שיפור בתוצאות יו-בנק: גידול של 32.1% ברווח הנקי ברבעון השלישי לכ-17.7 מיליון שקל
יו-בנק, מקבוצת הבינלאומי, המתמחה בתחומי הבנקאות הפרסונלית ושוק ההון, פרסם היום את התוצאות העסקיות לרבעון השלישי. הבנק סיים את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 ברווח הנקי של 55.8 מיליונן שקל, לעומת רווח בסך 45.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 22.4%.
ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי בסך 17.7 מיליון שקל לעומת 13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 32.1%.
תשואת הרווח הנקי להון העצמי בחישוב שנתי, הגיעה ל- 15.4% לעומת תשואה של 14.2% בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 ב- 92.1 מיליון שקל לעומת 72.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 27.0%. העליה נובעת בעיקרה מגידול של 32.0% ברווח מפעולות מימון (32.2 מיליון שקל). עליה זו קוזזה בחלקה על ידי קיטון של 1.5% בהכנסות התפעוליות והאחרות ועל ידי גידול של 9.1% בהוצאות התפעוליות והאחרות.
הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכם ב- 132.8 מיליון שקל לעומת 100.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 32.0%. העליה נובעת בעיקרה מגידול בתשואה השוטפת על אג"ח בתיק הזמין למכירה בארץ ובחו"ל ומגידול במימוש רווחים בתיק זה בסך של 19.1 מיליון שקל.
בנוסף, העלייה נובעת ממגוון פעילויות נוספות בתחום הניהול הפיננסי בבנק: עשיית שוק באג"ח ממשלתיות ופעילויות מסחר נוספות, המהוות חלק מהפעילות השוטפת של הבנק.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 בהכנסה בסך 3.6 מיליון שקל, לעומת הכנסה בסך 3.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 ובתקופה המקבילה אשתקד נובעת מקיטון בהפרשה הספציפית, בעיקר עקב גביית חובות שהופרשו בעבר.
סך המאזן של הבנק הסתכם בסוף ספטמבר 2009 ב- 9.2 מיליארד שקל לעומת 8.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2008, עליה של 8.2%. בהשוואה לסך המאזן בסוף ספטמבר 2008, אשר הסתכם ב- 8.3 מילארד שקל, ישנה עליה של 10.8%.
האשראי לציבור הסתכם בסוף ספטמבר 2009 ב- 1.9 מיליארד שקל, בדומה לאשראי לציבור בסוף שנת 2008 ובסוף ספטמבר 2008, אשר הסתכם בסך 2.3 מילארד שקל, ירידה של 17.4%.
פקדונות הציבור בסוף ספטמבר 2009 הסתכמו ב- 7.2 מיליארד שקל, לעומת 6.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2008 ובסוף ספטמבר 2008, עליה של 5.9%.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
