הראל בהסכם עם בריטיש ישראל: מוכרת מחצית מהבעלות בקניון הגבעה בכ-94.8 מיליון שקל

לאחר ביצוע העסקה יחזיקו החברות הבנות של הראל ישירות מחצית מהבעלות בקניון הגבעה וכן יחזיקו מניות בבילו סנטר
קובי ישעיהו | (1)

לאחר משא ומתן שנמשך מאז אוגוסט 2008 מדווחת הבוקר חברת הפיננסים וההשקעות הראל, הנמצאת בשליטת יאיר המבורגר, כי הגיעה להסכם עם בריטיש ישראל, הנמצאת בשליטת ליאו נואי, בנוגע למכירת חלק מאחזקותיה בקניון הגבעה.

בריטיש ניהלה מו"מ באמצעות החברה הבת אזו-ריט בילו סנטר, מו"מ עם הראל חברה לביטוח ודקלה חברה לביטוח, לרכישה של מחצית קניון הגבעה בגבעת שמואל. המו"מ לרכישת שלבים א'-ג' החל כאמור כבר באוגוסט 2008 לפי שווי של 212 מיליון שקלים.

היום (א') דיווחו החברות כי הגיעו להסכם לפיו תרכוש בריטיש מחצית מהבעלות בקניון בכ-94.8 מיליון שקל. חלק מתמורת הרכישה (75%) ישולם באמצעות הקצאה לחברות הבנות של הראל, של מניות בחברת בילו סנטר, באופן שלאחר ביצוע ההקצאה יחזיקו החברות הבנות ב-28% מבילו סנטר (בדילול מלא), ויתרת התמורה ( 25% ) תועמד כהלוואה של החברות הבנות לבילו סנטר, במקביל להלוואה, פרו-ראטה לשיעור ההחזקה, של מרכזי מסחר לבילו סנטר.

השלמת העסקה נקבעה ליום 31.5.09 והיא מותנית בהתקיימות תנאים מתלים שונים. לאחר ביצוע העסקה יחזיקו החברות הבנות של הראל ישירות מחצית מהבעלות בקניון הגבעה וכן יחזיקו מניות בבילו סנטר, אשר תחזיק את מלוא הזכויות במרכז המסחרי בילו סנטר וכן מחצית מהבעלות בקניון הגבעה.

עוד מדווחת הראל כי הרכישה של קניון הגבעה נעשתה, בעיקרה, מעתודות כנגד התחייבויות תלויות תשואה (פוליסות משתתפות ברווחים) של הראל ביטוח ולפיכך למכירת מחצית מהקניון לא אמורה להיות השפעה מהותית על תוצאות הפעילות של החברה או החברות הבנות.

קניון הגבעה נפתח במחצית שנת 2008 ושטח ההשכרה בו הוא כ-6,500 מ"ר. שלב ד' בקניון הושכר לבנק הפועלים לתקופה של עשר שנים עם שתי אופציות לבנק הפועלים להאריך את תקופת השכירות ב- 5 שנים נוספות בכל פעם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי, גבעת שמואל 26/09/2011 21:55
    הגב לתגובה זו
    נעים, נקי ובהחלט אני יכול לומר שכאבא לילדים וכבעל לאשא שאוהבת לקנות אנחנו מאוד אוהבים להסתובב ולקנות בקניון.
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).