רכשתם קרן כספית? "בארה"ב הן צפויות להציג תשואה שלילית למשקיעים"
הלהיט של התקופה האחרונה בקרב קרנות הנאמנות בפרט ובבורסה בכלל זה הקרנות הכספיות. אותן קרנות גייסו מיליארדים בחודשים האחרונים מהציבור, כאשר המשבר הגלובלי מהווה רוח גבית חזקה מאוד. אנשים מחפשים השקעה חסרת סיכון ובכל זאת להרוויח קצת יותר מפיקדון בבנק.
דני פישמן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר פישמן, אומר היום ל-Bizportal כי "גם בארה"ב שווקו הקרנות הכספיות, באגרסיביות רבה, כמכשיר חסר סיכון ובכל זאת, לראשונה בהיסטוריה, קרנות כספיות (Money Market) עשויות להראות תשואה שלילית (בארה"ב)".
קרנות כספים (Money Market Funds) משווקות ונתפסות בארה"ב ובעולם כמכשיר הסולידי ביותר. אומנם הן מבטיחות תשואה שנתית של אחוזים בודדים אך מנגד אין בהן סיכון של קרן הבסיס.
פישמן: "הקרנות הכספיות בארה"ב משקיעות בין היתר באיגרות חוב וניירות ערך מסחריים קצרי טווח. אג"ח קצרים אלה נוהגים להגדיל את הדירוג שלהם באמצעות רכישת ביטוח מחברות ביטוח אג"ח."
"בעקבות משבר האשראי והנדל"ן בארה"ב עולה אפשרות של הורדת דירוג חברות ביטוח האג"ח אשר תגרור הורדת דירוג לחלק מאגרות החוב שרכשו קרנות הכספים. אירוע כזה יוביל לראשונה בהיסטוריה למחיקת שווי בקרנות ולהפסדי קרן ההשקעה אשר תניב תשואה שלילית למשקיעים."
"לשם המחשת הנושא", אומר פישמן, "עיריית עיר מסוימת שדורגה בדירוג A- פנתה לחברת ביטוח המדורגת AAA שילמה את הביטוח והעלתה את הדירוג שלה ל AAA ובכך הנפיקה אג"ח המשלמות ריבית נמוכה יותר."
"כעת חברת הביטוח עומדת בפני מבול של קשיים בסדרות אג"ח רבות שביטחה לאורך השנים , המאזן שלה ממונף ברמות של מעל לפי 100 מההון וישנו חשש שהדירוג שלה ירד. הורדה כאמור תגרור את הורדת הדירוג של אג"ח העיריה אשר יגרור מחיקת שווי אצל המשקיעים."
פישמן סבור כי "מלבד ההפסד הכספי ישנן לכך השלכות פסיכולוגיות רבות על החוסך האמריקאי שגם כך ראה את נכסיו יורדים בערכם וכעט גם השקעתו הסולידית נפגעת."
"בישראל", אומר פישמן, "המצב מעט שונה, אני לא מאמין שנראה תשואות שליליות בקרנות הכספיות ששווקו בארץ כיוון שמדובר במצב מאוד מורכב וייחודי בארה"ב. עם זאת, אומר פישמן, "התחרות האדירה הקיימת בין בתי ההשקעות עשויה לדחוף את המנהלים לקחת סיכונים בכדי להשיג תשואה עודפת והדבר עלול לפגוע במשקיעים".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
