שוק הסאב-פריים שוב תופס כותרות

שוקי המניות סבלו מחששות לירידה ברווחי החברות עקב העליה שנרשמה בריביות ונוכח העליה בסיכון שמציב שוק הסאב-פריים למשכנתאות לצמיחה העתידית במשק האמריקאי.
רן בן חמו |

הנתונים הכלכליים הצביעו על חולשה בפעילות הכלכלית אך השפעתם על הנעשה בשווקים הייתה משנית. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ב-0.4% מדד היורוסטוקס האירופאי הוביל את הירידות וירד ב-2.9% הניקיי ירד ב-1.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 1.8%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה ירידה נוספת והתייצבה ברמה של 5.08. ירידה במלאי הבנזין בארה"ב ערב תחילתה של "עונת הנהיגה" בארה"ב דחפה את מחיר חבית הנפט כלפי מעלה לרמה של 69$.

הסיכון של שוק הסאב-פריים למשכנתאות בארה"ב שב ועלה לכותרות עם היוודע הקשיים אליהם נקלעו מספר חברות גידור העוסקות בתחום. חברת בר סטרנס הודיעה על תוכנית חירום שבמסגרתה תעביר 3.2 מיליארד דולר להצלת אחת מקרנות הגידור שלה ומאידך לא תסייע לקרן נוספת שלה שעתידה לפשוט רגל בקרוב. החשש המרכזי הוא שמדובר כאן בקצה קרחון שעתיד לסחוף חברות גידור נוספות העוסקות בתחום. עם קריסתם של חברות אלה תחול תגובת שרשרת שעשויה להוביל לפגיעה קשה במערכת האשראי של המשק האמריקאי – עליה בתשואות ובמרווחים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני שתבטא עליה נוספת בפרמיית הסיכון של השווקים. לכך תהיה השפעה מגבילה על היכולת של העסקים והצרכנים לקבל אשראי למימון פעילותם.

יש להדגיש כי בשלב זה הדעות חלוקות לגבי עוצמת ההשפעה של המשבר בשוק הסאב-פריים ושוק האשראי התומכים בו. עם זאת, נתון מעניין שפרסם בנק אוף אמריקה מצביע כי יתכן שההחמרה המוחשית בשוק זה עתידה להתרחש בשנה וחצי הקרובה. מרבית הלווים שלקחו משכנתאות בשוק הסאב-פריים הם משקיעים עם דירוג נמוך שנהנו מתמריץ של ריבית נמוכה בשלושת השנים הראשונות של המשכנתא. ריבית זו צפויה לקפוץ מעלה לאורך השנה הקרובה בהתאם למדיניות המשכנתא ובכך תכביד עוד יותר על הלווים המתקשים כבר עתה להתמודד עם תשלומי המשכנתא. אם כך יהיה, סביר להניח כי מספר המשכנתאות שיסבלו מאי עמידה בתשלומים ואף כאלה שיסתכמו בעיקול של הנכסים ילך ויגדל. הדבר לא רק יפגע בשוק האג"ח המגבה את שוק המשכנתאות אלה גם יעלה את מלאי הבתים למכירה, ילחץ את מחיריהם כלפי מטה ויכביד מאוד על התאוששות בענף הבניה למגורים.

יש הרואים בקפיצת המדרגה האחרונה שנרשמה בתשואות של שוק האג"ח, לאורך כל העקום, תופעה חיובית שתוביל ליציאה של ה"אשראי הרע" מן המערכת ותוריד את הסיכון. הריבית הגבוהה תייקר את האשראי לחברות עם דירוג אשראי נמוך ותאלץ אותם להתייעל או להעלם. צרכנים עם בעיות אשראי יגלו כי הריביות שמוצעת להם גבוהות הרבה יותר והתנאים לקבלתם הוקשחו. אם הדבר יתרחש בהדרגתיות יתכן והמשק האמריקאי יצלח את המשבר עם מעט נזק. אולם, אם השינויים בשוק האג"ח יהיו חדים ושליליים אין לשלול את התסריט של נחיתה קשה במשק האמריקאי.

בשבוע הקרוב יהיה עמוס בנתונים כלכליים. בארה"ב יתפרסם האומדן האחרון של הצמיחה ברבעון הראשון, מדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE) ומדד מנהלי הרכש במגזר היצרני (ISM). באירופה צפויים להתפרסם מדד אמון המשקיעים, מדד אמון היצרנים לצד נתונים על המכירות הקמעונאיות והערכה ראשונית למדד המחירים לצרכן. ביפן יתפרסם הנתון על האבטלה ומדד המחירים לצרכן בנוסף לסקר הטנקן למצב התעשייה המתפרסם מדי רבעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.