לבייב מפספס את אזהרת הרווח: אפריקה הפסידה 2.1 מיליארד שקל ברבעון 3
לאחר אזהרת הרווח החמורה שפרסמה חברת אפריקה מגיע היום הדוח הרבעוני, שהיה כצפוי לא טוב, בלשון המעטה.
החברה הציגה הפסד של 2.13 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2008 לעומת רווח של 502 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. באזהרת הרווח שפרסמה החברה ב-20 לנובמבר היא צפתה הפסד של 1.7-2 מיליארד שקלים ברבעון השלישי.
הנהלת החברה מנמקת את ההפסד הגבוה בשתי סיבות עיקריות: הפחתה של כ- 1.9 מיליארד שקל בגין ירידת ערך בנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים וגידול חד בהוצאות מימון שהסתכמו בכ- 419 מיליון שקל, בעיקר עקב עליית המדד ברבעון.
כפי שהחברה דיווחה לאחרונה, בעקבות ההחרפה הניכרת שחלה בתקופה האחרונה במשבר הפיננסי הגלובלי והתגברות השלכותיו על הכלכלה העולמית בצעה החברה בדיקה של השפעות המשבר על שווים של נכסי הנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים שבבעלותה, בישראל ובחו"ל (בעיקר בארה"ב).
בעקבות ממצאי הבדיקה, רשמה החברה ירידה בשווי ההוגן של מספר נכסי נדל"ן להשקעה ובגין ירידות ערך של מספר נכסי מקרקעין ומלאי דירות. בין השאר הפחיתה אפריקה כ- 577 מיליון שקל בגין פרויקט מרקיז במיאמי, כ- 360 מיליון שקל בגין הפחתה מלאה של כל האקוויטי של החברה בגין השקעתה בקרקע בוגאס, ארה"ב.
בנוס, בוצעה הפחתה של כ-156 מיליון שקל בגין קרקעות לבנייה במיאמי, וכ- 107 מיליון שקל בגין נדל"ן להשקעה כאשר כ-89 מיליון שקל מסכום זה הינו בגין פרויקט Leonard 88 במנהטן. כ- 169 מיליון שקל הופחתו בגין נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה בהקמה במוסקבה וכ-233 מיליון שקל בגין מלאי מקרקעין ובניינים להקמה בפרויקטים באירופה (בעיקר בפולין ובלטביה).
החברה דיווחה על הפסד מיזמות מקרקעין של כ-791 מיליון ברבעון לעומת רווח של כ- 380 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 ההפסד מיזמות מקרקעין הסתכם בכ- 543 מיליון שקל. הירידה נובעת בעיקר מהפחתות השווי כפי שמפורט לעיל. חלק מירידת הערך קוזזה על ידי עליית ערך של כ- 430 מיליון שקל שנבעה בעיקר מעליית שכ"ד בקניון רמת אביב והשלמת שלב נוסף בפרויקט Airport city בבלגרד.
החברה הציגה הפסד תפעולי של 1.38 מיליארד שקל ברבעון, מתוכו הפסדים של 791 מיליון שקל מיזמות נדל"ן. ברבעון המקביל נרשם רווח תפעולי של כ-642 מיליון שקל ורווח מיזמות נדל"ן של כ-380 מיליון שקל.
עם זאת, לא הכל שחור בדוחות של אפריקה. ההכנסות נטו מהשכרה והפעלת נכסים הסתכמו בכ- 92 מיליון שקל לעומת כ- 35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו ההכנסות נטו מהשכרה בכ-294 מיליון שקל לעומת 139 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות התעשייה הסתכם בכ- 131 מיליון שקל, לעומת כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 58%. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם הרווח מפעילות תעשייה בכ- 338 מיליון שקל לעומת כ- 234 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 44%.
החברה מדווחת על הפסד בגין חברות כלולות של כ- 496 מיליון שקל לעומת רווח בתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם ההפסד מחברות כלולות בכ- 336 מיליון שקל.. עיקר ההפסד נובע מההפחתה בגין הקרקע בוגאס.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 3.7 מיליארד שקל, לעומת כ-6.7 מיליארד שקל בסוף 2007. השחיקה בהון העצמי הינה תוצאה של ההפסד ברבעון השלישי השנה והפרשי שער החליפין.
איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל, אמר כי "כפי שדיווחה אפריקה ישראל טרם פרסום הדו"ח, על רקע החרפת המשבר הכלכלי הגלובלי בחודשים האחרונים ביצענו בדיקה של שוויים של נכסי הנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים שבבעלותה בכל הטריטוריות בהן החברה פועלת. בעקבות ממצאי הבדיקה, רשמנו ירידת ערך בשווי ההוגן בהיקף שלדעתנו משקף נכונה את מצב שוק הנדל"ן בעולם.
"כמו כן, על רקע המצב, נערכה אפריקה ישראל מיידית להתאמת היקפי פעילותה למצב החדש שנוצר ובכוונתה להתמקד כעת בפרויקטים המצויים בשלבי הקמה, ושהשלמתם תניב לקבוצה הכנסות מהשכרת הנכסים במאות מיליוני דולרים בשנה.
זאת ועוד, בכוונת החברה לקדם את תהליכי התכנון בפרויקטים שבתכנון עד לשלב קבלת היתר הבניה ובשלב זה לא להיכנס לבנייתם של פרויקטים חדשים. החברה ממשיכה לפעול להגדלת יתרות הנזילות שבידיה תוך הקטנת התחייבויותיה לזמן קצר ופועלת למימוש נכסים בארץ ובחו"ל תוך ניצול הזדמנויות עסקיות ראויות", הדגיש כהן.
האנליסטית גליה מיכלביץ' מלידר שוקי הון, אומרת בעקבות הדוחות כי הדוח "מהווה איתות לא טוב בעיקר בגלל המחיקות הגדולות. יש עוד מה למחוק בפרוייקטים של החברה במנהטן. גם במיאמי יש מה למחוק, אם כי הרבה פחות ממנהטן.
לגבי הנכסים ברוסיה, "המחיקה שבוצעה יחסית קטנה וגם שם כמובן שיש עוד הרבה מאוד נכסים שבגינם עלולות להתבצע מחיקות בעתיד. ההכנסות בפרוייקטים לא נפגעו אלא שיעורי היוון שגדלו".
הוצאות המימון הגדולות של אפריקה מהוות נטל כבד מאוד על המאזנים, אומרת מיכלביץ'. המזומנים בקופה עומדים כיום על כ-3.5 מיליארד שקל וביחד עם השקעות סחירות ובטוחות לטווח קצר כ-4.5 מיליארד שקל. באפריקה מצהירים ש"הנכסים האיכותיים על המדף". כלומר, גם הנכסים בישראל וגם אלה שבמזרח אירופה. הכל, כמובן, תלוי במחיר הנכון.
לאפריקה חובות לטווח קצר של יותר מ-6 מיליארד שקל (לשנה הקרובה). מיכלביץ' אומרת כי "אף אחד לא רוצה לראות את אפריקה נופלת והשאלה היא עד כמה הבנקים יהיו מוכנים לגלגל אשראי. יש להם בהחלט כמה נכסים איכותיים ולקבל מזומן. כרגע אין קונים במחיר שאפריקה דורשת, בגלל התקופה המאופיינת באי ודאות גבוהה".

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
