מיליוני דולרים הלכו לאיבוד בארנקי  BITCOIN 1.25%  נעולים בגלל סיסמאות שנשכחו, על פי ההערכות מדובר ב-140 מיליון דולר אבודים. מטבע הקריפטו הגדול בעולם חווה תנודות קיצוניות לאחרונה, באפריל השנה הוא נסחר בשער של 63 אלף דולר, מאז הוא הספיק להתרסק במעל 50%, לשער של 29.6 דולר - היום הוא רושם עליה של 4% ונסחר בשער של 33.7 דולר. 

בחזרה לכספים אבודים, חברת סטייקהאונד תובעת את חברת פיירבלוקס הישראלית בטענה שאיבדה 250 מיליון שקל, כיוון שלא אבטחה מטבעות דיגיטליים שהופקדו אצלה. מנגד, בפיירבלוקס טוענים שהאשמה אצל סטייקהאונד שלא גיבתה את הסיסמא.

נשמע מוזר, אבל זו לא הפעם הראשונה שמאות מיליונים הולכים לאיבוד בגלל שלא זוכרים את הסיסמא. ברשת יש מיליארדים רבים שאין להם דורש וכנראה אף פעם לא יימצאו - ביטקוינים אבודים של אנשים שהשקיעו שמו בארנק ולא זוכרים את הסיסמא. המקרה המפורסם בעולם הוא של סטפן תומאס, מתכנת גרמני שגר ועובד בסן פרנססיקו ששכח את הססמא לארנק הדגיטלי ואיבד לא פחות מ-240 מיליון דולר! את הקוד אגב, הוא כתב על דף נייר שאבד.

בן כרמיצ'ל, מנכ"ל Datarecovery.com Inc, אחת מחברות שחזור הנתונים הראשונה בעולם, אומר כי החברה שלו קיבלה בשנים קודמות בתדירות של אחת לחודש, פנייה שמתייחסת לפתיחת ארנקי ביטקוין. כעת הוא מקבל שיחה אחת או שתיים ביום. ככל שערכו של ביטקוין עולה, כך גם מספר האנשים שמנסים לגשת למטבעות שקנו לפני שנים עולה. ומכיוון שהטכנולוגיה מוגנת כל כך, הוא אומר, מקובל לשכוח את הסיסמה שלך. "אנשים חושבים שהם יזכרו מה הם יצרו, ואז, 10 שנים אחר כך, הם שוכחים". החברה של בן גובה 500 דולר ליום כדי לפצח סיסמה אחת, אם ללקוח יש מספר רב של סיסמאות שנשכחו, תשלום עבור תהליך השחזור עלול להיות יקר.

במקרה האחרון מעורבת פיירבלוקס הישראלית שמפתחת תשתית מאובטחת להעברות נכסים קריפטוגרפים בין ארגונים. החברה השלימה לא מזמן גיוס של 130 מיליון דולר וכנראה ששוויה הוא באזור ה-500 מיליון דולר ומעלה.

פיירבלוקס אמורה לספק אבטחה בהעברות של מטבעות קריפטוגרפיים, אבל שימו לב - להבדיל מחשבונות בנק שלגביהן הבנק בעצם שולט ויודע מה יש לכל אחד מכם - יש "שקיפות" מלאה, כאן ה"בנקאי" לא יודע כלום. המידע חסוי. זה טוב לרבים אבל זה גרוע לאחרים ששוכחים את הסיסמא. 

פיירבלוקס שהוקמה לפני שלוש שנים על ידי  מיכאל שאולוב שלפני כן מכר חברת סייבר שהקים לצ'קפוינט ב-100 מיליון דולר, מספקת פתרונות אבטחה להעברות כספים וארנקים דיגיטליים. החברה פיתחה רשת של העברות שמקבילה בעצם לסוויפט שהיא רשת העברות כספים בין הבנקים. כלומר, לקוחות החברה בעצם משתמשים בה כדי לאבטח את העברות הכספים, כך שזה באמת אבסורד שעם כל מנגנוני האבטחה בדבר הפשוט ביותר -  שמירה על הכספים בחשבון, אין באמת פיתרון.

לטענת החברה, זו לא אשמתה. היא לא יכולה לדעת מה הסיסמא של הלקוח. מנגד, הלקוח כאמור טוען שזו אחריותה. בסטייקהאונד טוענים כי איבוד 250 מיליון שקל נובע ממעשה רשלנות של עובד של פיירבלוקס. העובד על פי כתב התביעה, עבד בסביבת עבודה לא מתאימה, לא שמר ולא גיבה את המפתחות הפרטיים של הנתבעות הדרושים לפתיחת הארנק הדיגיטלי הרלבנטי, ומסיבה לא ברורה, המפתחות נמחקו ולמעשה נעלמו, מה שלא מאפשר את שחרור הנכסים הדיגיטליים של סטייקהאונד.

זאת ועוד - את המפתחות הדיגיטליים יש להעביר לחברה המגבה, חברת קוינקאבר, ובסטייקהאונד טוענים כי היא אכן קיבלה את המפתחות הפרטיים אך לא יכלה לבדוק אם ניתן אכן לפתוח את הארנק. כדי לשחזר את המפתחות הדיגיטליים צריך לחזור לעותק את פיירבוקס וזה מתברר לא קיים. 

בפיירבוקס מנגד טוענים כי  מלכתחילה, לא העבירה סטייקהאונד את המפתחות הפרטיים הרלבנטיים לאותו מתחם עבודה כמתחייב וכמוסכם לקוינקאבר, לצורך גיבוי. 

התביעה וגם טענות הנתבעת עמוסים במושגים טכנולוגיים ובהסברים על שיטות העבודה. אבל כל הטכנולוגיה המתוחכמת הזו, כל מאות המיליונים שמושקעים ובסופו של דבר, אין פתרון אבטחה ויכולת שחזור מידיים.