כי"ל עוברת לשימוש בגז טבעי: תחסוך 100 מיליון דולר בשנה

המניה מזנקת 3.5%. אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג: "בשורות טובות מאוד; זה משהו שהיה צריך לקרות השנה ויפה לראות שבחברה עובדים לפני התוכניות"
אריאל אטיאס |

חברת כימיקלים לישראל הודיעה, כי חברה בת של החברה (100%) חתמה היום חוזה לאספקת גז טבעי למפעליה עם שותפים בקבוצת ים תטיס, חוזה הצפוי להביא לחיסכון של 100 מיליון דולר בהוצאות. כי"ל, נציין, תפרסם את דוחותיה הכספיים ביום ראשון הקרוב (30 במארס).

ההיקף הכספי הכולל של ההסכם מוערך בכ-260 עד 330 מליון דולר וההכנסות בפועל תושפענה ממכלול של תנאים ובעיקרם מחיר המזוט והיקף וקצב צריכת הגז, נמסר מהחברה.

גלעד שריג: "חדשות טובות"

"הדבר מתומחר בחלק מהמודלים של המשקיעים", אומר היום אנליסט בנק הפועלים, גלעד שריג. "זה משהו שהיה צריך לקרות השנה ויפה לראות שבחברה עובדים לפני התוכניות. דבר היה נראה מאוד מאוד רחוק, בשנת 2005 כשההנהלה דיברה על כך".

"ברור שזה שורות טובות", אומר שריג ומתייחס לעלייה של המנייה היום, "אחרי התיקון של אתמול במניות הדשנים בחו"ל, אנו רואים את כי"ל מטפסת טרם ההודעה, למרות שבעלייה פחותה יותר יחסית למתחרותיה"

פרטי החוזה - חיסכון של 100 מיליון דולר בהוצאות

כמות הגז הכוללת אותה התחייבה קבוצת כיל לקנות מהשותפים בקבוצת ים תטיס על פי ההסכם הנה כ-2 BCM (כשני מיליארד מטר מעוקב). היקף העסקה מוערך, כאמור, ב-260-330 מיליון דולר. ב-2006 הגיעו הוצאות האנרגיה של כיל ל-270 מיליון דולר וב-2007 הוצאות אלו צפויות לגדול ב-50%.

כאשר, אספקת הגז תחל עם השלמת צנרת הולכת הגז לדרום, דבר המוערך ע"י החברה, ככל הנראה, לקראת סוף 2008 וכן הסבת מתקני הייצור של קבוצת כיל להפעלה על ידי גז, המתוכננת להתחיל בהדרגה מסוף שנת 2008 ביחס למתקנים בסדום, בהם צפויה להתבצע מירב צריכת הגז של קבוצת כיל.

תחת ההסכם, האספקה תסתיים במוקדם מבין שתי האפשרויות. הראשונה, חמש שנים ממועד השלמת תקופת ההרצה אך לא יאוחר מספטמבר 2015, השניה, השלמת רכישת כמות הגז החוזית .

מחיר הגז נקבע לפי נוסחה המתבססת על מחיר המזוט, עם רכיב הנחה כולל מחירי "רצפה" ו"תקרה". קבוצת כיל התחייבה לרכוש או לשלם (Take or Pay) בגין כמות שנתית מינימלית של גז בהיקף ובהתאם למנגנון שנקבעו בהסכם.

הסבת השימוש מדלק לגז תאפשר לקבוצת כיל להקטין הפליטות מארובות הייצור והיא משתלבת במדיניות קבוצת כיל לשימור משאבי הטבע ולחסכון.

בשורה התחתונה, כיל מעריכה כי המעבר לשימוש בגז טבעי יביא להתייעלות בצריכת האנרגיה של הקבוצה, לחסכון בעלויות אחזקה ולהקטנת עלויות אנרגיה ועלויות אחרות. חיסכון המוערך בסכום כולל העולה על 100 מיליון דולר לשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.