בכאל עדיין לא מרגישים האטה: גידול של 9% ברווח ל-61 מיליון שקל ברבעון
בחברת כרטיסי האשראי כאל עדיין לא מרגישים את סימני ההאטה או המיתון המתקרב. החברה, הנמצאת בשליטת בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%) דיווחה היום על תוצאות טובות לרבעון השלישי של 2008.
רווחי החברה עלו ברבעון בכ-9% והסתכמו ב-61 מיליון שקל, לעומת 56 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות עלו בכ-11% והסתכמו ברבעון השלישי ב-277 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה החברה גידול של 8.8% לרמה של כ-654 מיליון שקל ועליה של 15.7% ברווח הנקי לרמה של כ-169 מיליון שקל.
נכון לסוף ספטמבר עמד האשראי שהעמידה Cal ישירות ללקוחותיה, שלא באמצעות הבנקים, על 1.65 מיליארד שקל, גידול של 38% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. Cal סיימה את הרבעון השלישי של 2008 עם 1.5 מיליון כרטיסים, גידול של 8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מספר הכרטיסים החוץ בנקאיים הסתכם ב-509 אלף, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מחזורי העסקות של כרטיסי האשראי הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 ב-31.12 מיליארד שקל, גידול של 9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שיעור התשואה על ההון בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם ב-40%. הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים של 2008 ב-115 מיליון שקל, גידול של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
"אני שמח שחברת Cal ממשיכה לדווח על תוצאות טובות גם ברבעון השלישי של השנה. המהלך שהתחלנו לפני ארבע שנים, לגוון ולהרחיב את בסיס ההכנסות של החברה למנועי צמיחה חדשים נושאים פרי ברבעון הנוכחי. הדוחות הכספיים המתפרסמים היום לא הושפעו מהמשבר הפיננסי העולמי, יחד עם זאת Cal נערכת להאטה במשק תוך שימת דגש על חיזוק תשתיותיה בתחום האשראי החוץ בנקאי ופעילותה בחו"ל."
אתמול דיווח בנק דיסקונט א המחזיק תחתיו את חברת כא"ל (כרטיסי אשראי לישראל) וכן 'דיינרס קלוב' - חברה בשליטת כאל, על חתימת הסכם עם בנק מזרחי טפחות, לפיו תצא לפועל הנפקה משותפת של כרטיסי חיוב "ויזה", "מסטרקארד" ו"דיינרס קלוב", לרבות כרטיסים ממותגים "מזרחי טפחות" אשר יופצו על ידי "מזרחי טפחות" ללקוחותיו.
במסגרת ההסכם נקבעו זכויות הצדדים וכן נקבעו הסדרי תפעול ומתן שירותים על ידי כאל ו/או דיינרס לכרטיסי חיוב שיונפקו על ידן וכן יתר התנאים הנוגעים לכך. ההסכם שפורסם אתמול (ג') בא להחליף הסכם בין הצדדים מיום 26 ביולי 1995, על תיקוניו, ובא במקומם.
במסגרת ההסכם ניתנה למזרחי טפחות אופציה לרכוש מכאל, על דרך של הקצאה, עד 121,978 מניות רגילות של כאל, אשר אילו הוקצו במועד החתימה על ההסכם היו מהוות עד 10% מהון המניות הרגילות של כאל בדילול מלא.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
