הדנקנרים בצרות: הערת "עסק חי" חמורה בדוחות של אלרן השקעות

לחברה גרעון בהון החוזר בסך של 90.6 מיליון שקל וגרעון בהון של כ-123 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת אלרן השקעות, הנמצאת בשליטת גדי, ודורי דנקנר, בצרות. נכון, הצרות של החברה לא התחילו היום או אתמול, אבל כיום החברה נפלה לתחתית שכנראה היא תתקשה להחלץ ממנה.

אלרן גייסה כסף מהציבור באמצעות שתי סדרות של אגרות חוב הנסחרות בבורסה. המשקיעים באגרות החוב של החברה כבר מזמן לא מאמינים שהיא תצליח להחזיר להם, גם לא חלק קטן מכספם. סדרת אג"ח א' נסחרת כיום בתשואה של 1,000% וסדרה ב' נסחרת בתשואה של 328%. אלרן אמורה לשלם לבעלי איגרות החוב כ-53 מיליון שקל בפברואר-ומארס וכעת נראה שהסיכוי שזה יקרה הוא אפסי.

אלרן דיווחה אתמול על התוצאות ברבעון השלישי, מהם עולה כי ברבעון השלישי הסתכמו ההכנסות בכ-8.8 מיליון שקל בעוד ההוצאות גדלו מ-51 ל-61.7 מיליון שקל. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד של כ-53 מיליון שקל ברבעון והפסד של כ-84 מיליון שקל מתחילת השנה.

רואי החשבון של החברה, קוסט פורר גבאי את קסירר, מדגישים בסקירתם על הדוחות כי "לחברה נגרמו הפסדים ניכרים מתמשכים, גרעון בהון החוזר בסך של 90.6 מיליון שקל וגרעון בהון העומד על סך 123 מיליון שקל ליום 30 בספטמבר, 2008 ".

כמו כן, "לאחר תאריך המאזן החברה אינה עומדת בהתניות פיננסיות בגין

הלוואות מבנק. גורמים אלה, יחד עם גורמים נוספים, מעוררים ספקות

משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

בנוסף, "חברה מאוחדת מדווחת על הפסדים ניכרים מתמשכים, גרעון בהון החוזר וגרעונות תזרימיים מתמשכים. רואי החשבון של החברה המאוחדת מפנים את תשומת הלב כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר יכולת החברה המאוחדת להמשיך ולפעול כעסק חי. בדוחות הכספיים לא נכללו התאמות לגבי ערכי הנכסים וההתחייבויות וסיווגם שיתכן ותהיינה דרושות אם החברה לא תוכל להמשיך ולפעול כעסק חי".

חברת אלרן נדל"ן, הנמצאת בשליטת אלרן השקעות (41.38%) הציגה גם היא דוחות כספיים גרועים לרבעון השלישי. החברה רשמה ברבעון הפסד נקי של כ-45 מיליון שקל ומתחילת השנה כ-81 מיליון שקל. בסקירה של רואי החשבון של אלרן נדלן אמנם עדיין לא הוצמדה הערת "עסק חי" לחברה אם כי רואי החשבון ראו לנכון להדגיש כי "לחברה נגרמו הפסדים בסך של כ-83.7 מיליון שקל וגרעון תזרימי מפעילות שוטפת בסך של כ-30.8 מיליון שקל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.