הדולר התחזק, האירו זינק: "מגמת התחזקות הדולר שהחלה בחודש אפריל צפויה להימשך"
שבוע המסחר המקומי, והבינלאומי, במטבעות נפתח תוך התחזקות של הדולר והאירו מול השקל. עם זאת, מול היין היפני הדולר נחלש, על רקע שמועות כי היצואניות היפניות הגדולות נכנסו לשוק בעוצמה ורוכשות כמויות גדולות של יינים.
"יש דיבורים בנוגע לרכישות מאסיביות של יינים על ידי החברות הגדולות. מישהו שם קיבל החלטה שהיין הגיע לרמה נמוכה מידי והחל לבצע רכישות, כשאחרים הלכו בעקבותיו", אמר לבלומברג אקיפומי יושידה, מנהל השקעות בטוקיו.
הדולר היציג נקבע בעליה של 0.62% לרמה של 4.037 שקלים, האירו טיפס ב-2% לרמה של 5.228 שקלים. בעולם נחלש הדולר בבוקר ב-0.8% לרמה של 91 יין לדולר אולם כעת הוא שב ומתחזק ל-91.75 יין. מול האירו נסחר הדולר ביציבות סביב רמה של 1.296 דולר לאירו.
גורם נוסף המשפיע על המסחר הוא הידיעות כי שר האוצר האמריקני טימותי גייטנר מעכב את ההכרזה על תוכנית ההצלה לסקטור הפיננסים עליה עובד ממשל אובמה, בעוד בכירים בממשל דנים בהצעות שונות שמטרתן לטפל בחובות הרעילים החונקים את המאזנים של הבנקים. חלק מההיבטים של התוכנית, עליה צפוי גייטנר להכריז מחר בוושינגטון, כבר סוכמו. הם כוללים סבב חדש של הזרקות כספי משלמי המיסים לתוך בנקים, המסומנים ע"י הרגולטורים כאלו הזקוקים ביותר ובדחיפות להון, אמרו לסוכנות הידיעות בלומברג אנשים המקורבים לנושא. הפדרל ריזרב ירחיב את התוכנית המיועדת לדרבן מתן הלוואות לצרכנים ועסקים קטנים, כנראה גם לצורך רכישת נכסי נדל"ן, הם אמרו.
מנגד, עדיין לא סוכמה הסוגיה החשובה ביותר שקודמו של גייטנר, הנרי פולסון, לא הצליח לפתור: הטיפול בנכסים לא נזילים שגרמו למשבר האשראי. פקידי הממשל עדיין שוקלים הקמת "בנק רע" (bad bank) שירכוש אותם, אולי בשיתוף עם משקיעים פרטיים, כגון קרנות גידור והון סיכון.
בחזרה לשוק המקומי: כלכלני בנק לאומי מציינים, בסקירה שהתפרסמה היום, כי "בטווח הקצר המסחר בדולר יושפע מאובדן זמני של מעמדו כמטבע מקלט כמו גם מנתוני המאקרו החדשים שיפורסמו השבוע בארה"ב, במיוחד גירעון הסחר לחודש דצמבר שיפורסם ביום ד' השבוע. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כח הקנייה, צמצום צפוי בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הודאות בשווקים הפיננסיים".
כלכלני גאון בית השקעות ציינו בסקירת סוף השבוע כי "בשבוע הקרוב הדולר צפוי להמשיך להיות מושפע בעיקר מתוצאות הבחירות, במידה ויתברר כי הרכבת הממשלה מסובכת ותעלה כסף רב (התרחיש הסביר), צפוי הדולר להערכתינו להתחזק. לטווח הארוך יותר (החודשים הקרובים), אנו צופים המשך התחזקות עד לרמה של 4.35 שקל לדולר, כאשר כספי הגיוס של מדינת ישראל בגובה 3 מיליארד דולר שיגוייסו בחו"ל ויומרו לשקלים צפויים להקשות על הדולר להתחזק בצורה חדה יותר.
"מבחינה טכנית, הדולר שב לרמת התמיכה 4.01-4.03 שקלים, כאשר כרגע זוהי נקודה מצויינת להיכנס לפוזיציית לונג (למי שעדיין יושב על הגדר). רמת ההתנגדות הבאה 4.15-4.16 שקלים (לפי סרגל פיבונאצ'י), תיבחן כבר בימים הקרובים, אולם תיתכן קודם התבססות על רמת 4.01-4.03 שקלים לדולר.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.