שוק האופציות: ירידות באות בדרך כלל בלי צלצול פעמון

דרור גילאון מציג את התוצאה של התנהלות שוק המעו"ף בשבוע שעבר ומציג את הדרך לבצע מרווח יחס מדורג עם כתיבת אופציית רכש מחוץ לכסף
דרור גילאון |

בשבוע שעבר פרסמנו את האסטרטגיה המובילה אותנו, אשר מטרתה, להגן על החלק המנייתי של התיק למקרה של מימוש מתון. ואכן, הירידות של יום חמישי הזכירו לנו שהשוק יודע גם לרדת. הדוחות של בנק הפועלים שפורסמו השבוע נתנו את האות לתחילת המימושים, אשר יחד עם מניות הנדל"ן, הובילו את השוק להיחלשות של כ-0.9% במהלך השבוע.

בהסתכלנו על הגורמים הכלכליים אנו ממשיכים לקבל איתותים חיוביים מצד גורמי המאקרו. בנאומו השבוע של נגיד בנק ישראל באסיפה השנתית של איגוד הבנקים ניתן היה להבין שבנק ישראל חושב שהכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב. לדבריו, האינטקטורים האחרונים מצביעים על התאוששות יחסית מהירה בפעילות המשק לאחר הלחימה בצפון. כמו כן, בנק ישראל צפוי לנקוט בהרחבה מוניטארית הדרגתית, על מנת לחזור לתוך יעד האינפלציה בטווח שבין 1-3 אחוזים.

גם בהסתכלות על גורמי המיקרו ניתן לראות, כי מרבית החברות ממשיכות להציג שיפור נאה בביצועים עם השפעה מינורית יחסית של המלחמה. בארה"ב, ריביות השוק מגלמות התרה מוניטארית, או לכל הפחות הפסקת ההידוק, מה שעל פי ביצועי השוק בתקופה האחרונה, מקבל משקל עודף על פני סימני ההאטה שמגיעים מתחום הנדל"ן.

מבלי קשר לנתונים הטובים שנמצאים ברקע, עלינו לזכור שירידות השערים בדרך כלל מגיעות מבלי לצלצל בפעמונים טרם בואן - ועל כן, אסטרטגיית ההשקעה שלנו בימים אלה משלבת בין המשך חשיפה לשוק המניות, לבין ביצוע הגנות למקרה של מימוש.

השבוע פקעו להן האופציות לחודש נובמבר, תוך כדי מחזורים יפים של כ-1.2 מיליארד שקל וירידה של 0.3% במדד, סטיות בתקן הגלומות באופציות ממשיכות להיות נמוכות יחסית ועומדות על כ-16% לעומת סטיות התקן ההיסטוריות (120 יום) שהיו כ-18%. הסטיות הנמוכות מקשות על כתיבת אופציות, בשל התמורה הנמוכה יחסית שניתן לקבל יחסית לסיכון הגלום בהן.

בהסתכלות על חודש דצמבר כדאי לחפש ביטוח שיבוא בנוסף לתיק המניות, בו אנו ממשיכים לדבוק, כאשר המטרה היא לנסות ולהוזיל את עלותו. שכן, ידוע כי תוחלת הרווח של ביטוח הנה שלילית.

על פי נתוני סוף השבוע ניתן לבצע מרווח יחס מדורג עם כתיבת אופציית רכש מחוץ לכסף, לפי הפירוט הבא: רוכשים אופציית מכר 890, כותבים אופציית מכר 870 ועוד אחת נוספת ב 840, ממנים את ההגנה בכתיבת אופציית רכש 990.

אסטרטגיה זו תגן עלינו באופן מלא, החל מירידה של המדד אל מתחת 890 נקודות ועד 870 נק' (2.75% ועד לכ- 5%). ההגנה תצטמצם החל מ-840 נק' ותתחיל להזיק לנו במידה ומדד מעו"ף ירד אל מתחת ל 820 נק' בתוך כחודש (10.4%).

מימון האסטרטגיה באמצעות אופציית הרכש תוביל לכך שהנאתנו מעליות במעו"ף תוגבל לעליה של כ-8% בחודש (ניתן לחיות עם זה לאחר עליות של כ-17% בשלושה חודשים האחרונים).

עלות האסטרטגיה הנה 30 שקל (לפני עמלות). נקודות התורפה של האסטרטגיה יכולות להיות במידה והמדד יעלה חד ומהר אז נרגיש שתיק המניות שלנו עולה פחות מהשוק. נקודת תורפה נוספת ומשמעותית יותר יכולה להיות בירידה חריפה של מעל 10% אז אנו עלולים להפסיד גם על המניות וגם על הפוזיציה. יחד עם זאת, בהינתן תרחיש מרכזי, פוזיציה זו מהווה הגנה טקטית וזולה שתאפשר ליהנות מהמשך עליות מוגבלות בשוק מחד ולשמור על רווחים נאים במידה ונתקל במימוש מתון ולא קיצוני של המעו"ף מאידך.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי. העושה כן, עושה זאת על דעת עצמו ואין אחריות לכותב או לאתר על כך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."