ההערכות בשוק הן שהאינפלציה בעוד כשנה תעמוד על בין 2.4%-2.6%, אבל חלק מהכלכלנים סבורים שהיא תהיה נמוכה יותר - כמו שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של דיסקונט, שצופה אינפלציה של 1.8%, עבור הציבור הרחב, זו לא רק שורה בגרף, אלא עניין שיכול להשפיע ישירות על הכיס: מה כדאי לעשות עם החסכונות? האם נכון לשנות את תמהיל תיק ההשקעות? ואיזו הלוואה עדיפה עכשיו?

שוק האג"ח צמוד מדד מבוסס כולו על הערכה של רמת האינפלציה בעתיד. כל איגרת חוב כזו משלמת ריבית קבועה בתוספת "הצמדה" למדד, ולכן המשקיע מקבל "פיצוי" במקרה של עליית מחירים. אלא שבפועל, התשואה המובטחת של אג"ח צמודות נמוכה מהתשואה של אג"ח שקליות - והפער ביניהן בעצם משקף את תחזית האינפלציה בשוק.

לדוגמה: כיום אג"ח ממשלתית שקלית לשנה נסחרת בתשואה של כ-4.1% לשנה, לעומת אג"ח צמודה שמציעה תשואה ריאלית של כ-2.2%. כלומר, השוק "מאמין" שהאינפלציה בשנה הקרובה תהיה סביב 1.9% - כדי לאזן בין האפיקים. אבל אם בפועל האינפלציה תהיה נמוכה יותר, נניח 1.8% כפי שמעריך קצביאן, אז המשקיע באג"ח צמודה יקבל תשואה כוללת (נומינלית) של 4% בלבד, נמוכה ב-0.1% מהתשואה של האג"ח השקלית. המשמעות: הוא בחר באפיק שאמור לגדר אינפלציה - אך בפועל הפסיד.

במקרה שהפער גדול יותר ההפסד עלול להיות משמעותי יותר לאורך זמן. כלומר, גובה מחיר של ממש מהחוסכים ומהמשקיעים, ותרחיש של ירידה באינפלציה יותר מהצפוי הופכת את האפיק השקלי לכדאי יותר.

• הפנסיה שלכם תהיה כפולה: הצעדים שיהפכו 6,000 ש"ח לחודש ל-10,000 ש"ח
• בן 27 מתחיל לחסוך לפנסיה - כמה יהיה לו בפרישה? לא מה שחשבתם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואיך זה משפיע על ההלוואות?

כאן המצב מתהפך: אם האינפלציה צפויה להיות נמוכה מהציפיות, כדאי להעדיף הלוואות צמודות למדד - משכנתאות, הלוואות צרכניות או עסקיות - על פני הלוואות בריבית קבועה. למה? כי בדיוק כמו במשקיע שמקבל תשואה נמוכה יותר אם המדד נמוך, גם מי שלוקח הלוואה צמודת מדד משלם פחות אם האינפלציה נמוכה מהחזוי.

למשל: הלוואה קבועה כיום תעלה לכם ריבית שנתית בטווח שבין 6% ל-10%, תלוי בגוף המממן ובפרופיל הלווה. לעומת זאת, הלוואה צמודת למדד מוצעת לעיתים בריבית של 3%-7%. המשמעות היא שאם האינפלציה בפועל תעמוד על 2.5%, העלות הכוללת של ההלוואה הצמודה תנוע בין 5.5% ל-9.5% - דומה, ולעיתים אף זולה יותר מהאלטרנטיבה בריבית קבועה. אולם אם התחזית של קצביאן תתממש והאינפלציה תהיה רק 1.8%, העלות הכוללת של ההלוואה הצמודה תרד לטווח של 4.8%-8.8%. כלומר, ההלוואה הצמודה למדד יכולה להיות זולה משמעותית מהשקלית, לעיתים בפער של יותר מאחוז לשנה, מה שיכול לחסוך סכומים משמעותיים במצטבר.

אבל כמובן שחשוב לסייג ולזכור - אלו הן רק הערכות על בסיס המידע הקיים והדברים יכולים להשתנות. כל שינוי מהותי בכלכלה או בזירה הביטחונית יכול להשפיע על התחזיות ועל האינפלציה לכאן או לכאן, ובמידה והאינפלציה דווקא תעלה - מי שנטל הלוואה צמודה ככל הנראה ישלם יותר ממי שלקח הלוואה ברירית קבועה.

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים

אז מה עושים עם החסכונות וההשקעות?

אם אתם חוסכים או מנהלים תיק השקעות, חשוב להבין מה שוק האג"ח "חושב" שיקרה עם המדד, ולהשוות זאת למה שאתם מאמינים ולתחזיות האנליסטים והכלכלנים. אם אתם סבורים, כמו קצביאן, שהאינפלציה תהיה נמוכה יותר ממה שהשוק מתמחר - זהו מצב שבו אג"ח שקליות (ללא הצמדה למדד) צפויות להניב תשואה עודפת. כלומר, הרווח שאתם יכולים לייצר הוא למעשה על חשבון משקיעים אחרים שמצפים לאינפלציה גבוהה יותר.

כמו כן, גם מוצרי חיסכון לטווח ארוך (כמו קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון או קרנות נאמנות) מושפעים מהבחירה בין השקעה צמודת לשקלית. כדאי לבדוק באילו אפיקים משקיעה הקרן או הקופה שלכם, והאם יש היגיון לעבור למסלול בעל חשיפה גבוהה יותר לאג"ח שקליות. וכדאי גם לשקול פיזור - גם אם אתם משוכנעים בכיוון המדד, אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. פיזור בין השקעות שקליות לצמודות, ולוחות זמנים שונים, יכול לעזור למתן סיכונים.

לגבי הלוואות - אם אתם מאמינים שהאינפלציה תהיה נמוכה מהחזוי בשוק - שקלו לקיחת הלוואות צמודות: בפרט אם מדובר בהלוואה לטווח קצר עד בינוני, שם הוודאות לגבי המדד גבוהה יותר, והסיכון לסטייה מהותית נמוך יחסית.