שוק הסאב-פריים שוב תופס כותרות
הנתונים הכלכליים הצביעו על חולשה בפעילות הכלכלית אך השפעתם על הנעשה בשווקים הייתה משנית. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ב-0.4% מדד היורוסטוקס האירופאי הוביל את הירידות וירד ב-2.9% הניקיי ירד ב-1.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 1.8%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה ירידה נוספת והתייצבה ברמה של 5.08. ירידה במלאי הבנזין בארה"ב ערב תחילתה של "עונת הנהיגה" בארה"ב דחפה את מחיר חבית הנפט כלפי מעלה לרמה של 69$.
הסיכון של שוק הסאב-פריים למשכנתאות בארה"ב שב ועלה לכותרות עם היוודע הקשיים אליהם נקלעו מספר חברות גידור העוסקות בתחום. חברת בר סטרנס הודיעה על תוכנית חירום שבמסגרתה תעביר 3.2 מיליארד דולר להצלת אחת מקרנות הגידור שלה ומאידך לא תסייע לקרן נוספת שלה שעתידה לפשוט רגל בקרוב. החשש המרכזי הוא שמדובר כאן בקצה קרחון שעתיד לסחוף חברות גידור נוספות העוסקות בתחום. עם קריסתם של חברות אלה תחול תגובת שרשרת שעשויה להוביל לפגיעה קשה במערכת האשראי של המשק האמריקאי – עליה בתשואות ובמרווחים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני שתבטא עליה נוספת בפרמיית הסיכון של השווקים. לכך תהיה השפעה מגבילה על היכולת של העסקים והצרכנים לקבל אשראי למימון פעילותם.
יש להדגיש כי בשלב זה הדעות חלוקות לגבי עוצמת ההשפעה של המשבר בשוק הסאב-פריים ושוק האשראי התומכים בו. עם זאת, נתון מעניין שפרסם בנק אוף אמריקה מצביע כי יתכן שההחמרה המוחשית בשוק זה עתידה להתרחש בשנה וחצי הקרובה. מרבית הלווים שלקחו משכנתאות בשוק הסאב-פריים הם משקיעים עם דירוג נמוך שנהנו מתמריץ של ריבית נמוכה בשלושת השנים הראשונות של המשכנתא. ריבית זו צפויה לקפוץ מעלה לאורך השנה הקרובה בהתאם למדיניות המשכנתא ובכך תכביד עוד יותר על הלווים המתקשים כבר עתה להתמודד עם תשלומי המשכנתא. אם כך יהיה, סביר להניח כי מספר המשכנתאות שיסבלו מאי עמידה בתשלומים ואף כאלה שיסתכמו בעיקול של הנכסים ילך ויגדל. הדבר לא רק יפגע בשוק האג"ח המגבה את שוק המשכנתאות אלה גם יעלה את מלאי הבתים למכירה, ילחץ את מחיריהם כלפי מטה ויכביד מאוד על התאוששות בענף הבניה למגורים.
יש הרואים בקפיצת המדרגה האחרונה שנרשמה בתשואות של שוק האג"ח, לאורך כל העקום, תופעה חיובית שתוביל ליציאה של ה"אשראי הרע" מן המערכת ותוריד את הסיכון. הריבית הגבוהה תייקר את האשראי לחברות עם דירוג אשראי נמוך ותאלץ אותם להתייעל או להעלם. צרכנים עם בעיות אשראי יגלו כי הריביות שמוצעת להם גבוהות הרבה יותר והתנאים לקבלתם הוקשחו. אם הדבר יתרחש בהדרגתיות יתכן והמשק האמריקאי יצלח את המשבר עם מעט נזק. אולם, אם השינויים בשוק האג"ח יהיו חדים ושליליים אין לשלול את התסריט של נחיתה קשה במשק האמריקאי.
בשבוע הקרוב יהיה עמוס בנתונים כלכליים. בארה"ב יתפרסם האומדן האחרון של הצמיחה ברבעון הראשון, מדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE) ומדד מנהלי הרכש במגזר היצרני (ISM). באירופה צפויים להתפרסם מדד אמון המשקיעים, מדד אמון היצרנים לצד נתונים על המכירות הקמעונאיות והערכה ראשונית למדד המחירים לצרכן. ביפן יתפרסם הנתון על האבטלה ומדד המחירים לצרכן בנוסף לסקר הטנקן למצב התעשייה המתפרסם מדי רבעון.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"
בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".
בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
