מכירת קופות הגמל פגעה בבנק יהב: הרווח הנקי הצטמק ב-45% ל-13.2 מיליון שקל
היום פרסם בנק יהב את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של שנת 2008. ברבעון השלישי חלה ירידה חדה של 45% ברווח הנקי לרמה של כ-13.2 מיליון שקל, בעיקר עקב ירידה בהכנסות התפעוליות ואחרות של הבנק לאחר שנמכרה פעילות קופות הגמל שלו.
בשלושת הרבעונים הראשונים הציג הבנק גידול בפעילותו, גידול בהיקף המאזני ובהכנסותיו מפעולות מימון, לצד גידול בהוצאות התפעוליות מוטות הצמיחה, בהן: הרחבת תשתיות, פתיחת סניפים, פרסום ושיווק להרחבת היקפי הפעילות, תמיכה בהמשך שיפור השירות ללקוחות וקליטת לקוחות חדשים.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון השלישי ב-69.3 מיליון שקל, ירידה של 2.2% לעומת הרבעון המקביל. עדיין לא ניכרת עליה משמעותית בהפרשה לחובות מסופקים שהסתכמה בכ-1.5 מיליון שקל ברבעון, עליה של 7% לעומת הרבעון המקביל.
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכם הרווח מפעולות מימון ב- 192.2 מיליון שקל לעומת 184.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 4%.
הרווח הנקי הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 126.3 מיליון שקל, לעומת רווח של 61.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 105%. הרווח הנקי של הבנק כולל רווחי הון חד-פעמיים בגין מכירת פעילות קופות הגמל של הבנק.
הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 28.4 מיליון שקל, לעומת רווח של 61.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ–54%.
ההון העצמי של הבנק ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב–665 מיליון שקל, לעומת 540 מיליון שקל בסוף 2007, עלייה של כ–23%. יחס ההון העצמי למאזן הסתכם ב- 6.1% לעומת 5.8% בסוף שנת 2007.
העלייה ברווח מפעולות מימון בשלושת הרבעונים הראשונים נובעת בין היתר מגידול משמעותי בהיקפי האשראי ופקדונות הציבור ומחשיפות בסיס מתאימות במגזר הצמוד למדד.
מנגד, נרשמה ירידה בהכנסות תפעוליות כתוצאה ממכירת קופות הגמל שבבעלות הבנק. הגידול בהוצאות התפעוליות נרשם כתוצאה מהרחבת הפריסה הסניפית, וההשקעות בתשתיות.
שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב, אמר כי "בנק יהב עומד ביעדים שהציב לעצמו בהתאם לתוכנית העסקית המושתתת על גידול בבסיס הלקוחות, הרחבת הפעילות העסקית ושדרוג השירות ללקוחות. מגמת העלייה בפעילות השוטפת של הבנק נמשכת, עם גידול של קרוב ל- 4% ברווח מפעולות מימון, 14% בהיקף פקדונות הציבור, ו-51% בהיקף האשראי.
ההאטה במשק רק מחדדת את יתרונותינו מול יתר הבנקים, במתן התנאים התחרותיים ביותר הקיימים בתחום העמלות, האשראי וההשקעות, מתוך הבנת הצרכים היחודיים של הלקוחות שלנו, שרואים בנו את בנק-הבית שלהם."
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
