לימור גרובר: "עסקת ריו טינטו מצביעה על הציפיות החיוביות בשוק האשלג"
ריו טינטו (סימול: RTP) דיווחה בסוף השבוע על מכירת מספר נכסים בדרום אמריקה ל- Vale, מפיקת עופרות הברזל המובילה בעולם, על רקע הצורך בשיפור הנזילות. הנכסים שנמכרו כוללים גם מכרה אשלג בארגנטינה, הצפוי להתחיל לפעול ב- 2012 בהיקף של 2 מיליון טון בשנה, כושר הייצור יעלה ל- 3 מיליון טון ב- 2015 ויגיע ל- 4.3 מיליון טון בשנה עד 2020.
Vale הנה חברת הכרייה השנייה בגדולה בעולם ונגיעתה עד כה בתחום הדשנים הסתכמה בייצור זניח של 600 אלף טון אשלג ובחינת אזורים נוספים בברזיל ובארגנטינה. בתחום הפוספט לחברה השקעה של כחצי מיליארד דולר בפרויקט בפרו אשר צפוי להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2010.
בנוסף, נמכר מכרה הנמצא בבדיקה ראשונית בקנדה בכושר ייצור מוערך של 2.8 מיליון טון בשנה. שני הנכסים נמכרו תמורת 850 מיליון דולר. החברה הרוכשת מייצרת כיום 0.85 מיליון טון בשנה בברזיל. עלות ההשקעה כפי שהוערכה על ידי ריו טינטו בעבר, היא נמוכה יחסית ועומדת על כ- 3.5 מיליארד דולר.
לימור גרובר, מנהלת המחקר בבית ההשקעות פסגות, אומרת בתגובה בעדכון שהוציאה, כי "במכרז האחרון שפרסמה ממשלת רוסיה במרץ זכו מספר חברות מברה"מ לשעבר: Silivinit, בשיתוף עם החברה הממשלתית Rosoboronexport שילמו תמורת זיכיון למכרה הצפוי להניב כ- 4 מיליון טון בשנה 1.47 מיליארד דולר, Acron שילמה תמורת זיכיון למכרה הצפוי להניב 2 מיליון טון בשנה 704 מיליון דולר ואילו Eurochem שילמה תמורת זיכיון למכרה הצפוי להניב 2 מיליון טון בשנה רק 171 מיליון דולר".
גרובר אומרת כי "אמנם מחיר המכירה הנוכחי נמוך בכ- 50% מהמחירים בהם נמכרו הזיכיונות ברוסיה אולם חשוב לזכור כי המכרזים ברוסיה נסגרו בשיא הפריחה בענף האשלג. העובדה שריו טינטו מכרה מיכרות אשלג פוטנציאליים (טרם הסתיימו כל בדיקות ההיתכנות) בסכום כזה בעיצומו של משבר בענף ומשבר אשראי מצביעה על הציפיות החיוביות שיש לגבי השוק בטווח הבינוני-ארוך".
בנוסף, מציינת גרובר כי עוד ידיעה מסוף השבוע מתייחסת להעלאת מחיר המינימום לרכישת חיטה מהחקלאים על ידי הממשלה ההודית ב- 8% לעונת 2009/2010. הצעד נדרש בעקבות חששות הממשל מפני ירידת מחירים ופגיעה בחקלאים. "כל צעד שמבצעות ממשלות הודו וסין לתמיכה בחקלאים שב ומדגיש את מחויבותן לדאוג להיצע מספיק של מזון ותורם בסופו של דבר לביקוש לתשומות".
ההסתכלות כרגע על שוק הדשנים היא מאוד קצרת טווח ומתרכזת בצד הביקושים ולא בצד ההיצעים
יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר, כי "הנחת העבודה כרגע היא ששחקניות חדשות לא ייכנסו לשוק האשלג בשנים הקרובות. זה שבוצעה העיסקה, זה אומר שיש שחקניות שמאמינות בשוק בטווח הארוך. תוספות ההיצע לשוק האשלג מצד השחקניות הקיימות לטווח הארוך הוא משמעותי".
"רוב החברות ממשיכות בתוכניות שלהם להרחבת כושר הייצור לטווח הארוך, למרות הירידה בביקושים בטווח הקצר. כרגע הנחת העבודה צריכה להיות שתוספות לצד ההיצע יבואו מצד השחקניות הקיימות. קשה מאוד לראות בסביבה הכלכלית הנוכחית, איך שחקניות חדשות ייכנסו לשוק הזה. ההסתכלות כרגע על שוק הדשנים היא מאוד קצרת טווח ומתרכזת בצד הביקושים ולא בצד ההיצעים".
מחיר לטון אשלג נמוך משמעותית מהרמות כיום אולם גבוה ממחיר האשלג לטווח ארוך המגולם
אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר בהראל פיננסים אומר בתגובה, כי "כניסתה של שחקנית חיצונית משמעותית כדוגמת VALE לשוק ממחישה את האטרקטיביות ארוכת הטווח בשוק האשלג".
"העובדה כי הנכס בקנדה הנו בשלב החיפושים בלבד מאפשרת לנו לשייך כמעט את כלל הסכום המשולם לפרויקט בארגנטינה. ההיקף הכולל של ההשקעה המתוכננת הנו כ- 4.3 מיליארד דולר בעבור הגעה לייצור של כ- 4.3 מילין טון אשלג בתוך כ- 11 שנה. כלומר עלות של כ- 1,000 דולר לטון, נמוך במקצת מהעלות המקובלת בענף של כ-1,100 עד 1,200 דולר לטון אשלג", מסביר אדר.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
