טאנו קפיטל: "השווקים הגלובלים יתחילו בקרוב להיפרד אחד מהשני כתוצאה ישירה של המפולת"
בחודשים האחרונים, על רקע הסערה הפיננסית הגלובלית, התפרסמו בעיתונים ובאתרי האינטרנט לא מעט מאמרים המנסים להשוות את המשבר הנוכחי למשברים קודמים בהיסטוריה.
בחברת ניהול הנכסים טאנו קפיטל ערכו השוואה בין המשבר הנוכחי לזה של 1929-1932 . המאמר "המפלות של 2008 מול 1929: הדומה והשונה" בוחן את הדינאמיקה בבסיסו של המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 מול זו של 1929. המאמר בוחן את התפקיד שמלאו הבנק המרכזי של ארצות הברית ומשרד האוצר האמריקאי במשברים של 1929 ו-2008.
מהעבודה שהכינו בטאנו, עולה בין השאר כי "..תאולוגיית השווקים החופשיים והימנעות מהתערבות ישירה של הממשלה בשווקים היו עקרונות בסיסיים הנטועים עמוק בממשלה הרפובליקנית של הובר (ב-1929). תכניתו הראשונה של הובר למתקפה על המפולת כללה ניסיונות שכנוע של חברות ואנשים לקחת אחריות אישית לצמיחה כלכלית על מנת למנוע מהמשבר הכלכלי להעמיק. הוא אכן הצליח לאלץ את הממשלה לאשר הפחתת מס של 1% אך כמעט כל העזרה שלו לאחר מכן הסתכמה בניסיונות שכנוע של המשתתפים בתכנית ולא בפעולות ישירות או בהתערבות...
"...שר האוצר מלון תמך בעקביות בחיסולן של שוק העבודה, המניות, החקלאות והנדל"ן כדי "לאפס" את הכלכלה ולהתחיל מחדש. הוא תמך בדגש שנתן הובר לשמירה על תקציב מאוזן ללא קשר למחיר שהמשק ישלם...
"...הבנק המרכזי לא לקח על עצמו תפקיד פעיל של הנהגה במשך תקופה זו וגישתו בבירור הייתה ששימור האשראי של המערכת הבנקאית כולה הייתה מעבר לתחום סמכותו. שוק המניות ולא הבנק המרכזי נתפס כ"אחרון הלווים" ...
נציין כאן בין זה אולי ההבדל העיקרי בין המשבר של אז להיום - תפקוד הפדרל ריזרב בארה"ב, ושיתוף הפעולה עם בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם.
עוד אומרים בטאנו כי "...במחצית הראשונה של 1930, המשקיעים עדיין פעלו מתוך גישה "שורית" והם כולם נשאבו חזרה לתוך השוק בדיוק בזמן לנפילה המסחררת הבאה. הם עדיין היו שבויים בזיכרונות העבר של המחירים והרווחים של פעם. רמת הרווחים במחצית הראשונה של 1930 הייתה עדיין טובה על פניה בעיקר משום שחלק גדול מתוצאות 1929 היו מגולמים בה...
"השוני העיקרי בין 1929 ו-2008 נעוץ ברמת הבריאות של שתי המערכות הכלכליות. בשנת 1930, כפי שכבר ראינו, הממשלה ניהלה תקציב מאוזן, וארצות הברית הייתה המובילה העולמית בשוק העסקים. המימון לעסקים עצמם היה שמרני ולא סבל ממימון יתר כמו שוק ההון. הדולר היה חזק ורזרבות הזהב של האומה היו גדולות. ב-2008, לעומת זאת, אנו עומדים במקום זאת, ממש מול הר של חובות שבחלקו הגדול הוא מה"זן הרעיל" המתפרש על פני כל מגזרי השוק החל מהממשלה, התאגידים ועד הצרכן...
"כיום, השווקים הגלובליים שזורים האחד בתוך השני ופועלים תוך זיקה הדדית חזקה ביותר, אך אנו מאמינים שהם יתחילו להיפרד אחד מהשני ולסחור באופן יותר עצמאי כתוצאה ישירה מהמפולת של 2008...
"נקודה חמישית: מחירי סחורות צנחו בדיוק כפי שקרה ב-1929 בשיעורים כמעט זהים בנקודה זו בהתרסקות. השווקים מהוונים את הקריסה בפעילות התאגידית ואת התחזיות הצפויות להכנסות ורווחים עתידיים בקצב מהיר. ההבדל בין היום ל-1929 הינו שכיום עדיין ישנם שווקים בצמיחה גלובלית כגון הודו וסין, ולמרות שהביקוש לסחורות עשוי להצטנן לזמן מה, הרי שללא שמץ של ספק, התֶמה של רֶפלָציה-גרעון סחורות תחזור. היא חייבת לחזור...".
חברת Tano Capital נוסדה על ידי צ'ארלס א. ג'ונסון (לשעבר נשיא משותף של חברת Franklin Templeton Investments ומנכ"ל Templeton Worldwide). זוהי פירמת ניהול נכסים אלטרנטיבית המנהלת השקעות הון פרטיות בחברות פרטיות בצמיחה מהירה בהודו ובסין. כיום לחברת Tano Capital משרדים במומבאי, בשנחאי, בטאיפי, בטיאנצין, במאוריציוס ובסאן מטאו.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
