שוק הסאב-פריים שוב תופס כותרות
הנתונים הכלכליים הצביעו על חולשה בפעילות הכלכלית אך השפעתם על הנעשה בשווקים הייתה משנית. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ב-0.4% מדד היורוסטוקס האירופאי הוביל את הירידות וירד ב-2.9% הניקיי ירד ב-1.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 1.8%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה ירידה נוספת והתייצבה ברמה של 5.08. ירידה במלאי הבנזין בארה"ב ערב תחילתה של "עונת הנהיגה" בארה"ב דחפה את מחיר חבית הנפט כלפי מעלה לרמה של 69$.
הסיכון של שוק הסאב-פריים למשכנתאות בארה"ב שב ועלה לכותרות עם היוודע הקשיים אליהם נקלעו מספר חברות גידור העוסקות בתחום. חברת בר סטרנס הודיעה על תוכנית חירום שבמסגרתה תעביר 3.2 מיליארד דולר להצלת אחת מקרנות הגידור שלה ומאידך לא תסייע לקרן נוספת שלה שעתידה לפשוט רגל בקרוב. החשש המרכזי הוא שמדובר כאן בקצה קרחון שעתיד לסחוף חברות גידור נוספות העוסקות בתחום. עם קריסתם של חברות אלה תחול תגובת שרשרת שעשויה להוביל לפגיעה קשה במערכת האשראי של המשק האמריקאי – עליה בתשואות ובמרווחים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני שתבטא עליה נוספת בפרמיית הסיכון של השווקים. לכך תהיה השפעה מגבילה על היכולת של העסקים והצרכנים לקבל אשראי למימון פעילותם.
יש להדגיש כי בשלב זה הדעות חלוקות לגבי עוצמת ההשפעה של המשבר בשוק הסאב-פריים ושוק האשראי התומכים בו. עם זאת, נתון מעניין שפרסם בנק אוף אמריקה מצביע כי יתכן שההחמרה המוחשית בשוק זה עתידה להתרחש בשנה וחצי הקרובה. מרבית הלווים שלקחו משכנתאות בשוק הסאב-פריים הם משקיעים עם דירוג נמוך שנהנו מתמריץ של ריבית נמוכה בשלושת השנים הראשונות של המשכנתא. ריבית זו צפויה לקפוץ מעלה לאורך השנה הקרובה בהתאם למדיניות המשכנתא ובכך תכביד עוד יותר על הלווים המתקשים כבר עתה להתמודד עם תשלומי המשכנתא. אם כך יהיה, סביר להניח כי מספר המשכנתאות שיסבלו מאי עמידה בתשלומים ואף כאלה שיסתכמו בעיקול של הנכסים ילך ויגדל. הדבר לא רק יפגע בשוק האג"ח המגבה את שוק המשכנתאות אלה גם יעלה את מלאי הבתים למכירה, ילחץ את מחיריהם כלפי מטה ויכביד מאוד על התאוששות בענף הבניה למגורים.
יש הרואים בקפיצת המדרגה האחרונה שנרשמה בתשואות של שוק האג"ח, לאורך כל העקום, תופעה חיובית שתוביל ליציאה של ה"אשראי הרע" מן המערכת ותוריד את הסיכון. הריבית הגבוהה תייקר את האשראי לחברות עם דירוג אשראי נמוך ותאלץ אותם להתייעל או להעלם. צרכנים עם בעיות אשראי יגלו כי הריביות שמוצעת להם גבוהות הרבה יותר והתנאים לקבלתם הוקשחו. אם הדבר יתרחש בהדרגתיות יתכן והמשק האמריקאי יצלח את המשבר עם מעט נזק. אולם, אם השינויים בשוק האג"ח יהיו חדים ושליליים אין לשלול את התסריט של נחיתה קשה במשק האמריקאי.
בשבוע הקרוב יהיה עמוס בנתונים כלכליים. בארה"ב יתפרסם האומדן האחרון של הצמיחה ברבעון הראשון, מדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE) ומדד מנהלי הרכש במגזר היצרני (ISM). באירופה צפויים להתפרסם מדד אמון המשקיעים, מדד אמון היצרנים לצד נתונים על המכירות הקמעונאיות והערכה ראשונית למדד המחירים לצרכן. ביפן יתפרסם הנתון על האבטלה ומדד המחירים לצרכן בנוסף לסקר הטנקן למצב התעשייה המתפרסם מדי רבעון.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
