רווח הבינלאומי צמח ב-12.4% ל-509 מיליון ש' ב-2006
הרווח הנקי של קבוצת הבנק הבינלאומי (בינלאומי 5 ) הסתכם בשנת 2006 ב-509 מיליון שקל, לעומת 453 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של 12.4%. התשואה נטו על ההון עמדה בשנת 2006 על שיעור של 12.2%, בדומה לשנת 2005. נזכיר, כי אלה הם הדוחות האחרונים של דוד גרנות, אשר פורש מהבנק לאחר 6 שנות כהונה. עם פרסום הדו"ח נכנסת לתפקיד המנכ"ל סמדר ברבר-צדיק במקום גרנות. ברבעון הרביעי הרוויח הבנק הבינלאומי 105 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 124 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2005. התשואה להון הגיעה ברבעון הרביעי ל-9.6% בחישוב שנתי. השיפור ברווחיות של הקבוצה, בהשוואה לשנת 2005, נבע בעיקר מהגורמים הבאים: גידול של 9.4% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים ל- 1.831 מיליארד שקל (בנטרול בנק אוצר החייל, הגידול הגיע לשיעור של 4.3%). ירידה של 20.7% בהפרשה לחובות מסופקים ל-219 מיליון שקל (בנטרול אוצר החייל, הירידה הגיעה לשיעור של 26.2%). היקף החובות הבעייתיים ירד ב-23.8% ל-4.263 מיליארד שקל. גידול של 12.6% בהכנסות התפעוליות והאחרות ל-1.146 מיליארד שקל (בנטרול אוצר החייל גידול של 7.7%). מנגד, גידול של 18.5% בהוצאות התפעוליות והאחרות ל- 1.867 מיליארד שקל (בנטרול אוצר החייל גידול של 12.3%) מזה 117 מיליון שקל בסעיף הוצאות השכר, קיזז חלק מהשפעות חיוביות אלה. כמחצית מהגידול בהוצאות התפעוליות והאחרות נבע מגורמים חד פעמיים. הגידול בהוצאות השכר נבע ברובו מתשלומים והפרשות שכר חד פעמיות בעיקר מענקים לעובדים שכוללים מענק בגין מכירת קופות הגמל, מכירה שהרווח בגינה צפוי להירשם רק בשנת 2007. בבנק אמרו היום, כי גם המדד השלילי שהגיע בשנת 2006 לשיעור של 0.1%- לעומת 2.4% ב-2005 קיזז את המגמות שתרמו לשיפור ברווחיות וגרעה כ-0.8% מהתשואה להון של הבנק. בסיכום השנה - הרווח מפעולות מימון הסתכם ב-1.831 מיליארד שקל, גידול של 9.4%. הרווח מפעולות מימון הושפע, בהשוואה לשנה קודמת מגידול של כ-5.5% בהיקפי הפעילות מעסקי מימון, מגידול בפער הרבית ( 1.28% בהשוואה ל-1.19% בשנת 2005), מגידול בהכנסות ריבית שנגבתה מחובות בעייתיים ועוד. ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו רווחי המימון לפני הפרשה לחובות מסופקים ב-533 מיליון שקל לעומת 451 מיליון שקל רבעון המקביל ב-2005, גידול של 18.2%. ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בשנת 2006 ב-219 מיליון שקל, לעומת 276 מיליון שקל בשנת 2005 - ירידה של 20.7%. מרבית ההוצאה לחובות מסופקים בחתך על פי ענפי משק, מיוחסת בשנת הדו"ח למגזר הנדל"ן (98 מיליון שקל) ולמגזר התעשייה (42 מיליון שקל), המסבירים כ-40.2% ו-17.2% מההפרשה הספציפית לחובות מסופקים בשנת 2006, בהתאמה. הירידה בהפרשות לחובות מסופקים בהשוואה לשנה קודמת, מוסברת בעיקר בהפרשות לחובות מסופקים בענפי המסחר והתעשייה בהן חל קיטון מ-85 מיליון שקל בשנת 2005 ל-61 מיליון שקל בשנת 2006, ובהפרשות לענף התקשורת, שירדו מ-39 מיליון שקל בשנת 2005 ל-1 מיליון שקל בשנת 2006. ההוצאה השנתית בגין ההפרשה לחובות מסופקים, היוותה בשנת 2006 0.4% מסך האשראי של הקבוצה לסוף השנה, לעומת 0.6% בשנת 2005. ברבעון הרביעי של השנה הסכמה ההפרשה לחובות מסופקים ב-84 מיליון שקל, בהשוואה ל-79 מיליון שקל בשנת 2005. ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-2006 ב-1.146 מיליארד שקל לעומת 1,018 מיליון שקל בשנה הקודמת, גידול של 12.6%. עיקר הגידול בסעיף זה נובע מההכנסות מפעילות בשוק ההון שהסתכמו ב-457 מיליון שקל בהשוואה ל-397 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של 17.5%. עיקר הגידול נבע מההכנסות מעמלות מעסקי ניירות ערך, שהסתכמו ב-346 מיליון שקל בהשוואה ל-307 מיליון שקל, גידול בשיעור של 12.7%. בשנת 2006 נרשמו רווחים, נטו, מהשקעות במניות בסך 71 מיליון שקל בהשוואה ל-10 מיליון שקל בשנת 2005. רווח זה כולל הכנסות מדיבידנד בסך 81 מיליון שקל. ברבעון הרביעי הסתכמו ההכנסות התפעוליות והאחרות ב - 330 מיליון שקל, גידול ל 30.9% יחסית לרבעון המקביל ב-2005. ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בשנת 2006 ב- 1.867 מיליארד שקל, גידול של 18.5%. הוצאות השכר הסתכמו ב-1.076 מיליארד שקל, גידול של 18.8%. (בנטרול השפעת האיחוד עם בנק אוצר החייל - גידול של 12.8%). הוצאות השכר בשנת 2006 כוללות הוצאות חריגות בגין מענק מכירת קופות גמל, שההפרשה בגינו בוצעה השנה, אף על פי שהרווח בגין מכירת קופות הגמל ירשם רק בשנת 2007. כמו כן כוללות הוצאות השכר מענק בגין הסכמי עבודה לשנים 2007 ו-2008. ההוצאות האחרות הסתכמו השנה ב-452 מיליון שקל לעומת 374 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 20.9%. הגידול נובע מהוצאות מחשב, תקשורת, משפטיות ויעוץ מקצועי. ברבעון הרביעי הסתכמו ההוצאות התפעוליות והאחרות ב- 560 מיליון שקל לעומת 389 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2005, גידול של 44%. בנטרול אוצר החייל שיעור הגידול הוא 18.5%, גידול שמוסבר ברובו בהוצאות חריגות בגין מענק מכירת קופות הגמל כמפורט לעיל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
