ונציה: השפה של פישר מוזרה בעברית - משכנעת באנגלית
מי שקורא את הראיון שנתן נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ל"פיננשל טיימס", לא יכול שלא להתרשם - ממדינת ישראל, כמובן. אנחנו לא ציניים. זה בכלל לא רגיל לקרוא בעיתונות נתונים מעודדים על המשק הישראלי ועל ההצלחות שלו בצמיחה ובאינטגרציה.
סטנלי פישר משבח בראיון את המשק הישראלי שהפתיע בהצלחתו להשתפר לאחר "המיתון החמור ביותר בתולדות המדינה שבא בעקבות האינתיפדה של שנת 2000". הוא מייחס את התאוששות המשק לתוכנית הכלכלית שהציג שר האוצר בנימין נתניהו ולהצלחת הממשלה בהשבת תחושת הביטחון למדינה.
פישר ממשיך ומונה מספר יתרונות של המשק הישראלי: אינפלציה נמוכה, שער חליפין המיטיב עם היצואנים, אבטלה במגמת ירידה, הפרטה מוצלחת ואינטגרציה של המשק בכלכלה העולמית, שבלעדיה אי אפשר היה להצליח.
במדינה שבה העיתונים אף פעם לא טורחים להדגיש יתרונות, חדשות טובות והצלחות של הכלכלה והמשק, היה לנו מוזר לקרוא על התרשמותו של הנגיד שלנו מהמשק שלנו. מוזר לנו, אבל כנראה שלמשקיעים זרים זה הכי טבעי בעולם. כשמשווים את המשק הישראלי לשווקים אחרים בעולם כנראה שהשפה הזאת של פישר ושל נתניהו, שנשמעת מוזר בעברית, מצליחה לשכנע באנגלית.
ואכן, המשקיעים הזרים השתכנעו והשקיעו בבורסה הישראלית מתחילת שנת 2005 סכום שיא של 2 מיליארד דולר. את הישראלים השפה הזו לא מרשימה בכלל. עובדה, גם המשקיעים הישראלים קבעו החודש שיא חדש - שיא בהשקעות בחו"ל.
מתחילת השנה השקיעו תושבי ישראל 10 מיליארד דולר בחו"ל, מתוכם מיליארד דולר במניות בבורסות זרות. כאן אולי טמונה התשובה לחידה הגדולה של השוק. איך הצליחה הבורסה לעלות לרמות שיא, כשמסביב כולם חוששים מתוכנית ההתנתקות ומיציבות הממשלה.
איך זה, שלמרות שכל האנליסטים והיועצים בארץ ממליצים להיזהר ולהקטין חשיפה לשוק הישראלי, הבורסה ממשיכה לפרוח.
הישראלים ניזונים מתקשורת בשפה העברית, שמדגישה כל רעש קטן וכל ויכוח טיפשי. אנו גם מלאים בחששות ולמודי ניסיון מאופוריות קודמות שהסתיימו רע. המשקיעים הזרים, לעומת זאת, מתעקשים להתייחס למשק הישראלי כמו אל עוד השקעה. מבחינתם, כל עוד הנתונים טובים אז אפשר להמשיך ולהשקיע.
מניות: שוק ההון יכול להמשיך ולעלות כל עוד ימשיכו המשקיעים הזרים להאמין שהמצב באזור ישתפר. היכולת שלנו להבין מתי האמונה הזאת תיגמר היא לא גבוהה. אנו מעדיפים לפזר את החלק המנייתי של התיק בחלקים שווים על פני הבורסות בארה"ב ובישראל כדי להקטין סיכון.
ההכרה בכך שמחירי הנפט הגבוהים הם כאן כדי להישאר, הכתה את ארה"ב החודש ביחד עם הוריקאן קטרינה. אנו מעריכים שההבנה שהגיע הזמן להתחיל לחסוך באנרגיה תביא בשלב ראשון למימושים בסקטורים שנהנו עד עכשיו מהעלייה החזקה במחירי הנפט. המלצתנו: לפזר השקעות במניות בארץ ובארה"ב. אנו מעדיפים את סקטור המוליכים למחצה ונמנעים מסקטור האנרגיה.
סולידי שקלי: בנק ישראל רמז בהודעת הריבית האחרונה שלו כי ישנה אפשרות להעלאת ריבית עקב לחצים אינפלציוניים שנוצרו במשק. יכול להיות שגם החשש מריבית שקלית נמוכה מהריבית על הדולר, הובילה את הבנק לשחרר רמזים כאלו.
הריבית על השקל כנראה לא תעלה בקרוב לאחר שהפדרל רזרב נתן להבין שגם לו אין כוונה לעלות ריבית לאחר האסון בניו אורלינס, אבל היא גם לא תרד ולכן אין טעם לשבת באגרות חוב ארוכות. המלצתנו: השחרים הארוכים כבר עלו חזק מידי, אנו מעדיפים את הקצרים והצמודים.
מט"ח: הדולר כמעט ולא נחלש בתקופה האחרונה , על אף תנועות ההון המסיביות של המשקיעים הזרים בישראל. נראה כי במחיר של 4.5 שקל לדולר כבר קשה לשקל להתחזק . הדולר סימן רמה זו כרצפה. המלצתנו: להגדיל במעט את האפיק הדולרי הקצר.
הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מאת: חיים ונציה, מנהל חברת פרוקסימה השקעות.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.