קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

• האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
• הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

ביום א׳ ערכה אקונרג׳י וובינאר בו הציגה את תוצאות הרבעון השני וסקירת הפעילות. אקונרג׳י ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת מחברות האנרגיה הצומחות באירופה. ברבעון זה גייסה החברה כ־62 מיליון אירו בהקצאת מניות פרטית, בהשתתפות מוסדיים מובילים בהם הפניקס, מור השקעות, מגדל ומנורה, שהפכו לבעלי עניין בחברה. מדובר בהבעת אמון ברורה מצד שוק ההון באסטרטגיה של אקונרג’י, המשלבת פיזור גיאוגרפי רחב, הרחבת פעילות בתחום האגירה ויכולת לייצר תשואות עודפות למשקיעים.

בעשור האחרון תחום האנרגיה המתחדשת באירופה נמצא בתנופת צמיחה, המונעת גם על ידי רגולציה תומכת והשקעות משמעותיות בתשתיות. מדינות היבשת מציבות יעדים שאפתניים ל־2030 ו־2035, הכוללים הגדלת חלקן של אנרגיות מתחדשות בצריכת החשמל והפחתת התלות בדלקים מזהמים. לצד כניסתם של שחקנים חדשים והחרפה התחרות, נדרשות חברות האנרגיה להציג יתרון תחרותי ברור – יכולת פיתוח וניהול פרויקטים בקנה מידה גדול, המקנים יתרון משמעותי הן באיכות צבר הפרויקטים והן בחיסכון בעלויות, לצד פיתוח מודלים עסקיים בתחום האגירה ויכולת להשתלב במערכות הרגולציה המורכבות.

יתרון ישראלי עם נוכחות מקומית

לדברי מנכ"ל ומייסד-שותף אייל פודהורצר, הערך המוסף של החברה נובע מהשילוב בין חדשנות ישראלית ויזמות מהירה לבין משרד וצוותים מקומיים בכל מדינה, המעניקים ידע רגולטורי, קשרים והבנה תרבותית. בנוסף, היכולת של אקונרג’י לגייס הון בשוק ההון הישראלי משמשת מנוף לצמיחה באירופה. מודל הפעילות המלא של החברה כולל פיתוח, הקמה, החזקה, ניהול ומסחר בחשמל, מה שמייצר ערך מתמשך למשקיעים.

גרמניה ורומניה כמנועי צמיחה

במקביל לדוחות, השלימה החברה כניסה אסטרטגית לשוק הגרמני עם רכישת שני פרויקטי אגירה בהספק כולל של MW100. גרמניה, שהתחייבה לסגור את תחנות הפחם עד 2032 ולהגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות בצריכת החשמל עד 2030, מהווה יעד אטרקטיבי בזכות רגולציה תומכת ותמריצים ייחודיים. אקונרג’י רואה במהלך זה צעד ראשון לקראת העמקת הפעילות בשוק הגרמני בשנים הקרובות. הפרויקטים הראשונים צפויים להתחיל הקמה ברבעון האחרון של 2025 ולהניב הכנסות שנתיות של כ־13 מיליון אירו.

• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברומניה, שהיא שוק ליבה של החברה, מובילה אקונרג'י עם צבר פיתוח של כ־GW3.3. האסטרטגיה החדשה כוללת הוספת רכיבי אגירה לכל הפרויקטים הסולאריים הקיימים, מהלך שמגדיל את ה- EBITDAבכ־80% בתוספת השקעה של כ־25%. פרויקט הדגל Parau 2 בהספק של MW343 סולארי ו-MW150 אגירה החל וצפוי להניב EBITDA שנתי של כ־40 מיליון אירו, כאשר חלק מהחשמל נמכר כבר בחוזה CfD ל־15 שנה.