ישראל והסטטוס החדש: עלול להיות בעוכריה
בשנתיים האחרונות דובר לא מעט על האפשרות כי ישראל "תועלה ליגה", ותועבר מקבוצת השווקים המתעוררים של MSCI לקבוצת השווקים המפותחים. לאחרונה גברו ההערכות כי מעבר זה קרב, וזאת לאור מספר התפתחויות:
1.העלאת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג S&P ופיץ'.
2. ההזמנה להצטרפות לארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי (OECD).
3. שיפור בשורת פרמטרים כלכליים במשק המקומי.
לפני חודשים ספורים כבר הודיעה חברת FTSE הבריטית על העברת המשק הישראלי לקבוצת השווקים המפותחים. מדובר בסנונית חיובית, אם כי יש לזכור כי משקלה של MSCI גדול עשרות מונים מזה של FTSE, בעיקר בשל העובדה כי מספר הגופים המנהלים את השקעותיהם לפי המדד של הראשונה גדול פי כמה מזה של החברה הבריטית.
קשה מאוד לכמת את ההשפעה של המעבר בין הקבוצות, וזאת מכיוון שלא קיים נתון האומר כמה הון מושקע בעולם לפי המדדים של MSCI, וכמה הון מושקע בכל קבוצה. עם זאת, אנו מעריכים כי היקף ההשקעות במדינות המוגדרות מפותחות (ונכללות במדד ה-MSCI World) גדול לפחות פי 7-8 מהיקף ההשקעות במדינות המתעוררות (MSCI Emerging Market). הנחה זו מתבססת על התפיסה לפיה השקעה במדינות המפותחות נחשבת כנושאת סיכון קטן בהרבה מההשקעה במדינות המתעוררות, ולכן עיקר הנכסים מושקעים בנכסים אשר לכאורה מסוכנים פחות.
ככל הנראה, הסבירות ש-MSCI תלך בעקבות FTSE ותעלה את ישראל לקבוצת השווקים המפותחים בחודשים הקרובים עלתה לאחרונה. למעבר שכזה השפעה שנובעת מכמה וקטורים:
1. משקל במדד: להערכתנו, מעבר של ישראל לקבוצת המדינות המפותחות תקטין את משקלה של ישראל במדד לו היא שייכת. כיום מהווה ישראל כ-3% ממדד ה-MSCI EM. להערכתנו, אם אכן תועבר ישראל לקבוצת השווקים המפותחים, משקלה במדד יפחת לכדי פחות מ-0.5% במדד. המשמעות האפשרית היא, שגופים המשקיעים לפי המדד ימעיטו בחשיבות המשק הישראלי ויקדישו פחות מאמצים לסקרו. לכן גם מידת חשיפתם למשק המקומי תפחת. אנו סבורים כי הסבירות לתרחיש זה נמוכה, שכן המשק המקומי מוכר למרבית המשקיעים בעולם. בנוסף, בקבוצה זו מדינות רבות הקטנות מישראל במונחים כלכליים, כגון ניו זילנד, פינלנד, ועוד, כך שישראל לא תהיה המשק הקטן ביותר בקבוצה.
2. גודל עוגת ההשקעות: כמשקל נגד לסעיף הקודם יש לזכור, כי אומנם הנתח של ישראל בעוגה יקטן, אך מדובר בעוגה גדולה פי כמה מזו הקודמת – מה שיקזז את הירידה במשקל. כפי שצויין לעיל, אין בידינו נתונים בנוגע להיקף ההשקעות המבוססות על מדדי MSCI, אולם אנו מעריכים כי היקף ההשקעות במדינות המפותחות גדול לפחות פי 7-8 מהמדינות המתעוררות. בנוסף, לגופים רבים שהיו מנועים עד כה מלהשקיע בישראל בשל היותה שוק מתעורר, יפתח גם השוק המקומי להשקעות, כך שמידת החשיפה של ישראל למגוון רחב יותר של משקיעים תגדל. לאור כל זאת, הגידול בהיקף העוגה יפצה להערכתנו על הירידה בגודל הנתח המוקדש לשוק המקומי.
3. משוק "סולידי" לשוק "מסוכן": שינוי משמעותי יותר עשוי להערכתנו להיות בסטטוס של המשק הישראלי בקבוצת ההתיחסות. מבין השווקים המתעוררים, ישראל נחשבה בשנים האחרונות כשוק יציב יחסית ובעל תנודתיות מתונה בהרבה. על כן, בתקופות של עליות חדות בשווקים המתעוררים, השוק בת"א נהנה מעליות מתונות בהרבה, אך כשהשווקים המתעוררים סבלו מירידות, שוק המניות המקומי הפגין יציבות יחסית ורשמו ירידות מתונות בהרבה (אם בכלל).
עם המעבר לקבוצת השווקים המפותחים, ישראל חוזרת למעמד של שוק אקזוטי לעומת קבוצת ההתיחסות (אשר כוללת כלכלות גדולות וחזקות בהרבה, כגון ארה"ב, יפן, אירופה וכו'). על כן, צפוי להערכתנו מהפך גם בהתייחסות השוק לישראל – אם השווקים המפותחים יעלו, ישראל עשויה להנות מעליה חדה יחסית למדד, אך אם ירשמו ירידות בקבוצת ההתיחסות – הירידות בישראל עלולות להיות חדות יותר.
4. מקבוצה "מסוכנת" לקבוצה "סולידית": יש לזכור כי המעבר לקבוצת השווקים המפותחים יעביר את ישראל מהשתייכות לקבוצת המדינות "המסוכנות" לקבוצת המדינות "הסולידיות". המשמעות היא, שיתכן כי פרמיית הסיכון שתידרש ממניות ישראליות תקטן בהתאם לקבוצת ההשתייכות, וכי הכספים שיושקעו בהן יהיו כספים "חזקים" יותר, כלומר ידיים חזקות יותר שמאופיינות בפחות תנודתיות המאפיינת את ההשקעה במדינות המתעוררות, שנחשבות למסוכנות יותר להשקעה.
לסיכום
כפי שניתן לראות, המעבר לקבוצת המדינות המפותחות צפוי להביא להשפעות מעורבות על השקעות הגופים הזרים במניות הישראליות. אנו מעריכים כי בסיכומו של דבר, כל זמן שלא תירשם מפולת בשוקי העולם, המעבר צפוי להטיב עם המניות המקומיות. מנגד, במידה והשפעות משבר הסאב פריים תימשכנה, ותתבטאנה במשיכות כספים מההשקעות בשוקי המניות השונים, הרי שמעבר לקבוצת השווקים המפותחים יביא לירידה בהשקעות הזרים במניות המקומיות. לפי שעה, אנו רואים סבירות גבוהה יותר להתקיימות התרחיש החיובי, ולא התרחיש השלילי, אם כי בשיעור מתון למדי.
מאת: ירון פרידמן, אסטרטג המניות של יחידת המחקר, בנק הפועלים

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
