מיטב בעקבות דוחות פרטנר: שנת 2009 תהיה מאתגרת, צפויה יציבות בהכנסות
בעקבות הדוחות הטובים שפרסמה חברת פרטנר אתמול, מעדכן האנליסט ניר זוננברג מחברת מיטב את המלצתו למניות החברה. זוננברג מעלה את דירוג ההמלצה ל"תשואת יתר" ואת מחיר היעד מ-82 ל-85 שקל, גבוה בכ-23% מהמחיר בשוק כיום.
הרבעון הרביעי, מעריך זוננברג, "צפוי להיות חלש יותר מסיבות עונתיות, בעיקר שעון החורף. השבוע פרסם משרד התקשורת תקנה האוסרת על החברות להעלות מחירים ללקוחות במשך תקופת ההתחייבות החל מ-2009. יתכן, כי תקנה זו (בעידוד ההמלצה של המועצה לצרכנות) תגרום ללקוחות להמתין עד לרבעון הראשון של 2009 בטרם יכנסו להתחייבות חדשה".
בנוסף, "לאווירה הכלכלית תהיה השלכה על נכונות הצרכנים לחדש, לשדרג או לקנות טלפון חדש בתקופה הקרובה. באופן אבסורדי, יתכן כי חולשה במכירת מכשירים (מסובסדים) תיצור רבעון עם שיעורי רווחיות גבוהים עוד יותר".
יש לזכור, מוסיף זוננברג, כי הרבעון הרביעי של 2007 היה בשיא ההייפ של שוק הסלולר לקראת תוכנית ניוד המספרים ולפיכך יתכן, כי הרבעון הבא מעט יחוויר לעומתו. בנוסף, לקראת השקת שירותי ה-ISP בתחילת 2009 צפויה עלייה חדה בהשקעות ברבעון הרביעי.
פרטנר צפויה להציג הכנסות של כ –1.543 מיליארד שקל, ירידה של 5.2% לעומת רבעון רביעי של 2007. צפי ל-EBITDA של 571 מיליון ש"ח כ-37% מהמחזור.
לגבי 2009 אומרים במיטב כי השנה הבאה "תעמוד בסימן המשבר הכלכלי העולמי ומידת השפעתו על הרגלי הצריכה של הצרכן (הפטפטן) הישראלי. בנוסף ניתן למנות גורמים שונים אשר להם יכולת להשפיע על התוצאות: חיוב לקוח לפי שנייה, איסור על העלאת מחירים במהלך תקופת ההתחייבות, אסטרטגיית החדירה של פלאפון על הרשת החדשה, התפתחויות רגולטוריות בנושא ה-MVNO והשקת שירותים חוץ סלולריים בפרטנר".
בסה"כ מעריך זוננברג יציבות בהכנסות החברה ברמה של כ-6.3 מיליארד שקל (גידול בהכנסות משירותים ובעיקר תוכן לצד קיטון בהכנסות ממכשירים). ה-EBITDA תעמוד על כ-2.22 מיליארד שקל, ללא שינוי ביחס ל-2008. הרווח הנקי צפוי להסתכם בכ-1.09 מיליארד שקל, שכ-80% יחולקו כדיבידנד המשקף תשואה של 7.8%.
במקביל, פרסם האנליסט גיל סידנר מישיר בית השקעות המלצת "נייטרלי" לפרטנר, עם מחיר יעד של 80 שקל למניה. סידנר מציין כי "התגברות ההאטה במשק הישראלי צפויה לפגוע בהכנסות החברה למרות פעילותה בתחום המאופיין בביקוש יותר קשיח. בנוסף, בדומה לשאר החברות בתחום התקשורת חשופה החברה לשינויים דחופים ברגולציה שעלולה להשפיע לשלילה על החברה".
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
