הראל בהסכם עם בריטיש ישראל: מוכרת מחצית מהבעלות בקניון הגבעה בכ-94.8 מיליון שקל

לאחר ביצוע העסקה יחזיקו החברות הבנות של הראל ישירות מחצית מהבעלות בקניון הגבעה וכן יחזיקו מניות בבילו סנטר
קובי ישעיהו | (1)

לאחר משא ומתן שנמשך מאז אוגוסט 2008 מדווחת הבוקר חברת הפיננסים וההשקעות הראל, הנמצאת בשליטת יאיר המבורגר, כי הגיעה להסכם עם בריטיש ישראל, הנמצאת בשליטת ליאו נואי, בנוגע למכירת חלק מאחזקותיה בקניון הגבעה.

בריטיש ניהלה מו"מ באמצעות החברה הבת אזו-ריט בילו סנטר, מו"מ עם הראל חברה לביטוח ודקלה חברה לביטוח, לרכישה של מחצית קניון הגבעה בגבעת שמואל. המו"מ לרכישת שלבים א'-ג' החל כאמור כבר באוגוסט 2008 לפי שווי של 212 מיליון שקלים.

היום (א') דיווחו החברות כי הגיעו להסכם לפיו תרכוש בריטיש מחצית מהבעלות בקניון בכ-94.8 מיליון שקל. חלק מתמורת הרכישה (75%) ישולם באמצעות הקצאה לחברות הבנות של הראל, של מניות בחברת בילו סנטר, באופן שלאחר ביצוע ההקצאה יחזיקו החברות הבנות ב-28% מבילו סנטר (בדילול מלא), ויתרת התמורה ( 25% ) תועמד כהלוואה של החברות הבנות לבילו סנטר, במקביל להלוואה, פרו-ראטה לשיעור ההחזקה, של מרכזי מסחר לבילו סנטר.

השלמת העסקה נקבעה ליום 31.5.09 והיא מותנית בהתקיימות תנאים מתלים שונים. לאחר ביצוע העסקה יחזיקו החברות הבנות של הראל ישירות מחצית מהבעלות בקניון הגבעה וכן יחזיקו מניות בבילו סנטר, אשר תחזיק את מלוא הזכויות במרכז המסחרי בילו סנטר וכן מחצית מהבעלות בקניון הגבעה.

עוד מדווחת הראל כי הרכישה של קניון הגבעה נעשתה, בעיקרה, מעתודות כנגד התחייבויות תלויות תשואה (פוליסות משתתפות ברווחים) של הראל ביטוח ולפיכך למכירת מחצית מהקניון לא אמורה להיות השפעה מהותית על תוצאות הפעילות של החברה או החברות הבנות.

קניון הגבעה נפתח במחצית שנת 2008 ושטח ההשכרה בו הוא כ-6,500 מ"ר. שלב ד' בקניון הושכר לבנק הפועלים לתקופה של עשר שנים עם שתי אופציות לבנק הפועלים להאריך את תקופת השכירות ב- 5 שנים נוספות בכל פעם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי, גבעת שמואל 26/09/2011 21:55
    הגב לתגובה זו
    נעים, נקי ובהחלט אני יכול לומר שכאבא לילדים וכבעל לאשא שאוהבת לקנות אנחנו מאוד אוהבים להסתובב ולקנות בקניון.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.