המומנטום בסקטור הביומד: טופספין מדיקל זינקה ב-70%
סקטור הביומד ממשיך לרכז עניין רב גם היום. מניות רבות בסקטור זינקו בשבועות האחרונים במאות אחוזים, כמובן על רקע ההתאוששות בשוק המניות בכלל אבל גם על רקע פרסום הודעות חיוביות של לא מעט חברות.
גם היום פורסמה הודעה כזאת, כשחברת מזור טכנולוגיות ניתוחיות הודיעה הבוקר (ד') כי קיבלה הזמנה ראשונה לרכישת מערכת spine assist בשוק הרוסי. המערכת שהוזמנה תותקן במרכז הנוירוכירורגי הלאומי במוסקבה.
ואולם, יש גם חברות ומניות ש"רוכבות" על גל ההתעניינות בסקטור ללא כל סיבה נראית לעין. תופעה זו ידועה במקומותינו ומתרחשת לא מעט פעמים בתקופות של גאות בשווקים (בשנים 1999-2000 למשל, היו הרבה מאוד מניות של חברות היי-טק שזינקו במאות אחוזים ללא כל סיבה על רקע התנפחות הבועה).
הסבר אחד לתופעה הוא זרימה מוגברת של כספים לקרנות נאמנות המתמחות בסקטור מסויים, והן מצידן "מפזרות" את הכסף על מספר רחב מאוד של מניות. השוק הישראלי, כידוע, קטן מאוד ו"צר" מאוד כך שכאן התופעה עוד יותר בולטת.
נראה שאחת המניות ש"רוכבת" של הגל היא טופספין מדיקאל. החברה מתפקדת למעשה על תקן של שלד בורסאי מאמצע 2008, לאחר שהפסיקה את פעילותה בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית. בימים האחרונים, בכל אופן, הורגשה תחילת התעוררות במניה והיום היא זינקה 69% במחזור בולט.
נזכיר כי בסוף אפריל 2008 העסיקה החברה כ-50 עובדים. אז החליטה החברה לנטוש את פיתוח מוצר ההדמיה לשוק הקרדיולוגיה שהיווה עד אז את הפיתוח העיקרי של החברה, ועברה לפיתוח של מוצר שהיה משני בלבד. לאחר פרסום הדיווח בדבר העברת מיקוד הקבוצה לפיתוח המוצר האורולוגי והפחתת המשאבים המופנים למוצר הקרדיולוגי פנה לחברה הנאמן למחזיקי אגרות החוב (סדרה א') של החברה בתביעה להעמדת אגרות החוב לפרעון מיידי.
בעקבות הפנייה בוצעו מגעים בין הנאמן והמחזיקים לבין החברה אשר באוקטובר 2008 הסתיימו בהסדר לפיו אגרות החוב הומרו למניות וכ-71% מהאחזקות בחברה עברו לידי מחזיקי אגרות החוב וכן שולמו למחזיקים כ-12.5 מיליון שקל.
במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר התפטרו חברי הדירקטוריון ערב ההסדר במקומם מונו חברי דירקטוריון חדשים ובדצמבר 2008 אישרה האסיפה הכללית של בעלי המניות את הרכב הדירקטוריון החדש. נציין כי בסוף 2008 הסתכם הרכוש השוטף של טופספין בכ-4.4 מיליון שקל, מתוכו מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-3.38 מיליון שקל.
כיום, לאחר זינוק של 110% במספר ימים (ממחיר של 1 אג' ל-2.1 אג') עומד שווי השוק של החברה על כ-15 מיליון שקל. הבוקר הודיעה החברה כי הדירקטוריון החליט לאשר חלוקת 1.5 מיליון אופציות למנהל הכספים הנכנס שלה החברה, אלדד יחיאלי.
ב-20 באפריל דיווחה החברה כי הוחלט למניות את אהוד גלבוע, יו"ר הדירקטוריון בחברה ובחברה הבת, כמנכ"ל זמני של החברה ושל חברת הבת טופספין מדיקל (ישראל). גלבוע אמור לקבל שכר (באמצעות חברת ייעוץ) של כ-34 אלף שקל לחודש בתוספת מע"מ והחזר של 50% מעלויות הטלפון.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות, החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
