איילת ניר מאיי.בי.איי: באוצר מהמרים על הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר
בעקבות הודעת משרד האוצר ביום חמישי על גיוס נמוך מהצפוי, מעדכנת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, כי היא צופה שבקופת המדינה יישאר בסוף השנה סך של 10.2 מיליארד ש"ח, שמקורו בעודף מימון. מספר זה יקטן בהתאם לתוצאות המכרז ההפוך שיבוצע החודש.
במכרז הקודם ההיענות הייתה נמוכה, היה ובמכרז הפעם תהיה היענות גבוהה יותר, הרי שהעודף בקופה יקטן בסך המזומן שיעביר האוצר למוכרי האג"ח במכרז זה.
הגיוס ברוטו הצפוי בשנה הבאה נגזר מהגירעון הצפוי למימון, שלאור הירידה הצפויה בהכנסות המדינה ממסים, צפוי להיות גבוה מזה שהונח בבסיס הצעת התקציב ל- 2009. בנוסף ייגזר הגיוס ברוטו מהיכולת לגייס בחו"ל, ומסעיף ההפרטה (לגביו מניחה ניר ביצוע חלקי ביותר) . עוד יושפע סכום זה מהצבירה בקופה, שכן ניתן לעשות שימוש בעודפי מימון משנים קודמות
למימון גירעון בשנה נתונה.
ניר מעריכה שעודף הגיוס נטו בשנה הבאה בשוק המקומי יעמוד על 18.9 מיליארד ש"ח, בדומה לעודף הגיוס שצפוי בשנת 2008. כך, הגידול הצפוי בגירעון התקציבי (מ-1% תוצר ל- 4% תוצר), לא צפוי ליצור גידול בעודף הגיוס נטו בהשוואה ל-2008.
צריך לשים לב, אומרת ניר, כי מכרזי ההחלף אינם משפיעים על עודף הגיוס נטו הצפוי, שכן בהינתן ירידה בפדיון בשל מכרז החלף, היקף הגיוס ברוטו מתאים את עצמו, שכן התקציב נבנה על ידי התאמת הגיוס ברוטו לצרכי המימון נטו. באופן דומה, גם הנפקת אג"ח קצרה לפדיון בספטמבר 2009, אינה משפיעה על עודף הגיוס נטו.
בעבר, בחודשים בהם נרשם פדיון בהיקף גדול, גייס האוצר סכומים גבוהים שהגיעו עד 7.5 מיליארד ע.נ. בחודש. על רקע זה, ההחלטה לגייס לא יותר מ- 5.0 מיליארד ע.נ. בחודשים דצמבר 2008 ופברואר 2009 – מפתיעה.
ניר אומרת כי ייתכן שבאוצר מעריכים כי הגירעון למימון יהיה נמוך מ- 4% תוצר. אם נכון הדבר ויותר מכך אם תתממש תחזית זו – נשמח לגלות כי טעינו. בנוסף, ייתכן שבאוצר מבקשים לייצר עודף פדיון גדול בחודשים הקרובים, על מנת לתמוך בשוק האג"ח הממשלתי ואולי גם על מנת להפנות יותר ויותר משקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה אחרות – מניות ואג"ח קונצרני, על מנת לתמוך בשווקים אלו. אם נכון הדבר, הרי שבאוצר מהמרים על הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר.
ומוסיפה ניר: מדוע אנו אומרים זאת ? משום שנגזר מהחלטה זו שצפוי גידול בהיקף ההנפקות במחצית השניה של השנה. כלומר, עודף גיוס נטו גבוה במחצית השניה של השנה.
עוד אומרת ניר כי "אם אנו צודקים בהנחתנו לפיה צפוי בשנה הקרובה גירעון של 4% תוצר (אם לא גבוה מכך), הרי שהאוצר יידרש לממן בשנה הקרובה בשוק המקומי (תחת הנחת העדר הפרטה כמעט), סך של 18.9 מיליארד ש"ח נטו.
10" מיליארד ש"ח נטו אנו מעריכים כי האוצר יממן באמצעות שימוש בקופה, כלומר בכספים עודפים שגויסו מהשנה האחרונה. כ- 9.0 מיליארד ש"ח נטו יאלץ האוצר לגייס בשנת 2009 כולה. אם האוצר מגייס בחודשיים הראשונים של השנה סך של 9.0 מיליארד ע.נ. בלבד (4.5 מיליארד מידי חודש), כנגד פדיון קרן של כ- 14.0 מיליארד ש"ח ופדיון קרן + ריבית של כ- 18.5 מיליארד ש"ח, הרי שבחודשים הקרובים צפוי עודף פדיון נטו.
"מאחר וגם במרץ צפוי פדיון לא קטן, סביר להניח, כי גם במרץ יירשם עודף פדיון נטו. נגזר מכך, שבחודשים אפריל – דצמבר, לא רק שהאוצר יצטרך לגייס את מלוא הגיוס נטו לשנה זו (כאמור 9.0 מיליארד ש"ח לאחר שהשתמש בקופה), הוא יצטרך לממן גם את עודף הפדיון שייווצר בחודשים הראשונים של השנה, ושעשוי להגיע לסך של 5-6 מיליארד ש"ח".
בעת בה יאושר התקציב ויגדלו צרכי המימון מצד התקציב, כלומר יירשמו גירעונות גדולים בתקציב, יבוצע הגיוס. ניר מזכירה כי כל זה עוד בהנחה, כי מסגרת התקציב לא תיפרץ. היה ותיפרץ מסגרת התקציב – יגדלו עוד יותר צרכי המימון לשנת 2009.
באיי.בי.איי חושבים כי נכון היה להגדיל במעט את ההנפקות בחודשים הקרובים, שכן הגדלת הגיוס בתקופה זו בה קיים פדיון רחב היקף מחד, וביקוש עודף לאג"ח ממשלתי גבוה (ראו יחס הכיסוי במכרזים האחרונים), לא היה יוצר לחץ על השוק, והיה מקטין מהלחץ הצפוי להיווצר בשוק, החל ממאי 2009.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
