ישראל והסטטוס החדש: עלול להיות בעוכריה
בשנתיים האחרונות דובר לא מעט על האפשרות כי ישראל "תועלה ליגה", ותועבר מקבוצת השווקים המתעוררים של MSCI לקבוצת השווקים המפותחים. לאחרונה גברו ההערכות כי מעבר זה קרב, וזאת לאור מספר התפתחויות:
1.העלאת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג S&P ופיץ'.
2. ההזמנה להצטרפות לארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי (OECD).
3. שיפור בשורת פרמטרים כלכליים במשק המקומי.
לפני חודשים ספורים כבר הודיעה חברת FTSE הבריטית על העברת המשק הישראלי לקבוצת השווקים המפותחים. מדובר בסנונית חיובית, אם כי יש לזכור כי משקלה של MSCI גדול עשרות מונים מזה של FTSE, בעיקר בשל העובדה כי מספר הגופים המנהלים את השקעותיהם לפי המדד של הראשונה גדול פי כמה מזה של החברה הבריטית.
קשה מאוד לכמת את ההשפעה של המעבר בין הקבוצות, וזאת מכיוון שלא קיים נתון האומר כמה הון מושקע בעולם לפי המדדים של MSCI, וכמה הון מושקע בכל קבוצה. עם זאת, אנו מעריכים כי היקף ההשקעות במדינות המוגדרות מפותחות (ונכללות במדד ה-MSCI World) גדול לפחות פי 7-8 מהיקף ההשקעות במדינות המתעוררות (MSCI Emerging Market). הנחה זו מתבססת על התפיסה לפיה השקעה במדינות המפותחות נחשבת כנושאת סיכון קטן בהרבה מההשקעה במדינות המתעוררות, ולכן עיקר הנכסים מושקעים בנכסים אשר לכאורה מסוכנים פחות.
ככל הנראה, הסבירות ש-MSCI תלך בעקבות FTSE ותעלה את ישראל לקבוצת השווקים המפותחים בחודשים הקרובים עלתה לאחרונה. למעבר שכזה השפעה שנובעת מכמה וקטורים:
1. משקל במדד: להערכתנו, מעבר של ישראל לקבוצת המדינות המפותחות תקטין את משקלה של ישראל במדד לו היא שייכת. כיום מהווה ישראל כ-3% ממדד ה-MSCI EM. להערכתנו, אם אכן תועבר ישראל לקבוצת השווקים המפותחים, משקלה במדד יפחת לכדי פחות מ-0.5% במדד. המשמעות האפשרית היא, שגופים המשקיעים לפי המדד ימעיטו בחשיבות המשק הישראלי ויקדישו פחות מאמצים לסקרו. לכן גם מידת חשיפתם למשק המקומי תפחת. אנו סבורים כי הסבירות לתרחיש זה נמוכה, שכן המשק המקומי מוכר למרבית המשקיעים בעולם. בנוסף, בקבוצה זו מדינות רבות הקטנות מישראל במונחים כלכליים, כגון ניו זילנד, פינלנד, ועוד, כך שישראל לא תהיה המשק הקטן ביותר בקבוצה.
2. גודל עוגת ההשקעות: כמשקל נגד לסעיף הקודם יש לזכור, כי אומנם הנתח של ישראל בעוגה יקטן, אך מדובר בעוגה גדולה פי כמה מזו הקודמת – מה שיקזז את הירידה במשקל. כפי שצויין לעיל, אין בידינו נתונים בנוגע להיקף ההשקעות המבוססות על מדדי MSCI, אולם אנו מעריכים כי היקף ההשקעות במדינות המפותחות גדול לפחות פי 7-8 מהמדינות המתעוררות. בנוסף, לגופים רבים שהיו מנועים עד כה מלהשקיע בישראל בשל היותה שוק מתעורר, יפתח גם השוק המקומי להשקעות, כך שמידת החשיפה של ישראל למגוון רחב יותר של משקיעים תגדל. לאור כל זאת, הגידול בהיקף העוגה יפצה להערכתנו על הירידה בגודל הנתח המוקדש לשוק המקומי.
3. משוק "סולידי" לשוק "מסוכן": שינוי משמעותי יותר עשוי להערכתנו להיות בסטטוס של המשק הישראלי בקבוצת ההתיחסות. מבין השווקים המתעוררים, ישראל נחשבה בשנים האחרונות כשוק יציב יחסית ובעל תנודתיות מתונה בהרבה. על כן, בתקופות של עליות חדות בשווקים המתעוררים, השוק בת"א נהנה מעליות מתונות בהרבה, אך כשהשווקים המתעוררים סבלו מירידות, שוק המניות המקומי הפגין יציבות יחסית ורשמו ירידות מתונות בהרבה (אם בכלל).
עם המעבר לקבוצת השווקים המפותחים, ישראל חוזרת למעמד של שוק אקזוטי לעומת קבוצת ההתיחסות (אשר כוללת כלכלות גדולות וחזקות בהרבה, כגון ארה"ב, יפן, אירופה וכו'). על כן, צפוי להערכתנו מהפך גם בהתייחסות השוק לישראל – אם השווקים המפותחים יעלו, ישראל עשויה להנות מעליה חדה יחסית למדד, אך אם ירשמו ירידות בקבוצת ההתיחסות – הירידות בישראל עלולות להיות חדות יותר.
4. מקבוצה "מסוכנת" לקבוצה "סולידית": יש לזכור כי המעבר לקבוצת השווקים המפותחים יעביר את ישראל מהשתייכות לקבוצת המדינות "המסוכנות" לקבוצת המדינות "הסולידיות". המשמעות היא, שיתכן כי פרמיית הסיכון שתידרש ממניות ישראליות תקטן בהתאם לקבוצת ההשתייכות, וכי הכספים שיושקעו בהן יהיו כספים "חזקים" יותר, כלומר ידיים חזקות יותר שמאופיינות בפחות תנודתיות המאפיינת את ההשקעה במדינות המתעוררות, שנחשבות למסוכנות יותר להשקעה.
לסיכום
כפי שניתן לראות, המעבר לקבוצת המדינות המפותחות צפוי להביא להשפעות מעורבות על השקעות הגופים הזרים במניות הישראליות. אנו מעריכים כי בסיכומו של דבר, כל זמן שלא תירשם מפולת בשוקי העולם, המעבר צפוי להטיב עם המניות המקומיות. מנגד, במידה והשפעות משבר הסאב פריים תימשכנה, ותתבטאנה במשיכות כספים מההשקעות בשוקי המניות השונים, הרי שמעבר לקבוצת השווקים המפותחים יביא לירידה בהשקעות הזרים במניות המקומיות. לפי שעה, אנו רואים סבירות גבוהה יותר להתקיימות התרחיש החיובי, ולא התרחיש השלילי, אם כי בשיעור מתון למדי.
מאת: ירון פרידמן, אסטרטג המניות של יחידת המחקר, בנק הפועלים
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
