עם זאת, בתחום מדידות תלת מימדיות ללא מגע (אופטימט) חל גידול משמעותי במכירות, אשר הסתכמו בכ- 3.5 מיליון דולר, צמיחה של מעל לפי 3 לעומת אשתקד.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-9.1 מיליון דולר (36.5% מהמחזור) בהשוואה לכ- 9.8 מיליון דולר (39.6% מהמחזור) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם בכ- 3 מיליון דולר (12% מהמחזור) בהשוואה לכ- 3.2 מיליון דולר (13.2% מהמחזור) ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הנהלה וכלליות ברבעון קטנו בכ- 18.8% ושיעורן מהמחזור קטן אף הוא (כ-8.6% מהמחזור לעומת כ- 10.7% מהמחזור ברבעון המקביל אשתקד).
החברה המשיכה להשקיע במו"פ ובשיווק. בתחום מכשירי המדידה בתלת מימד ללא מגע (אופטימט) רשמה החברה רווח תפעולי בסך כ- 0.59 מיליון דולר ( 17% מהמחזור בתחום זה), לעומת איזון תפעולי ברבעון המקביל אשתקד ורווח תפעולי של כ- 0.23 מיליון דולר (10.6% מהמחזור) ברבעון הקודם.
הרווח לפני מס, פחת ומימון (EBITDA) ברבעון הסתכם בכ- 4.5 מיליון דולר (18.1% מהמחזור), בהשוואה לכ- 4.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (17.5% מהמחזור) ולכ- 3.9 מיליון דולר (15.8% מהמחזור) ברבעון הקודם.
בשורה התחתונה דיווחה אופיר כי הרווח הנקי הסתכם בכ-2 מיליון דולר (7.9% מהמחזור), גידול של כ- 11% בהשוואה לכ- 1.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (7.2% מהמחזור) וגידול של כ- 33% בהשוואה לכ- 1.5 מיליון דולר ברבעון הקודם (6% מהמחזור).
צבר ההזמנות ליום 30.9.2009 הסתכם בכ- 35.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ- 39.8 מיליון דולר ב- 30.6.2009. נכון ליום 15.11.2009 מסתכם צבר ההזמנות בכ- 43.8 מיליון דולר, כ- 63% ממנו מיועד לאספקה בשנת 2010.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-6.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ- 726 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. סך המזומנים ושווי מזומנים נכון ל- 30 בספטמבר 2009 הסתכם בכ- 13.3 מיליון דולר.
ד"ר יעקב זרם, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה, מסר: "על אף המשבר הכלכלי שפגע השנה קשה בתעשייה בישראל ובכל העולם, אנו מציגים במכירות ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של השנה, יציבות בהשוואה לשנה שעברה עם שיפור קל מרבעון לרבעון, ואנו גאים במיוחד בצמיחה של מעל לפי 3 בתחום המדידות בתלת מימד ללא מגע, אשר תרומתו לרווחיות הולכת וגדלה.
"בשני התחומים באופיר בהם המשבר הכלכלי השפיע השנה לרעה על המכירות והרווחיות, תחום מדידות לייזר ותחום האופטיקה ללייזרים תעשייתיים ? CO2, ניתן לזהות בחודשים האחרונים עלייה מסוימת בביקושים. בתחום האופטיקה לאינפרא אדום חל גידול מתון במכירות ברבעון והזמנות שנדחו על פני רבעון או יותר התחילו להתקבל".
"הסכם המסגרת האסטרטגי שנחתם בספטמבר בין חברת הבת בארה"ב, OPI, ללקוח מרכזי, בהיקף מוערך של כ-60 מיליון דולר על פני 3 שנים, בהחלט מחזק את אחיזתנו בשוק הבטחוני האמריקאי ומבסס את מעמדנו ושותפותנו עם אותו לקוח. עם זאת, בהשפעת המשבר, ניתן לראות שבתחום זה פרוייקטים נפרסים ליותר שלבים, ועל כן הזמנות קשיחות שמתקבלות הינן לטווחי זמן קצרים יותר ובהיקפים נמוכים יותר. מגמת הירידה במחירי חומרי הגלם באופטיקה נמשכה גם ברבעון זה".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
