KZI: רבד נסחרת בדיסקאונט של 66%
בבית ההשקעות הישראלי, KZI ניהול השקעות, מדרגים את מניית רבד, חברה העוסקת בהשקעות בתחום הנדל"ן, בעיקר בהשכרת נכסים מניבים בארץ ובחו"ל, בהמלצת "קניה" עם מחיר יעד של 9 ש"ח הגבוה בכ-66% ממחירה בשוק.
אנליסט החברה, רן קבין, מעלה מספר נקודות עיקריות:
•רבד עוסקת בהשקעות בתחום הנדל"ן, בעיקר בהשכרת נכסים מניבים בארץ ובחו"ל. בחו"ל פעילה החברה בעיקר בקנדה. לאחרונה, מימשה החברה את כל נכסיה בארה"ב תוך הצגת רווחי הון נאים. בישראל מחזיקה החברה בכ- 30% ממגדל פלטינום שברחוב הארבעה בת"א וכן בכ- 45% בבית אגיש רבד. כמו כן, מחזיקה החברה בקרקע שיעודה בניית משרדים באזור התעשייה הצפוני ברעננה ובמעט קרקעות נוספות.
•קנדה – החברה מחזיקה בארבעה נכסים המניבים בסה"כ כ- 5.5 מליון דולר קנדי לשנה.
•ארה"ב – החברה החזיקה עד לאחרונה בארבעה נכסים מניבים בארה"ב אותם מכרה בחודשים האחרונים תוך הצגת רווח הון כולל לפני מס של כ- 14.1 מליון ש"ח (כ- 8 מליון ש"ח נטו).
•ישראל – החברה מחזיקה כיום בכ-30% ממגדל פלטינום הממוקם ברחוב הארבעה בתל אביב. חלקה של רבד בהכנסות השנתיות מהשכרת המבנה מסתכם לסך של כ-5.4 מליון ש"ח. החברה מחזיקה בנוסף גם בכ- 45% מבית אגיש רבד הממוקם ברחוב נח מוזס בתל אביב, כאשר חלקה בהכנסות השנתיות ממבנה זה מסתכם בכ- 2.2 מליון ש"ח. כמו כן, מחזיקה החברה בקרקע בשטח של כ-8 דונם באיזור התעשייה הצפוני ברעננה שייעודו בנייה להיי-טק, הכולל זכויות בנייה לכ- 26,800 מ"ר משרדים וחניונים. הקרקע רשומה בספרים לפי כ-23.8 מליון ש"ח בלבד, כאשר קרקע צמודה בשטח של כ-2.8 דונם בעלת זכויות בניה לכ-1,800 מ"ר הוחכרה לפי 1.4 מליון דולר. להערכתנו שווי הקרקע שנותרה לחברה גבוה בכ- 7 עד 10 מליון ש"ח מערכה בספרים.
•ההון העצמי של החברה על פי דוחות דצמבר 2005 מהווה כ-23.7% מסך המאזן, אך יחס זה צפוי לגדול באופן משמעותי לאחר מכירת הנכסים בארה"ב, דבר שיאפשר לחברה לבצע עסקאות חדשות בהיקפים משמעותייים (ביחס לגודלה).
•FFO – סה"כ הציגה החברה בשנת 2005 FFO של כ-12.1 מליון ש"ח, גידול של כ-63.5% לעומת שנת 2004, הנובע בעיקרו מרכישת נכסים. הרווח הנקי של החברה גדל בשנת 2005 בכ- 5.5% לעומת שנת 2004 והסתכם בכ- 6.5 מליון ש"ח.
•מטה – החברה מונה כ-5 עובדים בלבד: יו"ר הדירקטוריון, מנכ"לית, חשבת, מנהלת חשבונות ומנהלת לשכה. סה"כ הוצאות ההנהלה וכלליות הסתכמו בשנת 2005 בכ-3.2 מליון ש"ח.
ב-KZI ביצעו הערכת שווי שמרנית לחברה תוך התחשבות בקיים בה בלבד, בהתבסס על הערכה לגבי שווי הנכסים והקרקעות שברשותה. הערכת השווי אינה כוללת תוספת שווי יזמות עתידית, אך מנגד לא הפחתנו לחברה שווי בגין הוצאות ההנהלה והכלליות.
מהערכת השווי עולה, כי החברה נסחרת בדיסקאונט עמוק במיוחד של כ-66% ביחס לשוויה הכלכלי. החברה אף נסחרת מתחת להונה העצמי החשבונאי. בתקופה בה מניות הנדל"ן הגדולות כבר נסחרות במחירים המשקפים ציפיות גבוהות מעסקאות שטרם בוצעו, הרי שהשקעה במניות רבד הינה הגיונית ומאפשרת למשקיע לקנות את הנכסים הקיימים בה הרבה מתחת לשוויים בשוק ובנוסף, להינות מהתפתחויות עתידיות בחברה. לאור זאת, אנו מדרגים את מניית רבד בהמלצת קניה עם מחיר יעד של 9 שקל.
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

