פישר והבורסות הקפיצו את שווי תיק הנכסים של הישראלים בחו"ל: גדל ב-9.5 מיליארד דולר
עודף הנכסים נטו של המשק מול חו"ל ירד במחצית הראשונה של השנה ב-2.7 מיליארד דולר והסתכם בסוף יוני ב-1.2 מיליארד דולר. הירידה בעודף הנכסים היא תוצאה של השפעת עליית המחירים בשוקי ההון על גידול בשווי ההתחייבויות של המשק, שקוזזה חלקית ע"י גידול בזרם ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל. כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף יוני 2009 בכ-199 מיליארד דולר, גידול של 9.5 מיליארד דולר (5%) לעומת סוף 2008. יתרת ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בני"ע סחירים גדלה ב-6.1 מיליארד דולר (17.3%), לרמה של 41.7 מיליארד דולר, ונבעה מהשקעות בחו"ל של כ-3.4 מיליארד דולר וגידול בשווי התיק של כ-2.6 מיליארד דולר (7%) כתוצאה מעליית מחירים בבורסות בחו"ל.
יתרת ההשקעות הישירות של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף יוני 2009 בכ-50.9 מיליארדי דולרים. מתחילת 2009 כמעט ולא נרשמו השקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל.
עוד נמסר מבנק ישראל כי יתרת ההשקעות האחרות של תושבי ישראל בחו"ל - הכוללת פיקדונות ואשראים קטנה מתחילת השנה ב-1.7 מיליארדי דולרים בעיקר עקב קיטון בפיקדונות של בנקים ישראלים בבנקים בחו"ל בסך כ-1.4 מיליארדים. מנגד גדלו פיקדונות תושבי ישראל בבנקים בחו"ל בכ-0.9 מיליארד דולר.
יתרות מטבע חוץ של בנק ישראל (הרזרבות) גדלו ב-7.8 מיליארדי דולרים, פועל יוצא של מדיניות בנק ישראל לרכישת מט"ח מאז חודש מארס 2008.
במחצית הראשונה שנת 2009 חל שינוי בהרכב תיק הנכסים בחו"ל, בהשוואה לסוף 2008, בכיוון של ירידה מתונה במשקל הפיקדונות בבנקים בחו"ל ובמשקל ההשקעות הישירות, ועלייה במשקל ההשקעות הפיננסיות בני"ע סחירים.
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך המחצית הראשונה של 2009 ב-12.2 מיליארדי דולרים (6.6%) והסתכמה בסוף יוני 2009 בכ-198 מיליארד דולר. זרם ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הסתכם במחצית הראשונה של 2009 בכ-1.4 מיליארד דולר, והעלייה במחירי המניות תרמה עוד כ-2 מיליארד דולר (3.6%) לגידול ביתרה.
מהצד השני, יתרת ההשקעות הפיננסיות במניות ישראליות עלתה ב-10.5 מיליארדי דולרים (23.1%) בעיקר עקב עליית מחירי המניות הנסחרות בבורסה בת"א (כ-10 מיליארד דולר). בניכוי השפעות המחירים והפרשי השערים הסתכם זרם ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ במניות בכ-1.7 מיליארד דולר, ואילו בהשקעות הפיננסיות באגרות חוב היו מימושים נטו של כמיליארד דולר.
יתרת ההשקעות האחרות קטנה, במחצית הראשונה של השנה, ב-1.7 מיליארד דולר, בעיקר כתוצאה מירידה באשראי ספקים שנבעה מירידה ביבוא.
יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף יוני 2009 בכ-84 מיליארד דולר, ירידה של כ-2.5 מיליארד דולר (2.9%) לעומת יתרת סוף 2008. זאת עקב הירידה באשראי ספקים ופירעונות אג"ח, שקוזזה בחלקה בגידול ההתחייבויות לחו"ל של מערכת הבנקאות. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג ירד בכנקודת אחוז ל- 44% .
יתרת נכסי המשק בחו"ל (מכשירי חוב) גדלו מתחילת השנה בכ-7.7 מיליארד דולר (5.9%) לרמה של כ-138 מיליארדים בעיקר כתוצאה מהעלייה ביתרות מט"ח של בנק ישראל בסך של 7.8 מיליארדים.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
