אסדה גז נפט אנרג'יאן תמר
צילום: אנרג'יאן

קצא"א חתמה הסכם עם EMG להזרמת גז טבעי מתמר ולוויתן למצרים

ההסכם יאפשר את הזרמת הגז הטבעי עליה הוסכם בעסקת דולפינוס, במסגרתה סוכם על אספקת גז טבעי בהיקף כולל של כ-15 מיליארד דולר למצרים
ערן סוקול | (3)

חברת אחסון והולכת הדלקים קצא"א מדווחת על חתימת הסכם עם EMG לשימוש בתשתית בתחומי קצא"א לצורך ייצוא גז טבעי ישראלי למצרים.

על פי הדיווח, ההסכם יאפשר לחברת EMG להפעיל את מסוף הגז הטבעי שבתחומי קצא"א המחובר לצינור הימי שבבעלות EMG, אשר יזרים גז טבעי ממערכת ההולכה הישראלית - למערכת ההולכה המצרית באזור אל-עריש.

הסכם תשתית זה יאפשר את הזרמת הגז הטבעי עליה סוכם בעסקת ייצוא הגז שנחתמה בראשית 2018 בין דלק קידוחים יהש ונובל אנרג'י – לבין דולפינוס (Dolphinus Holdings Limited) המצרית, במסגרתה סוכם על אספקת גז ממאגרי תמר ולוויתן בהיקף כולל של 64BCM בסך מוערך של 15 מיליארד דולר.

על פי ההסכם, תשלם EMG לקצא"א לפי כמות הגז הטבעי אשר תוזרם בצינור, המתוכננת להגיע לכ-BCM7 בשנה. בנוסף, תקבל EMG את הזכות להפעיל ולתחזק את המסוף החופי שבתחומי קצא"א במהלך כל תקופת הזרמת הגז הטבעי, ואילו קצא"א תספק את שירותי הבטיחות והביטחון למתקן, ביניהם מערך כיבוי אש, אבטחה, צוות גיבוי חירום וכד'.

הצינור הימי הינו בבעלות חברת EMG המצרית, בקוטר של 26 אינטש ובאורך של כ-90 ק"מ, המחבר בין מערכת ההולכה הישראלית באזור אשקלון לבין מערכת ההולכה המצרית באזור אל-עריש. צינור EMG תוכנן לקיבולת של כ-7 BCM לשנה, עם אפשרות להגדלת הקיבולת לכ-9 BCM לשנה באמצעות התקנת מערכות נוספות.

מאז הפסקת הזרמת הגז הטבעי ממצרים לישראל עמד הצינור מושבת, ואיתו גם המסוף החופי שבתחומי קצא"א. במהלך התקופה שחלפה מאז השבתת הצינור ועד הפעלתו מחדש לאחרונה דאגה קצא"א לתחזק את המסוף, לטפל ולשמור על כשירותו.

עם החתימה על הסכמי דולפינוס החלו הפעולות להשמשתו מחדש של הצינור הימי והמסופים החופיים המחוברים לו בשני צידיו, והוא ערוך לפעול בקיבולת הנדרשת, לאחר שהסתיימו בהצלחה הבחינות של כלל ההיבטים ההנדסיים, התפעוליים והבטיחותיים, שנבחנו על ידי גורמים מקצועיים בלתי תלויים.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח שמח 09/09/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה מניות הגז נופלות. מי יכול להסביר
  • כנראה פוחדים שמפלגת שחור לבן תפגע בנושא הגז אחרת אין הס (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/09/2019 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בשעה טובה (ל"ת)
    יעקב 08/09/2019 15:41
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן