רכשתם קרן כספית? "בארה"ב הן צפויות להציג תשואה שלילית למשקיעים"

כך אומר היום דני פישמן מתמיר פישמן. "גם בארה"ב שווקו הקרנות באגרסיביות כמכשיר נטול סיכון". ליאור כרמון ממיטב: "הפיזור הוא התשובה - הקרן עשויה להיות בטוחה יותר מפיקדון בבנק"
יוסי פינק |

הלהיט של התקופה האחרונה בקרב קרנות הנאמנות בפרט ובבורסה בכלל זה הקרנות הכספיות. אותן קרנות גייסו מיליארדים בחודשים האחרונים מהציבור, כאשר המשבר הגלובלי מהווה רוח גבית חזקה מאוד. אנשים מחפשים השקעה חסרת סיכון ובכל זאת להרוויח קצת יותר מפיקדון בבנק.

דני פישמן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר פישמן, אומר היום ל-Bizportal כי "גם בארה"ב שווקו הקרנות הכספיות, באגרסיביות רבה, כמכשיר חסר סיכון ובכל זאת, לראשונה בהיסטוריה, קרנות כספיות (Money Market) עשויות להראות תשואה שלילית (בארה"ב)".

קרנות כספים (Money Market Funds) משווקות ונתפסות בארה"ב ובעולם כמכשיר הסולידי ביותר. אומנם הן מבטיחות תשואה שנתית של אחוזים בודדים אך מנגד אין בהן סיכון של קרן הבסיס.

פישמן: "הקרנות הכספיות בארה"ב משקיעות בין היתר באיגרות חוב וניירות ערך מסחריים קצרי טווח. אג"ח קצרים אלה נוהגים להגדיל את הדירוג שלהם באמצעות רכישת ביטוח מחברות ביטוח אג"ח."

"בעקבות משבר האשראי והנדל"ן בארה"ב עולה אפשרות של הורדת דירוג חברות ביטוח האג"ח אשר תגרור הורדת דירוג לחלק מאגרות החוב שרכשו קרנות הכספים. אירוע כזה יוביל לראשונה בהיסטוריה למחיקת שווי בקרנות ולהפסדי קרן ההשקעה אשר תניב תשואה שלילית למשקיעים."

"לשם המחשת הנושא", אומר פישמן, "עיריית עיר מסוימת שדורגה בדירוג A- פנתה לחברת ביטוח המדורגת AAA שילמה את הביטוח והעלתה את הדירוג שלה ל AAA ובכך הנפיקה אג"ח המשלמות ריבית נמוכה יותר."

"כעת חברת הביטוח עומדת בפני מבול של קשיים בסדרות אג"ח רבות שביטחה לאורך השנים , המאזן שלה ממונף ברמות של מעל לפי 100 מההון וישנו חשש שהדירוג שלה ירד. הורדה כאמור תגרור את הורדת הדירוג של אג"ח העיריה אשר יגרור מחיקת שווי אצל המשקיעים."

פישמן סבור כי "מלבד ההפסד הכספי ישנן לכך השלכות פסיכולוגיות רבות על החוסך האמריקאי שגם כך ראה את נכסיו יורדים בערכם וכעט גם השקעתו הסולידית נפגעת."

"בישראל", אומר פישמן, "המצב מעט שונה, אני לא מאמין שנראה תשואות שליליות בקרנות הכספיות ששווקו בארץ כיוון שמדובר במצב מאוד מורכב וייחודי בארה"ב. עם זאת, אומר פישמן, "התחרות האדירה הקיימת בין בתי ההשקעות עשויה לדחוף את המנהלים לקחת סיכונים בכדי להשיג תשואה עודפת והדבר עלול לפגוע במשקיעים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.