ירידה ברווחי קמן: הרווח הנקי הצטמק ברבעון השלישי ב-51% לכ-6.8 מיליון שקל

ישאל רשמה ברבעון השלישי רווח כ-1.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל
קובי ישעיהו |

קבוצת קמן אחזקות, הנמצאת בשליטת רוני אלרואי ובניהולו של גיורא ענבר, דיווחה אמש לאחר סיום המסחר על תוצאותיה ברבעון השלישי של השנה. הכנסות הקבוצה ממכירות הסתכמו בכ-459.6 מיליון שקל, גידול של כ-3% לעומת כ-447.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם ברבעון השלישי בכ-6.8 מיליון שקל, ירידה של כ-51% לעומת כ-13.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הקבוצה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2008 עם הכנסות ממכירות בסך של כ-1.31 מיליארד שקל, גידול של כ-7% לעומת הכנסות ממכירות של כ-1.22 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול בהכנסות נבע בעיקר כתוצאה מהכללתן לראשונה בדו"חות הרבעון של החברות פינקלשטיין, הגליל, אביגדור, ת.א.ת תעשיות ואחרות. יצויין, כי ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים אינן כוללות את תוצאותיה של חברת ניו פארם, שמוזגה לקבוצת המשביר בחודש ינואר 2008.

בסך הכל, כללה קבוצת קמן בתשעת החודשים הראשונים של 2008 את תוצאותיהן של 30 חברות ריאליות, לעומת 26 חברות ריאליות בלבד, שנכללו בדו"חות הכספיים בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2007.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-21.6 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין, כי אשתקד נכללו בתוצאות הכספיות הכנסות אחרות בסך של כ-43.2 מיליון שקל, שנבעו ממכירת 10% ממניות אורין (בעלת ניו-פארם), ממימוש אחזקות במניות דלק ארה"ב, מהנפקת שנפ בבורסה בתל-אביב ומהקצאת מניות לקונצרן שמרוק בחברת קמן סחר.

לעומת זאת, השנה נכלל ברווח הנקי סעיף הכנסות אחרות בסך של כ-7.2 מיליון שקל בלבד, שכלל מחד רווח של כ-9.6 מיליון שקל כתוצאה מרכישת אחזקות מיעוט בתאת טכנולוגיות, ושקוזז על ידי הוצאות בסך של כ-3.5 מיליון שקל, הכרוכות בארגון מחדש ובמיזוג בין החברות מנדלסון וש.בר, הפועלות בתעשיית הזורמים.

קמן מדווחת על הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בחלוקה לפי מגזרי פעילות עיקריים של תעשייה, מסחר, קמעונאות ותעופה. הכנסות הקבוצה ממגזר התעשייה צמחו בכ-44% והסתכמו בתקופה זו בכ-182.5 מיליון שקל, לעומת כ-126.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007 ותרמו כ-14% מסך המכירות. יצויין, כי למגזר זה משתייכות החברות פינקלשטיין, הגליל ואביגדור, שנרכשו במהלך שנת 2007.

הכנסות הקבוצה ממגזר המסחר עלו בכ-31% בתשעת החודשים הראשונים של השנה והסתכמו בכ-766.9 מיליון שקל, לעומת כ-584 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מגזר המסחר תרם כ-59% מסך ההכנסות. הגידול נבע בעיקר עקב הרחבת הפעילות כתוצאה מרכישת הבעלות והשליטה בחברת ש.בר בתחילת הרבעון הרביעי של 2007 והן מרכישת החברות טכנועד ואלמור.

במגזר הקמעונאות נרשמה ירידה ומכירות המגזר הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-52.5 מיליון שקל, לעומת כ-499.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וזאת, בעיקר מהפסקת איחוד פעילותה של חברת ניו פארם, החל מיום 1 בינואר 2008 בעקבות השלמת המיזוג בינה לבין קבוצת המשביר לצרכן. ישאל, מקבוצת קמן, עדיין מחזיקה בכ-32% ממניות ניו-פארם לאחר המיזוג.

במגזר התעופה, המציג את פעילותה של ת.א.ת., שנרכשה על ידי קמן בדצמבר 2007, נרשמו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הכנסות של כ-281.2 מיליון שקל, בעוד שאשתקד לא נבעו הכנסות כלשהן מהמיגזר, המהווה עתה כ-21.4% מסך מכירות הקבוצה.

גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות, אמר כי "בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008 נמשכה מגמת הצמיחה בקבוצה, שהושגה למרות הסערה בשווקים ועל אף תנאי שוק קשים מבעבר, וזאת הודות לחיזוק הסינרגיה ושילוב היכולות בין חברות הקבוצה. מרבית החברות שלנו הן חברות ותיקות, שנהנות ממאזן חזק מבחינה פיננסית, עם הון עצמי גבוה וחוב נמוך יחסית לגודלן, והן מייצרות תזרימי מזומנים יציבים לאורך זמן.

"עליי לציין, כי כל חברות הקבוצה הינן רווחיות, ויש לראות בכך הישג משמעותי על רקע התקופה בה אנו מצויים. במהלך החודשים האחרונים השלמנו בהצלחה את המיזוג בין מנדלסון לבין ש.בר, שיצר גורם מוביל בשוק הזורמים הישראלי. אנו נמשיך לפעול לאיתור של חברות עם סינרגיה לחברות הנמנות עם הפורטפוליו הנוכחי".

ממאזנה של קמן עולה, כי ההון העצמי של בעלי מניותיה הסתכם ב-30 בספטמבר 2008 בכ-141.5 מיליון שקל, לעומת כ-123.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין, כי ההון העצמי הוא לאחר ניכוי דיווידנד בסך של כ-30.4 מיליון שקל שחולק במהלך שנת 2008.

כמו כן, במקביל לפרסום הדוחות הכספיים דיווחה החברה כי הדירקטוריון שלה אישר חלוקה נוספת של דיבידנד בהיקף של כ-5 מיליון שקל, שישולם ביום ה-28 לדצמבר 2008.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון השלישי של השנה בסך של כ-22.9 מיליון שקל. בקופתה של החברה, נכון ליום 31.3.08 מצויים מזומנים ויתרות פיננסיות שוטפות בסך של כ-317 מיליון שקל. כמו-כן, לקבוצה מסגרות אשראי לא מנוצלות, המאושרות על ידי תאגידים בנקאיים בסך כולל של כ-130 מיליון שקל, נכון לסוף ספטמבר.

חברת הבת ישאל (81.6%), הנסחרת גם היא בבורסה בתל אביב, סיימה את הרבעון השלישי של 2008 ברווח נקי, המיוחס לבעלי המניות של החברה של כ-1.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. ההכנסות ממכירות הסתכמו ברבעון זה בכ-180.1 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו ההכנסות ממכירות בכ-516.3 מיליון שקל והרווח הנקי, המיוחס לבעלי המניות הסתכם בתקופה זו בכ-10.4 מיליון שקל.

קמן אחזקות, בשליטת רוני אלרואי ובניהולו של גיורא ענבר, הינה חברת אחזקות המתמחה בתחומי המסחר (מנדלסון, אלכסנדרוביץ', GFF ארה"ב ועוד), הקמעונאות (ניו-פארם), והתעשייה (באמצעות חברת הבת ישאל, המחזיקה בחברות הגליל, פינקלשטיין, שנפ, תאת ועוד). פעילות הקבוצה מתפרסת על פני השווקים בישראל, בארה"ב וברחבי אירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: