כבר לא הולכים לקזינו: ירידה חדה ברווחי קווינקו ברבעון השלישי

הרווח הנקי הצטמק לכ-15 מיליון שקל , לעומת רווח נקי של כ -310 מיליון שקל ברבעון המקביל, שכלל רווח הון של כ–230 מיליון שקל.
קובי ישעיהו |

מפעילת בתי הקזינו, חברת קווינקו, פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008. מהדוחות עולה כי החברה נפגעה מההאטה הכלכלית בעולם בכלל ובאירופה בפרט.

ההכנסות המאוחדות נטו של החברה, לאחר תשלומי מס מחזור, הסתכמו ברבעון לסך של כ–175 מיליון שקל, לעומת כ–227 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע בעיקר מירידה בהכנסות בפרויקטים השונים כתוצאה מירידה בהכנסה הממוצעת ממבקר.

ה-EBITDA המאוחד ברבעון השלישי הסתכם לכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-104 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ב- EBITDA נובע בעיקר מירידה בהכנסות נטו, כאמור לעיל,מגידול בהוצאות שכר בפרויקטים השונים ומגידול בהוצאות מכירה ושיווק.

הוצאות המימון נטו ברבעון השלישי הסתכמו לכ - 11 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ - 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הפער נובע בעיקר מירידה בהכנסות מפקדונות, הפסד מני"ע סחירים והוצאות הפרשי שער על פקדונות במט"ח.

הכנסות אחרות ברבעון המקביל אשתקד נובעות בעיקר מרווח הון בסך של 259 מיליון שקל, שנבע מהנפקת קווינקו להז'ר בלונדון.

הרווח הנקי המאוחד ברבעון השלישי ירד לכ-15 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ -310 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד כלל רווח הון נטו שנבע מהנפקת קווינקו להז'ר בסך של כ– 230 מיליון שקל.

מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ברבעון בכ– 62 מיליון שקל, לעומת מזומנים בסך של כ– 90 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

אורי בן ארי: יש ירידה בממוצע ההכנסות ממבקר

אורי בן ארי, יו"ר קווינקו, ציין כי "מצב השווקים הבינלאומיים השפיע ישירות על התוצאות הכספיות של החברה. למרות המצב בשווקים, אנו עדיין עדים להמשך קצב מבקרים גבוה בכל בתי המלון ובתי הקזינו אך ניתן לזהות ירידה בממוצע ההכנסות ממבקר.

"כיום, אנו מרכזים את הפעילות שלנו בעיקר בשיווק ושמירה על הלקוחות הקיימים ומשיכת לקוחות פרימיום - אנו מאמינים כי שביעות רצון ונאמנות לקוחות הנה ערובה לצמיחה בטווח הארוך".

בקזינו שמפעילה החברה בלוטראקי ההכנסות נטו ברבעון השלישי הסתכמו בכ–42.5 מיליון יורו, ירידה של 14% בהשוואה להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. מספר המבקרים ברבעון השלישי הסתכם בכ – 285 אלף איש, בדומה לרבעון המקביל. הכנסה ממוצעת ממבקר ברבעון הסתכמה לכ–215 יורו, לעומת הכנסה ממוצעת ממבקר בסך של כ–251 יורו בתקופה המקבילה אשתקד.

בקזינו רודוס הסתכמו ההכנסות ברבעון השלישי בכ–7.6 מיליון יורו, לעומת הכנסות נטו של כ–8.9 מיליון יורו בתקופה המקבילה אשתקד. מספר המבקרים ברבעון השלישי ירד בכ-3,000 איש והסתכם בכ–55 אלף איש. ההכנסה הממוצעת ממבקר ברבעון השלישי הסתכמה לכ–194 יורו, לעומת הכנסה ממוצעת ממבקר בסך של כ–217 יורו בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.