מיסוי חברה ישראלית שלה חברה בת ברוסיה

אנשי עסקים ישראלים רבים, המעוניינים לקחת חלק בפעילויות עסקיות ברוסיה (בעיקר, בפעילויות נדל"ניות), עושים זאת באמצעות חברות רוסיות מקומיות, המוחזקות באמצעות חברות ישראליות. זאת, תוך ניצול ההטבות הקיימות באמנה למניעת כפל מס בין רוסיה לישראל.

בשורות הבאות נסקור מספר סעיפים, באמנת המס שבין ישראל לרוסיה, הרלוונטיים לסיטואציה שבה חברה ישראלית מחזיקה במניותיה של חברה בת רוסית.

הכנסה מדיווידנד - דיווידנדים, ששילמה חברה בת רוסית לחברה האם בישראל, מתחייבים במס בישראל. ברוסיה, מדיווידנדים אלה מנוכה מס בשיעור 10%.

למדינת ישראל יש זכות מיסוי שיורית, כך שהיא תוכל לחייב את הדיווידנד, שהחברה הבת הרוסית תחלק לחברת האם הישראלית, במס בשיעור 25% (מס על דיווידנדים), תוך מתן זיכוי על המס ששולם ברוסיה (10%). זאת, בשל הוראות האמנה, אשר מהן עולה, כי מדינת התושבות (במקרה זה, ישראל) תיתן זיכוי על מסים ששולמו במדינת המקור (רוסיה).

הכנסות מריבית - הכוונה ריבית, אשר מקורה במדינה מתקשרת (בדוגמה שלנו - רוסיה), ואשר משולמת לתושב המדינה האחרת (במקרה דנן, ישראל), ניתנת לחיוב במס במדינה האחרת - ישראל. האמנה קובעת, כי תשלומי הריבית יתחייבו במס גם ברוסיה - מדינת המקור, בשיעור 10%.

גם במקרה זה, כמובן, לישראל יש זכות מיסוי שיורית, והיא תוכל לחייב את הריבית, שהחברה הבת הרוסית תשלם לחברה האם הישראלית, במס בשיעור 29% (מס חברות), תוך מתן זיכוי על המס ששולם ברוסיה (10%).

לא למותר לציין, כי מקום שבו, בשל יחסים מיוחדים בין משלם הריבית (החברה הבת הרוסית) לבין בעל הזכות שביושר (החברה האם הישראלית), עולה סכום הריבית על הסכום, שהצדדים היו מסכימים עליו.

זאת, אילולא התקיימו היחסים המיוחדים ביניהם, אזי יחולו הוראות האמנה (שיעור מס של 10% בלבד ברוסיה) רק על הסכום, שהיה מועבר לבעל הזכות שביושר לקבלת ריבית, אילולא התקיימו יחסים מיוחדים. יתרת תשלומי הריבית תחוב במס, בהתאם לדיניה הפנימיים של כל אחת מן המדינות המתקשרות.

רווח הון - פעמים רבות, החברה הבת הרוסית הנה חברה העוסקת בנדל"ן. לפיכך, רוב נכסיה הנם מקרקעין (מעל ל-50% מנכסי החברה). בסיטואציה זו עולה השאלה: מהו דינו של תקבול הוני, הנובע ממכירת מניות החברה הרוסית בידי החברה הישראלית ?

חשוב לזכור, כי בכל הנוגע לרווחים ממקרקעין, הכלל הבסיסי באמנות הנו, שזכות המיסוי נשמרת, הן למדינת המקור, שבה מצויים המקרקעין והן למדינת מקום מושב הנישום, כפוף לזיכוין ממסי כפל.

על פי הוראת האמנה, ניתן לחייב במס את הרווחים מהעברת המניות במדינה, שבה נמצאים המקרקעין - רוסיה.

השאלה היא: מהו דין התקבול ההוני בישראל? על כך, לשון האמנה אינה ברורה. לדעתנו, יש לפרש את הסעיף, כמורה על מתן זכות מיסוי, הן לישראל והן לרוסיה. באמנת הדגם של האומות המאוחדות יש הוראה מיוחדת, שעניינה העברת שליטה בתאגידים המחזיקים במקרקעין.

על פי אמנה זו, במדינת המקור (שבה נמצאים המקרקעין) מוטלים מסים על העברות של מניות, המייצגות זכות מהותית בתאגידים היושבים במדינה "האחרת".

מטרת הוראה זו הנה להשלים את הכלל, אשר על פיו מותר למדינת המקור (רוסיה) להטיל מס על רווחי הון, הנובעים מהעברת מקרקעין בתחומה, ולמנוע את עקיפתו באמצעות הקמת חיץ, בדמות תאגיד בין הנישום למקרקעין.

בשל העובדה, שהכלל השיורי בנושא רווחי הון הנו, שרווחים מהעברת רכוש יישומו ויתחייבו במס רק במדינת תושבות המעביר, נראה שזכות המיסוי הראשונה נתונה לישראל, ואילו לרוסיה יש זכות מיסוי שיורית. בדרך זו מושלם הכלל האמור לעיל, אשר על פיו מדינת המקור יכולה להטיל מס על רווחי הון מהעברת מקרקעין בתחומה.

לסיכום, כאשר באים לבדוק ולבחון את האפשרות להשקיע ברוסיה, באמצעות חברות מקומיות הנשלטות בידי חברות ישראליות, יש לפעול בזהירות רבה. יש להביא בחשבון מיגוון של שיקולים משפטיים וכלכליים, ולקבל ייעוץ משפטי מעמיק ומקצועי לפני ביצוע העסקה.

הכותבים - ממשרד טיקוצקי דורון, עמיר, מזרחי, משרד עורכי דין ונוטריון.