רכשתם קרן כספית? "בארה"ב הן צפויות להציג תשואה שלילית למשקיעים"
הלהיט של התקופה האחרונה בקרב קרנות הנאמנות בפרט ובבורסה בכלל זה הקרנות הכספיות. אותן קרנות גייסו מיליארדים בחודשים האחרונים מהציבור, כאשר המשבר הגלובלי מהווה רוח גבית חזקה מאוד. אנשים מחפשים השקעה חסרת סיכון ובכל זאת להרוויח קצת יותר מפיקדון בבנק.
דני פישמן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר פישמן, אומר היום ל-Bizportal כי "גם בארה"ב שווקו הקרנות הכספיות, באגרסיביות רבה, כמכשיר חסר סיכון ובכל זאת, לראשונה בהיסטוריה, קרנות כספיות (Money Market) עשויות להראות תשואה שלילית (בארה"ב)".
קרנות כספים (Money Market Funds) משווקות ונתפסות בארה"ב ובעולם כמכשיר הסולידי ביותר. אומנם הן מבטיחות תשואה שנתית של אחוזים בודדים אך מנגד אין בהן סיכון של קרן הבסיס.
פישמן: "הקרנות הכספיות בארה"ב משקיעות בין היתר באיגרות חוב וניירות ערך מסחריים קצרי טווח. אג"ח קצרים אלה נוהגים להגדיל את הדירוג שלהם באמצעות רכישת ביטוח מחברות ביטוח אג"ח."
"בעקבות משבר האשראי והנדל"ן בארה"ב עולה אפשרות של הורדת דירוג חברות ביטוח האג"ח אשר תגרור הורדת דירוג לחלק מאגרות החוב שרכשו קרנות הכספים. אירוע כזה יוביל לראשונה בהיסטוריה למחיקת שווי בקרנות ולהפסדי קרן ההשקעה אשר תניב תשואה שלילית למשקיעים."
"לשם המחשת הנושא", אומר פישמן, "עיריית עיר מסוימת שדורגה בדירוג A- פנתה לחברת ביטוח המדורגת AAA שילמה את הביטוח והעלתה את הדירוג שלה ל AAA ובכך הנפיקה אג"ח המשלמות ריבית נמוכה יותר."
"כעת חברת הביטוח עומדת בפני מבול של קשיים בסדרות אג"ח רבות שביטחה לאורך השנים , המאזן שלה ממונף ברמות של מעל לפי 100 מההון וישנו חשש שהדירוג שלה ירד. הורדה כאמור תגרור את הורדת הדירוג של אג"ח העיריה אשר יגרור מחיקת שווי אצל המשקיעים."
פישמן סבור כי "מלבד ההפסד הכספי ישנן לכך השלכות פסיכולוגיות רבות על החוסך האמריקאי שגם כך ראה את נכסיו יורדים בערכם וכעט גם השקעתו הסולידית נפגעת."
"בישראל", אומר פישמן, "המצב מעט שונה, אני לא מאמין שנראה תשואות שליליות בקרנות הכספיות ששווקו בארץ כיוון שמדובר במצב מאוד מורכב וייחודי בארה"ב. עם זאת, אומר פישמן, "התחרות האדירה הקיימת בין בתי ההשקעות עשויה לדחוף את המנהלים לקחת סיכונים בכדי להשיג תשואה עודפת והדבר עלול לפגוע במשקיעים".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
