שוק הסאב-פריים שוב תופס כותרות
הנתונים הכלכליים הצביעו על חולשה בפעילות הכלכלית אך השפעתם על הנעשה בשווקים הייתה משנית. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ב-0.4% מדד היורוסטוקס האירופאי הוביל את הירידות וירד ב-2.9% הניקיי ירד ב-1.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 1.8%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה ירידה נוספת והתייצבה ברמה של 5.08. ירידה במלאי הבנזין בארה"ב ערב תחילתה של "עונת הנהיגה" בארה"ב דחפה את מחיר חבית הנפט כלפי מעלה לרמה של 69$.
הסיכון של שוק הסאב-פריים למשכנתאות בארה"ב שב ועלה לכותרות עם היוודע הקשיים אליהם נקלעו מספר חברות גידור העוסקות בתחום. חברת בר סטרנס הודיעה על תוכנית חירום שבמסגרתה תעביר 3.2 מיליארד דולר להצלת אחת מקרנות הגידור שלה ומאידך לא תסייע לקרן נוספת שלה שעתידה לפשוט רגל בקרוב. החשש המרכזי הוא שמדובר כאן בקצה קרחון שעתיד לסחוף חברות גידור נוספות העוסקות בתחום. עם קריסתם של חברות אלה תחול תגובת שרשרת שעשויה להוביל לפגיעה קשה במערכת האשראי של המשק האמריקאי – עליה בתשואות ובמרווחים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני שתבטא עליה נוספת בפרמיית הסיכון של השווקים. לכך תהיה השפעה מגבילה על היכולת של העסקים והצרכנים לקבל אשראי למימון פעילותם.
יש להדגיש כי בשלב זה הדעות חלוקות לגבי עוצמת ההשפעה של המשבר בשוק הסאב-פריים ושוק האשראי התומכים בו. עם זאת, נתון מעניין שפרסם בנק אוף אמריקה מצביע כי יתכן שההחמרה המוחשית בשוק זה עתידה להתרחש בשנה וחצי הקרובה. מרבית הלווים שלקחו משכנתאות בשוק הסאב-פריים הם משקיעים עם דירוג נמוך שנהנו מתמריץ של ריבית נמוכה בשלושת השנים הראשונות של המשכנתא. ריבית זו צפויה לקפוץ מעלה לאורך השנה הקרובה בהתאם למדיניות המשכנתא ובכך תכביד עוד יותר על הלווים המתקשים כבר עתה להתמודד עם תשלומי המשכנתא. אם כך יהיה, סביר להניח כי מספר המשכנתאות שיסבלו מאי עמידה בתשלומים ואף כאלה שיסתכמו בעיקול של הנכסים ילך ויגדל. הדבר לא רק יפגע בשוק האג"ח המגבה את שוק המשכנתאות אלה גם יעלה את מלאי הבתים למכירה, ילחץ את מחיריהם כלפי מטה ויכביד מאוד על התאוששות בענף הבניה למגורים.
יש הרואים בקפיצת המדרגה האחרונה שנרשמה בתשואות של שוק האג"ח, לאורך כל העקום, תופעה חיובית שתוביל ליציאה של ה"אשראי הרע" מן המערכת ותוריד את הסיכון. הריבית הגבוהה תייקר את האשראי לחברות עם דירוג אשראי נמוך ותאלץ אותם להתייעל או להעלם. צרכנים עם בעיות אשראי יגלו כי הריביות שמוצעת להם גבוהות הרבה יותר והתנאים לקבלתם הוקשחו. אם הדבר יתרחש בהדרגתיות יתכן והמשק האמריקאי יצלח את המשבר עם מעט נזק. אולם, אם השינויים בשוק האג"ח יהיו חדים ושליליים אין לשלול את התסריט של נחיתה קשה במשק האמריקאי.
בשבוע הקרוב יהיה עמוס בנתונים כלכליים. בארה"ב יתפרסם האומדן האחרון של הצמיחה ברבעון הראשון, מדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE) ומדד מנהלי הרכש במגזר היצרני (ISM). באירופה צפויים להתפרסם מדד אמון המשקיעים, מדד אמון היצרנים לצד נתונים על המכירות הקמעונאיות והערכה ראשונית למדד המחירים לצרכן. ביפן יתפרסם הנתון על האבטלה ומדד המחירים לצרכן בנוסף לסקר הטנקן למצב התעשייה המתפרסם מדי רבעון.
כנס הנדל"ן. קרדיט: יואל אליווהדמרי ביביסט - אז מה?
ויכוח סוער בין ראול סרוגו שטען כי נתניהו מזניח את התשתיות ומותיר מעל ל-80 אלף דירות לא מכורות. אל מול יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי, אשר השיב כי הכלכלה חזקה והנתונים מופרזים. מעבר ללהט הפוליטי, ברור שהבורסה, שוק ההון והכלכלה הישראלית פועלים על פי חוקי שוק ולא על פי נאמנות פוליטית
הוויכוח שפרץ בין ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר, לבין יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי דמרי 3.17% , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - על במת כנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה
"זמורה" והמרכז האקדמי פרס, היה סוער, טעון, ובעיקר סימבולי. סרוגו האשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו “זנח את נושא פיתוח התשתיות” וכי “יש מעל ל-80 אלף דירות שלא נמכרו”, וטען שהממשלה עסוקה בכיבוי שריפות במקום בחזון ארוך טווח. דמרי מצדו ענה ושאל: “למה אתה מתלונן
על ראש הממשלה? מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר מספרים של 80 אלף, מהיכרותי מדובר ב־20-30 אלף דירות. אתם רק מחפשים את מה שרע. דבר אחד חסר לנו - קצת יותר אחדות”. מדובר על שתי תפסיות שונות שביניהן שוק אחד שמתמחר הכול לפי חוקי כלכלה ולא לפי נאמנות
פוליטית.
הבורסה ושוק ההון אינם ימין פוליטי או שמאל פוליטי. הם מערכת תמחור של סיכונים וציפיות. הבורסה במיוחד אגב - מתמחרת את הציפיות של הפועלים בשוק. מניות של חברות בנייה עולות או יורדות לפי האופן שבו פועלת החברה. בין היתר בוחנים אותה על פי קצב מכירת הדירות, שיעור רווח גולמי, עלויות מימון, רמת המלאי והנזילות, והיכולת של הנהלה לעמוד ביעדים. מצד האג"ח, הקבלנים לא מתומחרים לפי מחיאות כפיים או עידוד מהקהל, אלא מבחינה מעמיקה של לוחות סילוקין, ביטחונות, יחס כיסוי חוב, ריבית שמשולמת, ההיסטוריה של אותה חברה ואיך היא שילמה ועמדה בהתחייבויותיה בעבר. גם בנק מלווה לא מעניק ליווי סגור על בסיס דעות פוליטיות, אלא על בסיס קדם-מכירות, הון עצמי, איכות הבטוחות ויכולת ביצוע.
מנקודת המבט הזאת, הוויכוח על “כמה מלאי לא מכור יש” פחות חשוב משנדמה. מעבר לכך שהגדרה של “מלאי לא מכור” יכולה להשתנות (דירות גמורות לעומת דירות בשלד, היתרי בנייה וכו') השוק ממילא בוחן כל פרויקט לגופו: היכן הוא ממוקם, איזה מוצר הוא מציע, האם המחיר תואם את כוח הקנייה המקומי, ומהו קצב המכירות בפועל. חשוב לציין - זה לא אומר שהפוליטיקה לא משפיעה. היא בהחלט משפיעה, אבל דרך מדיניות קונקרטית שמזיזה פרמטרים כלכליים, לא דרך זהות המצביע או העדפתו. כשיש האצה בהיתרי בנייה ובהליכי תכנון, עקומת ההיצע זזה. כשמאושרות מכסות לעובדים זרים בענף, עלויות וזמני ביצוע משתנים. כשמקדמים תשתיות תחבורה ומפחיתים היטלי פיתוח - תמחור הקרקע משתנה. וכשהריבית בבנק ישראל יורדת או עולה: לוחות התשלומים, כדאיות המשכנתאות ותמחור האשראי בענף מתעדכנים כמעט באופן מיידי.
מהסיבה הזו, גם אם נשמעים נתונים שונים על מספר הדירות הלא מכורות, המשקיע הסביר שואל את עצמו: מה קצב המכירות של החברות הציבוריות, מהו שיעור הריבית על ההיוון על נדל"ן שבידה, כמה תזרים חופשי נותר אחרי שירות החוב, עד כמה הפרויקטים ממונפים, והאם יש התאמה בין מחיר המוצר לבין כושר ההחזר של משקי הבית. עיתוי, תמחור, ותמהיל, אלה שלוש מילים שמכריעות יותר מכל ויכוח פוליטי בהקשר של חברות נדל"ן בדגש על חברות בנייה.
- "דירה ממוצעת בישראל צריכה לעלות מיליון שקל" - לא תאמינו מי אומר את זה?
- התאחדות הקבלנים; רוני בריק צפוי להחליף את ראול סרוגו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “הכלכלה חזקה”?
גם כאן, התשובה נקבעת במדדים אמפיריים ודי ברורים: תעסוקה, שכר ריאלי, קצב אשראי, נפח משכנתאות, התחלות בנייה ומדדי מחירים. זה לא נקבע לפי אהדה למנהיג זה או אחר. חברות ותיקות יודעות לעבוד טוב גם בסביבה מאתגרת: הן מצמצמות מלאי איטי,
משנות תמהילי דירות, מציעות מסלולי תשלום (20/80 וכד'), ומנהלות את התזרים בזהירות. אחרות יתקשו יותר. אגב, לאחר שבנק ישראל הגביל את מבצעי ה-20/80 בתחילת השנה וקיבלנו הסברים בדוחות של חברות הנדל"ן למגורים שזה מה שהאיט את המכירות. כעת הן מקבלות 'סוכריה' חדשה - חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים.
