הזווית של אזולאי: משבר דומה בשנות התשעים היה מסתיים אחרת
ההודעות שפרסמו השבוע כמה מהבנקים הגדולים בעולם בדבר המחיקות שהם עתידים לבצע ברבעון הקרוב בגין פעילותם בתחומי האשראי מאפשרות לנו ללמוד על היקף הנזקים של המשבר האחרון. דויטשה בנק, סיטיגרופ וקרדיט סוויס הודיעו על מחיקות בהיקף של כמה מיליארדי דולרים. השוק מניח כנראה שהמחיקות האלו משקפות את סך הנזקים המלא, מכיוון שבימי ההודעות ובימים שלאחריהם, מניותיהן של הבנקים הללו רשמו עליות נאות.
המחיקות המסיביות האלו יכולות ללמד אותנו שני דברים עיקריים על מערכת הבנקאות העולמית: הראשון, שמערכת הבנקאות העולמית חזקה היום במידה רבה יותר ממה שהייתה בעבר. ניתן להניח שהשפעה של משבר אשראי דומה בשנות התשעים ולבטח בשנות השמונים היה נגמר בתוצאות קטלניות הרבה יותר. למי ששכח, רק לפי תשע שנים איימה נפילתה של קרן גידור אחת, LTCM למוטט את שווקי העולם.
האסון הכלכלי הזה נמנע הודות התערבותו המהירה של הפד. הנזק של התמוטטות הקרן נאמד בסופו של דבר ב 4.6 מיליארד דולר. סכום שבשעתו נראה היה כה גדול שיש ביכולתו לגרום נזק של ממש לכלכלה העולמית. כנראה שמאז העולם השתכלל ושווקי ההון העולמיים צברו עומק רב שמאפשר להם להתמודד עם משברים שהיקפם גדול בהרבה מכמה מיליארדי דולרים.
הדבר השני שניתן ללמוד מהמחיקות הוא שגם בנקאים מכובדים דוברי אנגלית רהוטה עושים טעויות שקשורות בצורך להראות ביצועים מרשימים בטווח המיידי. לתשומת ליבם של אלו שנוהגים ונהנים לחבוט בבנקאים המקומיים.
המשבר אולי הסתיים, אבל האפקט שלו יישאר איתנו כנראה עוד כמה רבעונים והוא ישפיע בעיקר על המוקדים שלו, דהיינו ארה"ב ואירופה.
בארה"ב כבר חווים את ההאטה (מיתון?) שבאה לידי ביטוי בנתונים המצביעים על האטה בצריכה, בביטחון הצרכנים, נתונים קשים של ענף הנדל"ן ובעוד נתונים נוספים. מיודענו, ביל גרוס העריך השבוע שהריבית בארה"ב תרד עד לרמה של 3.75%. גרוס מבסס את הערכתו על סמך ההנחה שהריבית הריאלית צריכה להיות כאחוז עד אחוז ורבע, ובהינתן אינפלציה של כ 2.5%, מתקבלת ריבית נומינלית של 3.75% כאמור.
עם כל הכבוד לגרוס, נראה לנו שההנחה הזו מרחיקת לכת. ראשית, ריבית ריאלית של אחוז ננקטת במצבי קיצון כלכליים ולמרות הכל לא נראה שזה לא המצב כעת. ארה"ב עדיין לא נמצאת בנקודה הזו, מה גם שלא נראה שהפד השתכנע שהאינפלציה הודברה לגמרי וכך נראה שהסיכוי להפחתת ריבית כה משמעותית הוא קטן מאוד. השוק מתמחר הפחתת ריבית נוספת של כרבע אחוז עד סוף השנה, מה שנראה די הגיוני. בהנחה שהריבית בארה"ב אכן תופחת רק בשיעור של כרבע אחוז ובגוש האירו הסתיים המהלך של העלאות ריבית בשל ההאטה הכלכלית שחווים גם שם, אנו מניחים שהדולר סיים לעת עתה את מסע ההיחלשות שלו.
אבל, כפי שכתבנו כאן לפני שבוע הכסף הגדול כבר החל עושה דרכו למקומות אחרים בעולם. חיזוק לדעתנו קיבלנו השבוע מצידה של GE שהודיעה שגם השנה היא תרשום צמיחה דו ספרתית בשל פעילותה מחוץ לארה"ב. הנתון המפתיע (או שכבר לא) בהודעת החברה הוא שלראשונה בתולדותיה, הכנסותיה מחוץ לארה"ב יעלו על הכנסותיה מבית.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
