העליות התחזקו בסיום: טאואר זינקה למעלה מ-20%, אלביט מערכות ירדה 3.1%

המעו"ף סגר בעלייה של 0.85% ומדד ת"א-75 עלה 1.93%. דיסקונט ירדה 2.95% ואמות ירדה 2.32%. בזן זינקה ב-5.23%
קובי ישעיהו |

המסחר בבורסה בת"א ננעל בעליות שערים כאשר מדד המעו"ף סגר בגבוה היומי שלו - 1,038 נקודות. מחזור המסחר היום הסתכם ב-1.75 מיליארד שקלים והיה גבוה משמעותית מהמחזורים שנרשמו בימים האחרונים. הפועלים ריכזה את מחזור המסחר הגגובה בבורסה ועלתה 1.05%, אלביט מערכות רשמה מחזור חריג של 57 מיליון שקלים וירידה של 3.1% ברקע להתקררות נוספת ביחסי ישראל-תורכיה. בשוק הקונצרני נרשמו עליות קלות בלבד. התל בונד 20 עלה 0.04% והתל בונד 40 עלה 0.14%. דלק נדלן אגח ה עלתה 3.88% וכלכלית אגח ה עלתה 1.72%. מנגד, מבני תעשיה אגח ח ירדה 1.22% מניית אפריקה לא עצרה גם היום, עלתה עוד 8.9% וריכזה את מחזור המסחר השלישי בגודלו בבורסה. אמות ריכזה מחזור גדול של 62 מיליון שקלים וירדה 2.3% ברקע לטעות של הבורסה שסיווגה את הקצאת המניות למגדל כהקצאה לציבור (ולא כבעלת עניין), דבר שהביא בטעות לשינוי במשקלה ולזרימת כספים מצד התעודות בשבוע שעבר. כעת הכסף שנכנס עושה את דרכו החוצה והדבר לוחץ את המניה כלפי מטה ואת מדד ת"א-75 כלפי מעלה. "המשקיעים מפוקסים היום על המשך עונת הדוחות בארה"ב. אם הדוחות ימשיכו להפתיע לטובה, נראה רגל נוספת של עליות בשווקים בכל העולם", אמר לאתר מארקטווטץ' בראד גורדון מחברת Macquarie Equities . למרות יום קולומבוס, נפתחו היום בורסות וול סטריט למסחר והמגמה היא חיובית אולם מחזורי המסחר צפויים להיות דלילים למדי. ענקיות הפיננסים ג'יי.פי.מורגן (סימול: JPM), גולדמן זאקס (סימול: GS), בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) וסיטיגרופ (סימול: C) יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות השבוע, ואחרי תקופה ארוכה שבה חברות אלו ריסקו את הכלכלה העולמית, נראה שהפעם המספרים שינפקו צפויים לתרום להמשך הראלי. מלבד סיטיגרופ, גם JPM וגם GS צפויות לרשום המשך שיפור ברווחים. בנוסף לחברות הפיננסים יפרסמו השבוע תוצאות גם ענקיות הטכנולוגיה גוגל (סימול: GOOG), אינטל (סימול: INTC) ו-IBM (סימול: IBM) וכן ענקית התעשייה ג'נרל אלקטריק (סימול: GE). סגירה שלילית באסיה בורסת טוקיו סגורה לרגל חג. בהונג קונג רשם מדד ההאנג סנג ירידה של 0.93%, מדד הקוספי בסיאול נסוג ב-0.42% ובורסת שנחאי ירדה ב-0.59%. לסקירת בורסות אסיה מניות במרכז טאואר זינקה היום בשיעור של 20.75%. החברה דיווחה היום על חוזה חדש בקוריאה שצפוי לתרום כ-20 מיליון דולר להכנסות השנתיות מ-2012. לכתבה המלאה בתוך כך, Bizportal חזר לבדוק את יתרות המכירה בחסר בטאואר וההשפעה האפשרית על התנהגות המניה. לכתבה המלאה מניית אמות איבדה 2.3% והמשיכה לרכז מחזורים גדולים מאוד ברקע לטעות של הבורסה שסיווגה את הקצאת המניות למגדל כהקצאה לציבור (ולא כבעלת עניין), דבר שהביא בטעות לשינוי במשקלה ולזרימת כספים מצד התעודות בשבוע שעבר. כעת הכסף שנכנס עושה את דרכו החוצה והדבר לוחץ את המניה כלפי מטה. חברת אפריקה המשיכה לרכז עניין ורשמה עלייה של עוד 8.92%, זאת לאחר הזינוקים של הימים האחרונים. היום צפויים הנציגים של בעלי האג"ח לקיים ישיבה נוספת לצורך גיבוש עמדה לקראת הפגישה עם הנהלת החברה ביום רביעי. אתמול התייחס מנכ"ל ישיר בית השקעות, גיורא סרצ'נסקי, בשיחה עם bizportal, לאפשרות שהחברה תפורק או שבסוף יגיעו להסדר: "זה לא משהו אמפירי שאפשר לשים עליו את האצבע, הסדר או פירוק. על פניו נראה שללבייב יש ערך מוסף, לפחות ברוסיה. יש לו שם קשרים והבנה מעמיקה של השוק. בתחושה שלנו, יש סיכוי טוב שיצא שם הסדר כי מרבית המוסדיים מעריכים שללבייב יש ערך מוסף". לכתבה על אפריקה גם חברה לישראל ריכזה עניין, על רקע המחלוקות בין הבעלים של צים לנושי החברה. אתמול, לאחר סיום המסחר, מסרה החברה לישראל כי "בתום 8 שעות דיונים קדחתניים בין נציגי מחזיקי האג"ח של צים, ראשי צים וראשי החברה לישראל חלה התקדמות בתהליך למציאת פתרון לסוגיות שבמחלוקת. הצדדים ישובו וייפגשו מחר להמשך המו"מ". היום עדכנה החברה כי היא דוחה את אסיפת בעלי המניות בשבועיים אלביט מערכות רשמה ירידה של 3.1% במחזור גדול של 57 מיליון שקלים, זאת ברקע להמשך התקררות היחסים בין ישראל לתורכיה. לכתבה המלאה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.09%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.