רכשתם קרן כספית? "בארה"ב הן צפויות להציג תשואה שלילית למשקיעים"

כך אומר היום דני פישמן מתמיר פישמן. "גם בארה"ב שווקו הקרנות באגרסיביות כמכשיר נטול סיכון". ליאור כרמון ממיטב: "הפיזור הוא התשובה - הקרן עשויה להיות בטוחה יותר מפיקדון בבנק"
יוסי פינק |

הלהיט של התקופה האחרונה בקרב קרנות הנאמנות בפרט ובבורסה בכלל זה הקרנות הכספיות. אותן קרנות גייסו מיליארדים בחודשים האחרונים מהציבור, כאשר המשבר הגלובלי מהווה רוח גבית חזקה מאוד. אנשים מחפשים השקעה חסרת סיכון ובכל זאת להרוויח קצת יותר מפיקדון בבנק.

דני פישמן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר פישמן, אומר היום ל-Bizportal כי "גם בארה"ב שווקו הקרנות הכספיות, באגרסיביות רבה, כמכשיר חסר סיכון ובכל זאת, לראשונה בהיסטוריה, קרנות כספיות (Money Market) עשויות להראות תשואה שלילית (בארה"ב)".

קרנות כספים (Money Market Funds) משווקות ונתפסות בארה"ב ובעולם כמכשיר הסולידי ביותר. אומנם הן מבטיחות תשואה שנתית של אחוזים בודדים אך מנגד אין בהן סיכון של קרן הבסיס.

פישמן: "הקרנות הכספיות בארה"ב משקיעות בין היתר באיגרות חוב וניירות ערך מסחריים קצרי טווח. אג"ח קצרים אלה נוהגים להגדיל את הדירוג שלהם באמצעות רכישת ביטוח מחברות ביטוח אג"ח."

"בעקבות משבר האשראי והנדל"ן בארה"ב עולה אפשרות של הורדת דירוג חברות ביטוח האג"ח אשר תגרור הורדת דירוג לחלק מאגרות החוב שרכשו קרנות הכספים. אירוע כזה יוביל לראשונה בהיסטוריה למחיקת שווי בקרנות ולהפסדי קרן ההשקעה אשר תניב תשואה שלילית למשקיעים."

"לשם המחשת הנושא", אומר פישמן, "עיריית עיר מסוימת שדורגה בדירוג A- פנתה לחברת ביטוח המדורגת AAA שילמה את הביטוח והעלתה את הדירוג שלה ל AAA ובכך הנפיקה אג"ח המשלמות ריבית נמוכה יותר."

"כעת חברת הביטוח עומדת בפני מבול של קשיים בסדרות אג"ח רבות שביטחה לאורך השנים , המאזן שלה ממונף ברמות של מעל לפי 100 מההון וישנו חשש שהדירוג שלה ירד. הורדה כאמור תגרור את הורדת הדירוג של אג"ח העיריה אשר יגרור מחיקת שווי אצל המשקיעים."

פישמן סבור כי "מלבד ההפסד הכספי ישנן לכך השלכות פסיכולוגיות רבות על החוסך האמריקאי שגם כך ראה את נכסיו יורדים בערכם וכעט גם השקעתו הסולידית נפגעת."

"בישראל", אומר פישמן, "המצב מעט שונה, אני לא מאמין שנראה תשואות שליליות בקרנות הכספיות ששווקו בארץ כיוון שמדובר במצב מאוד מורכב וייחודי בארה"ב. עם זאת, אומר פישמן, "התחרות האדירה הקיימת בין בתי ההשקעות עשויה לדחוף את המנהלים לקחת סיכונים בכדי להשיג תשואה עודפת והדבר עלול לפגוע במשקיעים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.