איילת ניר מאיי.בי.איי: באוצר מהמרים על הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר
בעקבות הודעת משרד האוצר ביום חמישי על גיוס נמוך מהצפוי, מעדכנת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, כי היא צופה שבקופת המדינה יישאר בסוף השנה סך של 10.2 מיליארד ש"ח, שמקורו בעודף מימון. מספר זה יקטן בהתאם לתוצאות המכרז ההפוך שיבוצע החודש.
במכרז הקודם ההיענות הייתה נמוכה, היה ובמכרז הפעם תהיה היענות גבוהה יותר, הרי שהעודף בקופה יקטן בסך המזומן שיעביר האוצר למוכרי האג"ח במכרז זה.
הגיוס ברוטו הצפוי בשנה הבאה נגזר מהגירעון הצפוי למימון, שלאור הירידה הצפויה בהכנסות המדינה ממסים, צפוי להיות גבוה מזה שהונח בבסיס הצעת התקציב ל- 2009. בנוסף ייגזר הגיוס ברוטו מהיכולת לגייס בחו"ל, ומסעיף ההפרטה (לגביו מניחה ניר ביצוע חלקי ביותר) . עוד יושפע סכום זה מהצבירה בקופה, שכן ניתן לעשות שימוש בעודפי מימון משנים קודמות
למימון גירעון בשנה נתונה.
ניר מעריכה שעודף הגיוס נטו בשנה הבאה בשוק המקומי יעמוד על 18.9 מיליארד ש"ח, בדומה לעודף הגיוס שצפוי בשנת 2008. כך, הגידול הצפוי בגירעון התקציבי (מ-1% תוצר ל- 4% תוצר), לא צפוי ליצור גידול בעודף הגיוס נטו בהשוואה ל-2008.
צריך לשים לב, אומרת ניר, כי מכרזי ההחלף אינם משפיעים על עודף הגיוס נטו הצפוי, שכן בהינתן ירידה בפדיון בשל מכרז החלף, היקף הגיוס ברוטו מתאים את עצמו, שכן התקציב נבנה על ידי התאמת הגיוס ברוטו לצרכי המימון נטו. באופן דומה, גם הנפקת אג"ח קצרה לפדיון בספטמבר 2009, אינה משפיעה על עודף הגיוס נטו.
בעבר, בחודשים בהם נרשם פדיון בהיקף גדול, גייס האוצר סכומים גבוהים שהגיעו עד 7.5 מיליארד ע.נ. בחודש. על רקע זה, ההחלטה לגייס לא יותר מ- 5.0 מיליארד ע.נ. בחודשים דצמבר 2008 ופברואר 2009 – מפתיעה.
ניר אומרת כי ייתכן שבאוצר מעריכים כי הגירעון למימון יהיה נמוך מ- 4% תוצר. אם נכון הדבר ויותר מכך אם תתממש תחזית זו – נשמח לגלות כי טעינו. בנוסף, ייתכן שבאוצר מבקשים לייצר עודף פדיון גדול בחודשים הקרובים, על מנת לתמוך בשוק האג"ח הממשלתי ואולי גם על מנת להפנות יותר ויותר משקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה אחרות – מניות ואג"ח קונצרני, על מנת לתמוך בשווקים אלו. אם נכון הדבר, הרי שבאוצר מהמרים על הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר.
ומוסיפה ניר: מדוע אנו אומרים זאת ? משום שנגזר מהחלטה זו שצפוי גידול בהיקף ההנפקות במחצית השניה של השנה. כלומר, עודף גיוס נטו גבוה במחצית השניה של השנה.
עוד אומרת ניר כי "אם אנו צודקים בהנחתנו לפיה צפוי בשנה הקרובה גירעון של 4% תוצר (אם לא גבוה מכך), הרי שהאוצר יידרש לממן בשנה הקרובה בשוק המקומי (תחת הנחת העדר הפרטה כמעט), סך של 18.9 מיליארד ש"ח נטו.
10" מיליארד ש"ח נטו אנו מעריכים כי האוצר יממן באמצעות שימוש בקופה, כלומר בכספים עודפים שגויסו מהשנה האחרונה. כ- 9.0 מיליארד ש"ח נטו יאלץ האוצר לגייס בשנת 2009 כולה. אם האוצר מגייס בחודשיים הראשונים של השנה סך של 9.0 מיליארד ע.נ. בלבד (4.5 מיליארד מידי חודש), כנגד פדיון קרן של כ- 14.0 מיליארד ש"ח ופדיון קרן + ריבית של כ- 18.5 מיליארד ש"ח, הרי שבחודשים הקרובים צפוי עודף פדיון נטו.
"מאחר וגם במרץ צפוי פדיון לא קטן, סביר להניח, כי גם במרץ יירשם עודף פדיון נטו. נגזר מכך, שבחודשים אפריל – דצמבר, לא רק שהאוצר יצטרך לגייס את מלוא הגיוס נטו לשנה זו (כאמור 9.0 מיליארד ש"ח לאחר שהשתמש בקופה), הוא יצטרך לממן גם את עודף הפדיון שייווצר בחודשים הראשונים של השנה, ושעשוי להגיע לסך של 5-6 מיליארד ש"ח".
בעת בה יאושר התקציב ויגדלו צרכי המימון מצד התקציב, כלומר יירשמו גירעונות גדולים בתקציב, יבוצע הגיוס. ניר מזכירה כי כל זה עוד בהנחה, כי מסגרת התקציב לא תיפרץ. היה ותיפרץ מסגרת התקציב – יגדלו עוד יותר צרכי המימון לשנת 2009.
באיי.בי.איי חושבים כי נכון היה להגדיל במעט את ההנפקות בחודשים הקרובים, שכן הגדלת הגיוס בתקופה זו בה קיים פדיון רחב היקף מחד, וביקוש עודף לאג"ח ממשלתי גבוה (ראו יחס הכיסוי במכרזים האחרונים), לא היה יוצר לחץ על השוק, והיה מקטין מהלחץ הצפוי להיווצר בשוק, החל ממאי 2009.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
