לבייב מפספס את אזהרת הרווח: אפריקה הפסידה 2.1 מיליארד שקל ברבעון 3
לאחר אזהרת הרווח החמורה שפרסמה חברת אפריקה מגיע היום הדוח הרבעוני, שהיה כצפוי לא טוב, בלשון המעטה.
החברה הציגה הפסד של 2.13 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2008 לעומת רווח של 502 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. באזהרת הרווח שפרסמה החברה ב-20 לנובמבר היא צפתה הפסד של 1.7-2 מיליארד שקלים ברבעון השלישי.
הנהלת החברה מנמקת את ההפסד הגבוה בשתי סיבות עיקריות: הפחתה של כ- 1.9 מיליארד שקל בגין ירידת ערך בנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים וגידול חד בהוצאות מימון שהסתכמו בכ- 419 מיליון שקל, בעיקר עקב עליית המדד ברבעון.
כפי שהחברה דיווחה לאחרונה, בעקבות ההחרפה הניכרת שחלה בתקופה האחרונה במשבר הפיננסי הגלובלי והתגברות השלכותיו על הכלכלה העולמית בצעה החברה בדיקה של השפעות המשבר על שווים של נכסי הנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים שבבעלותה, בישראל ובחו"ל (בעיקר בארה"ב).
בעקבות ממצאי הבדיקה, רשמה החברה ירידה בשווי ההוגן של מספר נכסי נדל"ן להשקעה ובגין ירידות ערך של מספר נכסי מקרקעין ומלאי דירות. בין השאר הפחיתה אפריקה כ- 577 מיליון שקל בגין פרויקט מרקיז במיאמי, כ- 360 מיליון שקל בגין הפחתה מלאה של כל האקוויטי של החברה בגין השקעתה בקרקע בוגאס, ארה"ב.
בנוס, בוצעה הפחתה של כ-156 מיליון שקל בגין קרקעות לבנייה במיאמי, וכ- 107 מיליון שקל בגין נדל"ן להשקעה כאשר כ-89 מיליון שקל מסכום זה הינו בגין פרויקט Leonard 88 במנהטן. כ- 169 מיליון שקל הופחתו בגין נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה בהקמה במוסקבה וכ-233 מיליון שקל בגין מלאי מקרקעין ובניינים להקמה בפרויקטים באירופה (בעיקר בפולין ובלטביה).
החברה דיווחה על הפסד מיזמות מקרקעין של כ-791 מיליון ברבעון לעומת רווח של כ- 380 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 ההפסד מיזמות מקרקעין הסתכם בכ- 543 מיליון שקל. הירידה נובעת בעיקר מהפחתות השווי כפי שמפורט לעיל. חלק מירידת הערך קוזזה על ידי עליית ערך של כ- 430 מיליון שקל שנבעה בעיקר מעליית שכ"ד בקניון רמת אביב והשלמת שלב נוסף בפרויקט Airport city בבלגרד.
החברה הציגה הפסד תפעולי של 1.38 מיליארד שקל ברבעון, מתוכו הפסדים של 791 מיליון שקל מיזמות נדל"ן. ברבעון המקביל נרשם רווח תפעולי של כ-642 מיליון שקל ורווח מיזמות נדל"ן של כ-380 מיליון שקל.
עם זאת, לא הכל שחור בדוחות של אפריקה. ההכנסות נטו מהשכרה והפעלת נכסים הסתכמו בכ- 92 מיליון שקל לעומת כ- 35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו ההכנסות נטו מהשכרה בכ-294 מיליון שקל לעומת 139 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות התעשייה הסתכם בכ- 131 מיליון שקל, לעומת כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 58%. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם הרווח מפעילות תעשייה בכ- 338 מיליון שקל לעומת כ- 234 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 44%.
החברה מדווחת על הפסד בגין חברות כלולות של כ- 496 מיליון שקל לעומת רווח בתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם ההפסד מחברות כלולות בכ- 336 מיליון שקל.. עיקר ההפסד נובע מההפחתה בגין הקרקע בוגאס.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 3.7 מיליארד שקל, לעומת כ-6.7 מיליארד שקל בסוף 2007. השחיקה בהון העצמי הינה תוצאה של ההפסד ברבעון השלישי השנה והפרשי שער החליפין.
איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל, אמר כי "כפי שדיווחה אפריקה ישראל טרם פרסום הדו"ח, על רקע החרפת המשבר הכלכלי הגלובלי בחודשים האחרונים ביצענו בדיקה של שוויים של נכסי הנדל"ן להשקעה ונכסי מקרקעין אחרים שבבעלותה בכל הטריטוריות בהן החברה פועלת. בעקבות ממצאי הבדיקה, רשמנו ירידת ערך בשווי ההוגן בהיקף שלדעתנו משקף נכונה את מצב שוק הנדל"ן בעולם.
"כמו כן, על רקע המצב, נערכה אפריקה ישראל מיידית להתאמת היקפי פעילותה למצב החדש שנוצר ובכוונתה להתמקד כעת בפרויקטים המצויים בשלבי הקמה, ושהשלמתם תניב לקבוצה הכנסות מהשכרת הנכסים במאות מיליוני דולרים בשנה.
זאת ועוד, בכוונת החברה לקדם את תהליכי התכנון בפרויקטים שבתכנון עד לשלב קבלת היתר הבניה ובשלב זה לא להיכנס לבנייתם של פרויקטים חדשים. החברה ממשיכה לפעול להגדלת יתרות הנזילות שבידיה תוך הקטנת התחייבויותיה לזמן קצר ופועלת למימוש נכסים בארץ ובחו"ל תוך ניצול הזדמנויות עסקיות ראויות", הדגיש כהן.
האנליסטית גליה מיכלביץ' מלידר שוקי הון, אומרת בעקבות הדוחות כי הדוח "מהווה איתות לא טוב בעיקר בגלל המחיקות הגדולות. יש עוד מה למחוק בפרוייקטים של החברה במנהטן. גם במיאמי יש מה למחוק, אם כי הרבה פחות ממנהטן.
לגבי הנכסים ברוסיה, "המחיקה שבוצעה יחסית קטנה וגם שם כמובן שיש עוד הרבה מאוד נכסים שבגינם עלולות להתבצע מחיקות בעתיד. ההכנסות בפרוייקטים לא נפגעו אלא שיעורי היוון שגדלו".
הוצאות המימון הגדולות של אפריקה מהוות נטל כבד מאוד על המאזנים, אומרת מיכלביץ'. המזומנים בקופה עומדים כיום על כ-3.5 מיליארד שקל וביחד עם השקעות סחירות ובטוחות לטווח קצר כ-4.5 מיליארד שקל. באפריקה מצהירים ש"הנכסים האיכותיים על המדף". כלומר, גם הנכסים בישראל וגם אלה שבמזרח אירופה. הכל, כמובן, תלוי במחיר הנכון.
לאפריקה חובות לטווח קצר של יותר מ-6 מיליארד שקל (לשנה הקרובה). מיכלביץ' אומרת כי "אף אחד לא רוצה לראות את אפריקה נופלת והשאלה היא עד כמה הבנקים יהיו מוכנים לגלגל אשראי. יש להם בהחלט כמה נכסים איכותיים ולקבל מזומן. כרגע אין קונים במחיר שאפריקה דורשת, בגלל התקופה המאופיינת באי ודאות גבוהה".
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
