כיצד יראה שוק האנרגיה החלופית ברבעון הבא?
מניות סקטור האנרגיה הנקייה שהגיעו לרמות שיא במאי 2006, ירדו בצורה חדה במהלך הרבעון השלישי של השנה. ברבעון זה, הקורלציה בין מחיר הנפט לבין המדד נחלשה - ולעיתים אף לא היתה קיימת כלל, בהשוואה לתקופות קצרות בעבר בהן היתה קורלציה חזקה. לדוגמא: גורמים חיצוניים כמו אסונות טבע ואירועים אחרים שהעלו את מחירי הנפט או הגז הטבעי, כמו אחרי הוריקן קטרינה – הביאו גם לעלייה במדד ה-ECO. גם גורמים פנימיים, כגון התפתחויות טכנולוגיות בענף תורמים לעלייה במדד.
מחירי הנפט הגיעו בתקופה האחרונה לשפל לאחר שהתממשו ב-25% מהשיא. במחירים נמוכים אלו, הכדאיות לחיפוש והפקת נפט ממקורות נוספים יורדת, דבר הגורם להקטנת ההיצע. מומחים בענף מעריכים כי ייתכן ונמצא את עצמנו בקרוב במחסור של נפט זול.
כמובן שקשה לנבא את גורלו של סקטור האנרגיה החלופית ברבעון האחרון של השנה. אך חשוב להבין שהירידות האחרונות אינן יוצאות דופן, ותנודות דומות נרשמו גם בעבר (לדוגמא, העליות החדות שנרשמו בחודשים הראשונים של השנה). לרבעון הבא ניתן להסיק לומר כי המדד תנודתי, וכפי שהוא יכול ליפול כך הוא גם יכול להתרומם בחדות, במיוחד אחרי ירידות.
אם נבחן את הסקטורים השונים בענף, ניתן לומר, כי ברבעון הראשון היינו עדים להתלהבות גדולה בנושא הסולארי, אך לקראת סוף הרבעון השני אותו תת סקטור הוערך באור קודר יותר. הנושא נחשב בקרב המשקיעים להימור אידאליסטי ולא מאוד מציאותי מכמה הסיבות: עלויות קיימות של מעל 20 סנט לקילווט/שעה, מחסור בפוליטכניון שלא אמור להסתיים בקרוב ותלוי יותר מדיי בסובסידיות ממשלתיות, הקונספט העתידני בהשוואה למה שמקובל יותר (אך פחות אלגנטי) – בעירה של דלק. יחד עם זאת, המומחים מעריכים כי המניות הסולריות נפלו במהירות למרות שלא היו לכך סיבות מוצקות.
גם המניות של יעילות אנרגיה (energy efficiency) נפלו ברבעון השלישי. לעיתים דוחים את נושא היעילות של האנרגיה בקלות, כיון שכל עסק מסוגל מתפקד רגיל גם בלעדיו. ללא זרז חד כלשהו או זעזוע במחירי דלקים, שדרוג ביעילות הוא בחירה נדירה של חברות. גם כאן המניות ירדו ללא הרבה סיבות מוצקות ומחירי הנפט ירדו משיא של 75 דולר לחבית.
כנ"ל ניתן לומר על זירת הרוח, בה רדיפה אחרי כוח הרוח הזול התחלפה בחרדה לקיבולת הרשת, תקלות חוזרות בטורבינות, התנגדויות מקומיות לחוות רוח וחוסר העניין הכללי של חברות ציבוריות מסוימות, אשר נוח להם עם הדרך המסורתית של פחם או גז.
באביב 2006 מחירי מניות האתנול הגיעו לשיאם, כך שאפילו מניות של חברות קטנות שטרם הספיקו לייצר גלון אחד של אתנול עלו בצורה דרסטית, לדוגמא פאסיפיק אתנול (PEIX). העליות לוו בכניסה של כסף ספקולטיבי, דבר שהגביר את התנודתיות, ובסופו של דבר גם תת סקטור זה רשם מימוש ברבעון השלישי של השנה. בינתיים צריך לשים לב לאתנול מדור שני, אשר זול יותר ונקי יותר מבחינת אקולוגית, מה שמקשה על תמחור מניות האתנול. מדובר ב-cellulosic ethanol שאינו מבוסס על תירס אלא על זבל חקלאי.
בסקטור האנרגיה החלופית ניתן להשקיע על ידי רכישה של תעודות סל, קרנות נאמנות, או על ידי השקעה ישירה במניות בודדות העוסקות בתחום.
למידע נוסף על מדד ה-ECO לחצו כאן.
*מאת: מבט תעודות סל.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.