מזרחי: זינוק של 70% ברווח הנקי למחצית הראשונה

ברבעון השני נרשמה ירידה בסעיף הרווח הנקי בעקבות רווח חד פעמי ברבעון המקביל ממכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל. יונס: "עמדנו ביעדי התוכנית העסקית שלנו"
דותן לוי |

בנק מזרחי טפחות מצטרף היום לרשימת הבנקים הבינוניים שמדווחים על תוצאותיהם לרבעון השני 2007. בשורה התחתונה, למרות מכירת קרנות הנאמנות אשר השתקפה כבר בדוחות הנוכחיים הצליח הבנק לרשום גידול מרשים במרבית הפרמטרים.

הרווח הנקי ברבעון השני עמד על 207 מיליון שקל לעומת 287 ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ללא השפעות חד פעמיות הסתכם ב-184 מיליון שקל - עלייה חדה של 145% לעומת 75 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הנקי במחצית הראשונה הסתכם ב- 577 מיליון שקל לעומת 340 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד - גידול של כ-70%.

התשואה על ההון העצמי בחצי השנה הראשונה של 2007 עומדת על 23.1%

לעומת 14.5% בתקופה המקבילה אשתקד, ו-13.0% בכל שנת 2006. בחישוב רבעוני התשואה על ההון העצמי עמדה על 14.3% לעומת 15.5% ברבעון המקביל אשתקד.

בבנק ציינו כי הם מעריכים שהרישיון ליעוץ פנסיוני שהתקבל החודש על ידי המומנה לשוק ההון יפצה על מכירת נכסי קרנות הנאמנות וקופות הגמל. קבלת הרישיון מאפשרת לבנק להיכנס לתחום פעילות חדש, ולהיות הבנק הראשון בישראל המעניק ייעוץ פנסיוני ללקוחות שכירים ועצמאיים.

בין הגורמים העיקריים שתרמו לרווחיות במחצית השנה הראשונה, ציינו בבנק את הגידול ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בסך 60 מיליון שקל, כ-6.4%, הנובע ברובו מגידול של כ-9% ברווח מפעילות שוטפת, מגידול בסך כ-16 מיליון שקל חדשים ברווחים ממימוש אגרות חוב ומגידול של כ-25 מיליון שקל בהכנסות מגביית ריבית בגין חובות מסופקים.

בנוסף הצליחו להקטין במזרחי את ההפרשה לחובות מסופקים בהיקף של 67 מיליון שקל, כ-37.2%, בחישוב חצי שנתי. הקיטון נובע, בין היתר מהפרשה חריגה בסך 54 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2006 עקב יישום ההנחיות שנקבעו בחוזר בנק ישראל לעניין אופן חישוב ההפרשה לחובות מסופקים בגין אשראי לדיור (משכנתאות). בנוסף, קטנה ההפרשה לחובות מסופקים עקב צמצום ההפרשה בגין הלוואות לפי עומק הפיגור.

העלייה ברווח נטו מפעולות בלתי רגילות נבעה בין היתר ממכירת פעילות הקבוצה בקופות הגמל, מכירת אחזקות הבנק בחברת מופת קרן הטכנולוגיה לישראל, וכן רווחי הון כתוצאה ממימוש נכסים.

מנגד, הגורמים העיקריים שמיתנו את תוצאות הבנק החיוביות היו: ירידה בסך כ-34 מיליון שקל בהכנסות האחרות, הנובעת בעיקרה מירידה בהכנסות דמי ניהול מקרנות נאמנות ומקופות גמל עקב מכירת הפעילות בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל. ובנוסף, עלייה בסך של כ-8 מיליון שקל בהוצאות התפעוליות מלבד הוצאות שכר ונלוות, הנובעת ברובה מגידול בהוצאות הפחת עקב גידול בהיקפי ההשקעות במחשוב ובתוכנה.

מנכ"ל הבנק, אלי יונס הגיב הבוקר לדוחות: "הגידול של כ-70% ברווח הנקי – ובניטרול השפעות חד-פעמיות למעלה מ-19% - בהשוואה לתוצאות הכספיות בתקופה המקבילה אשתקד, ועימו המשך השיפור במדדי ההתייעלות הם ביטוי למגמה שנמשכת ברציפות רבעון אחר רבעון, ומצביעים על עמידה ביעדי התוכנית העסקית שלנו.

בנוסף הודיעו בבנק על חלוקת דיבידנד של 125 מיליון שקל ב-20 באוגוסט 2007. היום הקובע לתשלום הדיבידנד הוא 3 בספטמבר 2007, יום האקס נקבע על ה-4 בספטמבר 2007, ויום התשלום הוא 19 בספטמבר 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.