הראל בתגובה לשופרסל: "אין לצפות כי מרווחים נאים כאלה יחזרו בקרוב"
רשת השופרסל
מכירות החברה הסתכמו ברבעון בסך של כ-2.7 מיליארד שקל, המהווים גידול של כ – 4.6% בלבד, מכירות מגזר הקמעונאות עלו בכ–4.8%. זאת בעוד מדד מחירי המזון עלה ברבעון זה לעומת הרבעון אשתקד בכ– 11%. יונגר מעריך כי "מהלכים אותם נקטה החברה לקראת ההתמודדות הצפויה עם השקת תת הרשת מגה בול לצד עיתוי חגי תשרי, הביאו את מכירות החברה לשיעור גידול נמוך זה".
עוד מציינים בהראל כי "החברה מצליחה לשמור על רמת מרווחים גבוהה, זאת כתוצאה משינוי תמהיל המכירות בין הפורמטים השונים. החברה מציגה עלייה במכירות למ"ר תוך ירידה בשטח המסחר הכולל וירידה בשטח החנות הממוצע. שיעור הרווח הגולמי עומד על כ– 27.4%, זאת לעומת שיעור של כ– 26.6% ברבעון המקביל וכן מרווח תפעולי של כ- 4.9% לעומת רווח של כ – 4.6% ברבעון המקביל.
ירידה בהכנסות וגידול בעלויות מימון הביאו לפגיעה ברווח הנקי העומד על כ- 50 מיליון שקל המשקף מרווח של כ- 1.9%, זאת לעומת מרווח של כ – 3.3% ברבעון המקביל. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של כ- 108 מיליון שקל.
החברה מציינת כי השקת פורמט HD של הרבוע הכחול וכן עליית היקפי המסחר של הרשתות הפרטיות יחריפו את התחרות בתחום הקמעונאות ואף ישפיעו על המחיר לצרכן. בשורה התחתונה, יונגר סבור כי "תוצאות הרבעון הינן סנונית ראשונה למאבק המתחדש בתחום וכי אין לצפות כי מרוחים נאים מעין אלו ישובו על עצמם בקרוב".
מניית שופרסל רושמת כעת ירידה של 3.9% במסחר בתל-אביב.
האנליסט גיל דטנר מאקסלנס אומר כי שופרסל פרסמה רבעון רביעי סולידי. תוצאותיה התפעוליות של החברה היו מעט טובות מהתחזית בעיקר בשל רווחיות גולמית חזקה. ואולם "הרווח הנקי של החברה נפגע בשל הוצאות מימוניות גבוהות הנובעות מחוב צמוד-מדד ומכשירים להגנה בפני אינפלציה. אולם אנו לא רואים בהוצאות המימון הגבוהות כבעיה בטווח הארוך, ולשנת 2009 אנו צופים הוצאות מימוניות נורמאליות".
הגידול במכירות חנויות זהות ברבעון היה 5.0%, לעומת 5.5% ברבעון המקביל ב-2007 ובהשוואה ל-12.8% ברבעון הקודם. זהו סימן ברור לכך שהחברה מרגישה את השפעת ההאטה/מיתון. בהתחשב בכך ששופרסל העלתה מחירי מכירה ב-2008, אנו מניחים שהייתה ירידה של כמה אחוזים בכמויות, אומר דטנר.
ללא ספק, אומר דטנר, "הסביבה הכלכלית תמשיך להשפיע לרעה על החברה ואנו מניחים צמיחה שלילית מתונה בשנת 2009. אולם אם שופרסל תצליח לצלוח את ההאטה ללא פגיעה משמעותית ברווחיות, אנו צופים כי החברה תוכל לחזק את מעמדה בשוק אף יותר".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
