אלטשולר חולק על הרשות: "השקעה באבנר היא לא השקעה בסיכון גבוה"
הפאנל האחרון בוועידת הגז-נפט של Bizportal היה "עולם הגז-נפט בבורסה תל אביב". רו"ח אביבה בן משה, ראש תחום גז ונפט ברשות ניירות ערך, פתחה את הפאנל כדוברת ואמר כי "צפויה מהפכה בממשל התאגידי בשותפויות הנסחרות", וכיוונה לתזכיר תיקון פקודת השותפויות שפורסם לאחרונה לאחר עבודה מאומצת של משרד המשפטים ורשות ניירות ערך.
בן משה הוסיפה, כי התיקון עתיד לתת לציבור הגנות משמעותיות מפני יכולתו הבלתי מוגבלת של השותף הכללי. לדבריה, הגילוי המשמעותי הקיים היום בתחום הגז והנפט מאז פרסום הנחיית הרשות השיג את מטרותיו העיקריות. הוא הביא למידע יותר רלבנטי למשקיעים, לתיאום ציפיות בין המדווחים למשקיעים בקשר להיקף הגילוי ועיתויו, ומשתמש בשפת הנפט המקובלת בעולם PRMS, המקלה על הכנסת שותפים בינלאומיים.
בן משה סיפרה כי בזכות ההנחייה שמחייבת בקרות על החלטות קריטיות בשותפות (כמו למשל החלטת קידוח) ובזכות מגבלות על הפצת "מידע מהבטן" שעשוי להשפיע על שערי ניירות הערך, למרות שאינו מבוסס, אנחנו כבר רואים ניצנים של שינוי בסיקור האנליסטים את התחום והבנתו. אך יש לזכור שלשוק מוזרם מידע על ידי גורמים הקשורים בפעילות החיפושים שאינם כפופים לדרישות חוק ניירות ערך. לא ברור על אלו מודלים גיאולוגים מבוסס מידע זה, המידע אינו עומד בסטנדרט האיכות שנדרש על ידי הנחיית הגלוי ולכן, ציינה בן משה, יש להיזהר מלבסס עליו החלטת השקעה."
גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם, שדיבר ראשון בפאנל אמר בהתייחסות למצב השוק ברקע להסלמה בדרום כי "המשקיעים בשוק חושבים מה יהיה אחרי ההסלמה הזו. כנראה שאף אחד מהצדדים לא רוצים פעולה קרקעית והמשקיעים רואים שיפור במצב בעתיד הקרוב".
בהמשך התייחס אלטשולר לפעולת רשות ניירות ערך שמסווגת את אבנר ודלק קידוחים כהשקעות בסיכון גבוה. לפדבריו, מדובר בכסת"ח. "אני לא חושב שאבנר ודלק קידוחים זו השקעה בסיכון גבוה מאוד. אפשר להגיד על כל דבר שהוא בעל סיכון גבוה גם על הבנקים".
אלה אלקלעי, סמנכ"לית באי.בי.אי, אף היא האשימה את הרשות בהתהלות שגרמה לכך ש"רוב החברות בתחום לא זוכות לסיקור כי אין סיכוי שמשקיעים מוסדיים ישקיעו בהן והאנליסטים סל סייד יכסו אותם". לגבי האנליזה בתחום אמרה אלקלעי: "האנליסטים היו צריכים ללמוד את התחום מאפס והיום עבודותיהם מביאים ערך מוסף למשקיעים. כל האנליזה מבוססת על הסתברות".
מנשה רום, יו"ר דיסקונט חיתום, אמר כי "קשה לראות את הציבור מזרים כסף לאקספלורציה לאחר הכישלון במירה ושרה, צריך לראות איך בכל זאת אפשר לעודד את המשקיעים הפרטיים להשקיע, שהרי בלי ההשקעה הראשונית שלהם - לא היה פעם בכלל התחום הזה"
צחי סולטן, שותף במודיעין, סיפור בגילוי לה כי כאשר הוא בחן את הכניסה ל'מירה' ו'שרה' המחשבה הייתה לא האם יש גז אלא כמה גז יש שם. אנחנו נכנסו למחלקת הסטטיסטיקה, אבל בסדר - אני שחקן לטווח ארוך, ואני עדיין שמח שנכנסתי לתחום הזה".

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן