פועלים מקים קרן Private Equity ללקוחות מועדפים

סך היקף קרנות PE המתוכנן ב-3 השנים הקרובות – בין 700 מיליון עד מיליארד דולר, שמתוכם ישקיע הבנק כ-250 מיליון דולר.
סיון איזסקו |

בנק הפועלים יקציב כ-250 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות להשקעה במגוון קרנות הון פרטיות (Private Equity - PE). מסגרת השקעה זו, אושרה על-ידי דירקטוריון והנהלת הבנק. מסגרת ההשקעה המתוכננת תהיה בסכום שבין 700 מיליון למיליארד דולר, שמתוכם כ-250 מיליון דולר יושקעו, כאמור, על-ידי הבנק עצמו, והיתרה תוצע ללקוחות של הבנק ולגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל. יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, דני דנקנר, אמר: "בנק הפועלים רואה בתוכנית ה-Private Equity מנוע צמיחה חשוב וחיוני להמשך התרחבותו הבינלאומית. הבנק ימשיך להשקיע בקרנות ובחברות ישראליות לצד השקעה בשווקים זרים, במהלך כולל שנועד להרחבת הנוכחות הגלובלית של הבנק, לטובת לקוחותיו ובעלי-המניות", אמר דנקנר. בעולם ניכרת בשנים האחרונות צמיחה משמעותית בהשקעה בקרנות הון פרטיות. מחקרים שנערכו בארה"ב מצביעים כי התשואה הממוצעת של קרנות ה-PE בעשר השנים האחרונות היתה כ-16%, והיא עולה משמעותית על מדדי המניות הנסחרות בבורסות הציבוריות. קרנות השקעה טובות אף הניבו תשואות ממוצעות של כ-25-30% לשנה. הזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות ה- Private Equityתפס תאוצה מהותית בחמש השנים האחרונות. היקף השקעות קרנות ה-PE הפעילות בעולם מגיע כיום למאות מיליארדי דולרים. יצוין כי במחצית הראשונה של שנת 2007 הסתכם היקף גיוס ההון בקרנות Private Equity בעולם ביותר מ-100 מיליארד דולר. הזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות מסוג זה היה מהיר יותר מאשר בכל תחום פיננסי אחר בחמש השנים האחרונות. צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, אמר: "תוכנית ההשקעה שלנו בקרנות PE, שאושרה השבוע על-ידי הנהלת הבנק, מציבה את בנק הפועלים לצד הבנקים המובילים בעולם בשירותיו ללקוחות. התוכנית ממשיכה את מסורת בנק הפועלים - להציע מוצרים ייחודיים וחדשניים צעד אחד לפני כולם, ותאפשר גישה לקרנות Private Equity". ניר ברונשטיין, מנכ"ל פועלים שוקי הון, ציין כי "הצוות המקצועי שגויס במיוחד - עבד על התוכנית כשמונה עשר חודשים לאחר שמודל הקרנות ב"פועלים שוקי הון" הוכיח את עצמו מספר פעמים, כמו לדוגמא בקרן פועלים נדל"ן – קרן להשקעות בנדל"ן יזמי במזרח אירופה. "פועלים שוקי הון" מנהלת כיום למעלה מ- 600 מיליון דולר וביחד עם ההשקעה של בנק הפועלים תהפוך להיות הגוף המוביל בארץ בתחום קרנות ההשקעה". ביצוע תוכנית ההשקעות ב-PE הופקד בידי "פועלים שוקי הון", חברה-בת בבעלות מלאה של בנק הפועלים, שיש לה ניסיון מצטבר רב בקרנות PE, ואשר תשמש כפלטפורמה עבור הבנק למימוש התוכנית. "פועלים שוקי הון" גם תשמש כמשקיע עוגן (עד 20%) בקרנות, ותספק להן שירותים בנקאיים. תוכנית ההשקעה של בנק הפועלים בקרנות PE נבנתה על-ידי צוות מקצועי מיוחד, שהוקם למטרה זו ב"פועלים שוקי הון". צוות זה, שלאנשיו ניסיון רב בענפי ה-PE העולמיים, פעל בשיתוף עם גורמים מקצועיים בבנק, מומחי קרנות PE בישראל ובעולם, וחברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי. במהלך בניית התוכנית נבחנו לעומק תוכניות PE של בנקים זרים מובילים, וביניהם "בנק אוף אמריקה", "סיטיגרופ", קרדיט סוויס", "גולדמן סאקס", "מריל לינץ'", "ליהמן בראד'רס" ועוד. קרנות ה-PE יוצעו ללקוחות פלטינום, גופים מוסדיים ולקוחות הבנקאות הבינלאומית של "פועלים שוקי הון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.