שוק הסאב-פריים שוב תופס כותרות
הנתונים הכלכליים הצביעו על חולשה בפעילות הכלכלית אך השפעתם על הנעשה בשווקים הייתה משנית. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ב-0.4% מדד היורוסטוקס האירופאי הוביל את הירידות וירד ב-2.9% הניקיי ירד ב-1.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 1.8%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה ירידה נוספת והתייצבה ברמה של 5.08. ירידה במלאי הבנזין בארה"ב ערב תחילתה של "עונת הנהיגה" בארה"ב דחפה את מחיר חבית הנפט כלפי מעלה לרמה של 69$.
הסיכון של שוק הסאב-פריים למשכנתאות בארה"ב שב ועלה לכותרות עם היוודע הקשיים אליהם נקלעו מספר חברות גידור העוסקות בתחום. חברת בר סטרנס הודיעה על תוכנית חירום שבמסגרתה תעביר 3.2 מיליארד דולר להצלת אחת מקרנות הגידור שלה ומאידך לא תסייע לקרן נוספת שלה שעתידה לפשוט רגל בקרוב. החשש המרכזי הוא שמדובר כאן בקצה קרחון שעתיד לסחוף חברות גידור נוספות העוסקות בתחום. עם קריסתם של חברות אלה תחול תגובת שרשרת שעשויה להוביל לפגיעה קשה במערכת האשראי של המשק האמריקאי – עליה בתשואות ובמרווחים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני שתבטא עליה נוספת בפרמיית הסיכון של השווקים. לכך תהיה השפעה מגבילה על היכולת של העסקים והצרכנים לקבל אשראי למימון פעילותם.
יש להדגיש כי בשלב זה הדעות חלוקות לגבי עוצמת ההשפעה של המשבר בשוק הסאב-פריים ושוק האשראי התומכים בו. עם זאת, נתון מעניין שפרסם בנק אוף אמריקה מצביע כי יתכן שההחמרה המוחשית בשוק זה עתידה להתרחש בשנה וחצי הקרובה. מרבית הלווים שלקחו משכנתאות בשוק הסאב-פריים הם משקיעים עם דירוג נמוך שנהנו מתמריץ של ריבית נמוכה בשלושת השנים הראשונות של המשכנתא. ריבית זו צפויה לקפוץ מעלה לאורך השנה הקרובה בהתאם למדיניות המשכנתא ובכך תכביד עוד יותר על הלווים המתקשים כבר עתה להתמודד עם תשלומי המשכנתא. אם כך יהיה, סביר להניח כי מספר המשכנתאות שיסבלו מאי עמידה בתשלומים ואף כאלה שיסתכמו בעיקול של הנכסים ילך ויגדל. הדבר לא רק יפגע בשוק האג"ח המגבה את שוק המשכנתאות אלה גם יעלה את מלאי הבתים למכירה, ילחץ את מחיריהם כלפי מטה ויכביד מאוד על התאוששות בענף הבניה למגורים.
יש הרואים בקפיצת המדרגה האחרונה שנרשמה בתשואות של שוק האג"ח, לאורך כל העקום, תופעה חיובית שתוביל ליציאה של ה"אשראי הרע" מן המערכת ותוריד את הסיכון. הריבית הגבוהה תייקר את האשראי לחברות עם דירוג אשראי נמוך ותאלץ אותם להתייעל או להעלם. צרכנים עם בעיות אשראי יגלו כי הריביות שמוצעת להם גבוהות הרבה יותר והתנאים לקבלתם הוקשחו. אם הדבר יתרחש בהדרגתיות יתכן והמשק האמריקאי יצלח את המשבר עם מעט נזק. אולם, אם השינויים בשוק האג"ח יהיו חדים ושליליים אין לשלול את התסריט של נחיתה קשה במשק האמריקאי.
בשבוע הקרוב יהיה עמוס בנתונים כלכליים. בארה"ב יתפרסם האומדן האחרון של הצמיחה ברבעון הראשון, מדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE) ומדד מנהלי הרכש במגזר היצרני (ISM). באירופה צפויים להתפרסם מדד אמון המשקיעים, מדד אמון היצרנים לצד נתונים על המכירות הקמעונאיות והערכה ראשונית למדד המחירים לצרכן. ביפן יתפרסם הנתון על האבטלה ומדד המחירים לצרכן בנוסף לסקר הטנקן למצב התעשייה המתפרסם מדי רבעון.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
