ראיון

נדב ליסובסקי: "אין לי לקוח אחד שקנה דירה במחיר נמוך מזה של לפני שנה"

סמנכ"ל השיווק של ב.יאיר מתייחס בראיון ל-Bizportal למחירי הדירות בפרויקטים בת"א, באילת ובארץ בכלל. איפה ניתן לרכוש דופלקס-גן במיליון שקלים?
עינת פז-פרנקל |

חברת הבנייה ב.יאיר כבר לא מתמקדת בשוק הנדל"ן בירושלים בלבד. נכון להיום, רק כ-400 יחידות דיור מתוך 1800 בביצוע החברה הן בירושלים, אומר נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק של ב.יאיר, בראיון ל-Bizportal.

ב.יאיר בונה בימים אלה בראשון לציון, מודיעין, מעלה אדומים, בית שמש, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת. בעוד שהמחיר הממוצע ליחידת דיור של ב.יאיר עומד כיום על כ-1.75 מיליון שקלים, באילת דירות 3 חדרים חדשות של ב.יאיר מתחילות ב-680 אלף שקלים. דירת 4 חדרים עולה כ- 800 אלף שקלים.

החברה מקימה בימים אלה 2 פרויקטים למגורים ברובע 10 שבשכונת שחמון באילת. בפרויקט "סאן וילג'", הכולל 50 דופלקסים שמחציתם "דופלקס-גן" ומחציתם "דופלקס-גג", דופלקס בן 5 חדרים עולה כמיליון שקלים, אומר ליסובסקי. "אילת היא בין הערים היחידות בארץ בהן ניתן להשיג דירות חדשות מקבלן במחיר כזה", אומר ליסובסקי. "מחיר הקרקע והיעדר מע"מ הופך את הדירות לזולות יותר".

ליסובסקי מסביר שבחודשיים האחרונים חלה התעוררות בשוק הנדל"ן וכי חודש מאי 2009 היה הטוב ביותר מבחינת מכירות מאז אוגוסט 2008 - ב.יאיר מכרה 31 יחידות דיור במאי. למרות המשבר, לא היו ירידות או עליות מחירים בפרויקטים של ב.יאיר. "אין לי לקוח אחד שקנה במחיר נמוך מזה של לפני שנה", אומר ליסובסקי.

בתל אביב, מכרה החברה 18 יחידות דיור מתוך 37 בפרויקט הבוטיק "אנטוקולסקי" בצפון הישן של ת"א. מחיר דירת 110 מ"ר שם הוא כ-2.6 מיליון שקלים. עם זאת, בפרויקט הדגל של ב.יאיר, "משכנות האומה" בירושלים, קצב המכירות נפגע כתוצאה מהמשבר - 35 יחידות דיור נמכרו שם במהלך השנה האחרונה.

ליסובסקי אומר שהקבלנים מחסלים מלאים בימים אלה. הוא מעיד כי חברת ב.יאיר לא מתחילה פרויקטים חדשים למגורים. לכן, הוא מעריך כי מחירי הדירות בארץ יעלו ב-5% עד 10% בשנה הקרובה. "זו מתמטיקה פשוטה, עניין של ביקוש והיצע", מסביר ליסובסקי.

בינתיים, ב.יאיר יושבת על קרקעות ומוכרת מלאים, ולא יוצאת לשיווק של פרויקטים חדשים. "כל מה שיכולנו למכור בשנה האחרונה מכרנו לטובת החזרי אגרות החוב". נציין כי, לחברת ב.יאיר ארבע סדרות של אגרות חוב, הנסחרות בתשואות של 7.5% עד 145%, כך שאמון השוק ביכולת החברה להחזיר את החוב למחזיקי האג"ח נחשב לנמוך. "יש לנו נכסים מעולים שאנחנו יכולים למכור", אומר ליסובסקי. "אנחנו נעמוד בהתחייבויותינו. ב.יאיר לא תצטרך להגיע להסדר חוב".

לאחרונה, חתמה ב.יאיר על הסכם אופציה שטרם מומש למכירת פרויקט הדיור המוגן "מצודות ירושלים" ב-130 מיליון שקלים, כסף שינותב לטובת מחזיקי האג"ח. "כסף פנוי לא ילך לטובת קרקע", מסכם ליסובסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות