אמיר איל: "מניות הנדל"ן והבנקים יובילו את העליות, יש מקום לאופטימיות"

היו"ר והבעלים של אינפיניטי בראיון ל-BizportalTV: בשוק המניות: "לסקטורים הנדל"ן והפיננסים יש עדיין פוטנציאל גדול". המודל הצ'יליאני: "אנחנו נראה לחץ מכירות בשוק המניות בגלל התוכנית"
קובי ישעיהו |

מדד המעו"ף פרץ השבוע את מחסום ה-1,000 נקודות ולאחר תיקון למטה בשבועיים הראשונים של ספטמבר חזר למגמה העולה. אם עד לפני שבועיים היו חששות כבדים מהתרסקות אפריקה וצים, הרי שמהר מאוד השוק טאטא מתחת לשטיח את הפחדים והמדדים, גם בשוק הקונצרני, חזרו לטפס. על כך ועל נושאים נוספים נפגשנו לשיחה עם אמיר איל, היו"ר והבעלים של קבוצת אינפיניטי. איל אומר כי "את העליות מתחילת השנה אני רואה כתיקון להיסטריה והפאניקה שאחזו בקהל המשקיעים בסוף 2008. מסתבר שלא היו צריכים למכור ולברוח מהשוק אז. אגב, זה תמיד קורה, רק הסיבות משתנות". "לכאורה השוק הגיע לרמות גבוהות מידי אבל זה לא נכון. צריך להסתכל על השוק מתחילת 2008 ולא מתחילת 2009 ואז רואים שעדיין אנחנו רחוקים מהשיא. זה לא אומר שהיום הרמות הן הנכונות אבל כך נכנסים לפרופורציה". על התפוצצות פרשיות אפריקה וצים אומר איל: "כל התופעה הזו של הסדרי חוב היא עדיין לפנינו. זה עוד לא הוכרע. סביר להניח שהפתרון יורכב ממספר אלמנטים: בעלי השליטה יכניס את היד לחוב, תהיה דחייה או גילוח של חלק מהחוב ויהיה גם פיצוי באמצעות הקצאת מניות". "מצד אחד החשש מפני אי קבלת החזרים מלאים של החוב היה צריך לפגוע במדדי התל-בונד אבל אנחנו רואים שהם לא נפגעו. זאת, בעיקר בגלל שאין חלופות השקעה וכל המשקיעים שמחפשים תשואות הולכים ומנסים לגרד כל מה שיש. רואים שהשוק הזה לא נשבר ואפילו יש הנפקות. אני חושב שככל שהסדרי החוב יתקדמו ונראה לאן זה הולך, השוק יתקדם וייפתח מחדש". לגבי מה שצפוי בחודשים הקרובים אומר איל כי "הריבית בארץ לא צפויה לעלות בכלל, או שתעלה בשיעור מתון בחודשים רבים קדימה מכיוון שפישר לא מעוניין לחזק את השקל על חשבון הדולר. גם המודל הצ'יליאני ישפיע, מכיוון שהאוצר יכתיב כללי השקעה הרבה יותר זהירים". לגבי שוק המניות אומר איל כי "אין שום סיבה לא להיות אופטימי. אנחנו לא בשוק יקר, אם כי השוק גם לא זול. ככל שהמצב העולמי וגם בישראל ילכו וישתפרו, אנחנו נראה גם תוצאות של החברות שיתמכו בהמשך העליות. החברות הכי גדולות וסחירות יובילו". לגבי סקטורים אטרקטיבים אומר איל כי "סקטור הנדל"ן נראה אטרקטיבי. יש בועה בנדל"ן אבל היא לא תתפוצץ בבת אחת אלא תמלא את התוכן שלה לאט לאט. הסקטור הזה יכול להיות אחד המפתיעים בהסתכלות לעבר 2010. אני מציע להשקיע במדד נדל"ן 15. סקטור נוסף שמומלץ להשקעה הוא סקטור הפיננסים. הבנקים הם אופציה על הכלכלה הישראלית וחברות הביטוח הם סוג של אופציה על שוק ההון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.