רכשתם קרן כספית? "בארה"ב הן צפויות להציג תשואה שלילית למשקיעים"

כך אומר היום דני פישמן מתמיר פישמן. "גם בארה"ב שווקו הקרנות באגרסיביות כמכשיר נטול סיכון". ליאור כרמון ממיטב: "הפיזור הוא התשובה - הקרן עשויה להיות בטוחה יותר מפיקדון בבנק"
יוסי פינק |

הלהיט של התקופה האחרונה בקרב קרנות הנאמנות בפרט ובבורסה בכלל זה הקרנות הכספיות. אותן קרנות גייסו מיליארדים בחודשים האחרונים מהציבור, כאשר המשבר הגלובלי מהווה רוח גבית חזקה מאוד. אנשים מחפשים השקעה חסרת סיכון ובכל זאת להרוויח קצת יותר מפיקדון בבנק.

דני פישמן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר פישמן, אומר היום ל-Bizportal כי "גם בארה"ב שווקו הקרנות הכספיות, באגרסיביות רבה, כמכשיר חסר סיכון ובכל זאת, לראשונה בהיסטוריה, קרנות כספיות (Money Market) עשויות להראות תשואה שלילית (בארה"ב)".

קרנות כספים (Money Market Funds) משווקות ונתפסות בארה"ב ובעולם כמכשיר הסולידי ביותר. אומנם הן מבטיחות תשואה שנתית של אחוזים בודדים אך מנגד אין בהן סיכון של קרן הבסיס.

פישמן: "הקרנות הכספיות בארה"ב משקיעות בין היתר באיגרות חוב וניירות ערך מסחריים קצרי טווח. אג"ח קצרים אלה נוהגים להגדיל את הדירוג שלהם באמצעות רכישת ביטוח מחברות ביטוח אג"ח."

"בעקבות משבר האשראי והנדל"ן בארה"ב עולה אפשרות של הורדת דירוג חברות ביטוח האג"ח אשר תגרור הורדת דירוג לחלק מאגרות החוב שרכשו קרנות הכספים. אירוע כזה יוביל לראשונה בהיסטוריה למחיקת שווי בקרנות ולהפסדי קרן ההשקעה אשר תניב תשואה שלילית למשקיעים."

"לשם המחשת הנושא", אומר פישמן, "עיריית עיר מסוימת שדורגה בדירוג A- פנתה לחברת ביטוח המדורגת AAA שילמה את הביטוח והעלתה את הדירוג שלה ל AAA ובכך הנפיקה אג"ח המשלמות ריבית נמוכה יותר."

"כעת חברת הביטוח עומדת בפני מבול של קשיים בסדרות אג"ח רבות שביטחה לאורך השנים , המאזן שלה ממונף ברמות של מעל לפי 100 מההון וישנו חשש שהדירוג שלה ירד. הורדה כאמור תגרור את הורדת הדירוג של אג"ח העיריה אשר יגרור מחיקת שווי אצל המשקיעים."

פישמן סבור כי "מלבד ההפסד הכספי ישנן לכך השלכות פסיכולוגיות רבות על החוסך האמריקאי שגם כך ראה את נכסיו יורדים בערכם וכעט גם השקעתו הסולידית נפגעת."

"בישראל", אומר פישמן, "המצב מעט שונה, אני לא מאמין שנראה תשואות שליליות בקרנות הכספיות ששווקו בארץ כיוון שמדובר במצב מאוד מורכב וייחודי בארה"ב. עם זאת, אומר פישמן, "התחרות האדירה הקיימת בין בתי ההשקעות עשויה לדחוף את המנהלים לקחת סיכונים בכדי להשיג תשואה עודפת והדבר עלול לפגוע במשקיעים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.