אג"ח ב.יאיר בתשואה של 24.3%: האנליסטים מסבירים
האג"ח הקונצרני של חברת ב.יאיר - 'ב.יאיר אגח 3' נסחר כעת בתשואה לפדיון של 24.3% ונפדה בעוד כ-5 שנים. האג"ח נסחר ללא שיעבודים על פרויקטים מסוימים וזאת בניגוד לאג"חים האחרים של החברה שנסחרים עם שעבודים על המיזמים השונים בהן עוסקת ב.יאיר. עם זאת, נציין גם כי יחס ההון עצמי למאזן של החברה הוא 11, נתון שמצביע על כך שהחברה משתמשת במינוף גדול. האם זה משבר או הזדמנות?
דעות חלוקות בשוק
אורי רבינוביץ' משנה למנכ"ל בהראל פיא מוסר, כי "יש פחד בשווקים, אבל עם זאת אין בעיה בפעילות החברה. ב.יאיר בונה את נכסיה בפיזור גיאוגרפי נרחב, עובדה שגורמת להקטנת הסיכון. היות שלחברה הרבה נכסים הנמצאים בתהליך בנייה, נוצר סיכון הנובע מהתפתחויות בשוק הנדל"ן. במידה ושוק הנדל"ן יישאר ברמות הביקושים והמחירים של היום לא תהייה לחברה להחזיר את החוב למשקיעים".
רבינוביץ' מוסיף, כי "הנעלמים הגדולים כאן הם, מה תהיה מהירות מכירת הנכסים העתידיים של החברה ובאיזה מחיר יימכרו. אם נביט על המצב הנוכחי נראה כי גם במצב שלל ירידת מחירים קלה החברה תוכל להחזיר את החוב למחזיקי האג"ח". לסיכום אומר רבינוביץ', "אני מאוד מאמין ביכולת ההחזר של החברה ורואה את האג"ח כהזדמנות למשקיע".
אורי וויסבורד מפריזמה מוסר, כי "ישנן כמה סיבות לכך שהתשואה של האג"ח היא 24.3%. אם נפתח לרגע את הדוחות לרבעון השלישי של 2007 נוכל לראות כי תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה שלילי ועמד על 10 מיליון שקל. בנוסף, הנכסים השוטפים גדולים פי 1.5 מההתחייבויות השוטפות, יחס שמצביע על תמונת מצב לא מבריקה ועל כך שאם החברה תצטרך לפרוע את חובותיה היום, היא לא תצליח לעשות זאת".
וויסבורד מוסיף, כי "מבחינה עסקית נוכל לראות שלחברה פרויקט מפתח במתחם משרד החוץ בירושלים. הכל תלוי בפרויקט, אם המכירות של הפרויקט יהיו חלשות, תזרים המזומנים יהיה חלש ולא יצליח לשרת את החוב. במצב זה החברה בבעיה. מנגד אם הפרוייקט יצליח החברה בהחלט תוכל לשרת את החובותיה".
אנליסט פריזמה מסכם, "שוק ההון מתמחר את הסיכון באג"ח בהגינות. התשואה על האג"ח צריכה להיות דו ספרתית אך עם זאת האג"ח מתומחר ב'אובר שוטינג'".
לדברי אייל הנדלר מנהל הפעילות הראשי של ב.יאיר "החברה עומדת בתחזיותיה. הרוב המכריע של הפרויקטים למגורים של החברה נמצאים בשיווק וביניהם הפרויקטים בנתניה (240 יח"ד בשני מגדלים של 34 קומות הגבוהים ביותר בעיר הימים), בתל אביב-"אנטוקולסקי באוהאוס- בוטיק" ופרויקט הדגל של החברה " משכנות האומה" בירושלים בו החלו עבודות הבנייה"
.
רו"ח אסף אמסלם סמנכ"ל הכספים של החברה מוסר, כי "לכל סדרות האג"ח של החברה קיימים שעבודים ספציפיים. אג"ח סדרה 3 איננה מובטחת בשעבוד ספציפי אולם בפרוטפוליו פרויקטים של החברה קיימים כ-25 פרוייקטים למגורים בשיווק כאשר מתוכם 4 פרויקטים בלבד משועבדים לצורך החזר אגרות החוב של החברה. במצגת החברה שהופצה בספטמבר 2007 ניתן לראות את תחזית הרווחים של החברה לכל פרויקט לאחר הוצאות מימון.
בשל יישום תקני החשבונאות הבינ"ל – ה- IFRS, הכנסות החברה מושפעות באופן ישיר מהיקף מסירת יח"ד בתקופת הדיווח. על פי המדווח בדוח הדירקטוריון, נמסרו בתשעת החודשים הראשונים של השנה 280 יח"ד .
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
