ונציה: השפה של פישר מוזרה בעברית - משכנעת באנגלית
מי שקורא את הראיון שנתן נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ל"פיננשל טיימס", לא יכול שלא להתרשם - ממדינת ישראל, כמובן. אנחנו לא ציניים. זה בכלל לא רגיל לקרוא בעיתונות נתונים מעודדים על המשק הישראלי ועל ההצלחות שלו בצמיחה ובאינטגרציה.
סטנלי פישר משבח בראיון את המשק הישראלי שהפתיע בהצלחתו להשתפר לאחר "המיתון החמור ביותר בתולדות המדינה שבא בעקבות האינתיפדה של שנת 2000". הוא מייחס את התאוששות המשק לתוכנית הכלכלית שהציג שר האוצר בנימין נתניהו ולהצלחת הממשלה בהשבת תחושת הביטחון למדינה.
פישר ממשיך ומונה מספר יתרונות של המשק הישראלי: אינפלציה נמוכה, שער חליפין המיטיב עם היצואנים, אבטלה במגמת ירידה, הפרטה מוצלחת ואינטגרציה של המשק בכלכלה העולמית, שבלעדיה אי אפשר היה להצליח.
במדינה שבה העיתונים אף פעם לא טורחים להדגיש יתרונות, חדשות טובות והצלחות של הכלכלה והמשק, היה לנו מוזר לקרוא על התרשמותו של הנגיד שלנו מהמשק שלנו. מוזר לנו, אבל כנראה שלמשקיעים זרים זה הכי טבעי בעולם. כשמשווים את המשק הישראלי לשווקים אחרים בעולם כנראה שהשפה הזאת של פישר ושל נתניהו, שנשמעת מוזר בעברית, מצליחה לשכנע באנגלית.
ואכן, המשקיעים הזרים השתכנעו והשקיעו בבורסה הישראלית מתחילת שנת 2005 סכום שיא של 2 מיליארד דולר. את הישראלים השפה הזו לא מרשימה בכלל. עובדה, גם המשקיעים הישראלים קבעו החודש שיא חדש - שיא בהשקעות בחו"ל.
מתחילת השנה השקיעו תושבי ישראל 10 מיליארד דולר בחו"ל, מתוכם מיליארד דולר במניות בבורסות זרות. כאן אולי טמונה התשובה לחידה הגדולה של השוק. איך הצליחה הבורסה לעלות לרמות שיא, כשמסביב כולם חוששים מתוכנית ההתנתקות ומיציבות הממשלה.
איך זה, שלמרות שכל האנליסטים והיועצים בארץ ממליצים להיזהר ולהקטין חשיפה לשוק הישראלי, הבורסה ממשיכה לפרוח.
הישראלים ניזונים מתקשורת בשפה העברית, שמדגישה כל רעש קטן וכל ויכוח טיפשי. אנו גם מלאים בחששות ולמודי ניסיון מאופוריות קודמות שהסתיימו רע. המשקיעים הזרים, לעומת זאת, מתעקשים להתייחס למשק הישראלי כמו אל עוד השקעה. מבחינתם, כל עוד הנתונים טובים אז אפשר להמשיך ולהשקיע.
מניות: שוק ההון יכול להמשיך ולעלות כל עוד ימשיכו המשקיעים הזרים להאמין שהמצב באזור ישתפר. היכולת שלנו להבין מתי האמונה הזאת תיגמר היא לא גבוהה. אנו מעדיפים לפזר את החלק המנייתי של התיק בחלקים שווים על פני הבורסות בארה"ב ובישראל כדי להקטין סיכון.
ההכרה בכך שמחירי הנפט הגבוהים הם כאן כדי להישאר, הכתה את ארה"ב החודש ביחד עם הוריקאן קטרינה. אנו מעריכים שההבנה שהגיע הזמן להתחיל לחסוך באנרגיה תביא בשלב ראשון למימושים בסקטורים שנהנו עד עכשיו מהעלייה החזקה במחירי הנפט. המלצתנו: לפזר השקעות במניות בארץ ובארה"ב. אנו מעדיפים את סקטור המוליכים למחצה ונמנעים מסקטור האנרגיה.
סולידי שקלי: בנק ישראל רמז בהודעת הריבית האחרונה שלו כי ישנה אפשרות להעלאת ריבית עקב לחצים אינפלציוניים שנוצרו במשק. יכול להיות שגם החשש מריבית שקלית נמוכה מהריבית על הדולר, הובילה את הבנק לשחרר רמזים כאלו.
הריבית על השקל כנראה לא תעלה בקרוב לאחר שהפדרל רזרב נתן להבין שגם לו אין כוונה לעלות ריבית לאחר האסון בניו אורלינס, אבל היא גם לא תרד ולכן אין טעם לשבת באגרות חוב ארוכות. המלצתנו: השחרים הארוכים כבר עלו חזק מידי, אנו מעדיפים את הקצרים והצמודים.
מט"ח: הדולר כמעט ולא נחלש בתקופה האחרונה , על אף תנועות ההון המסיביות של המשקיעים הזרים בישראל. נראה כי במחיר של 4.5 שקל לדולר כבר קשה לשקל להתחזק . הדולר סימן רמה זו כרצפה. המלצתנו: להגדיל במעט את האפיק הדולרי הקצר.
הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מאת: חיים ונציה, מנהל חברת פרוקסימה השקעות.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
