סערה ברשת: מי שטף את האתרים עם "למתנחלים יש איידס"? הנה התשובה
ביממה האחרונה שוטפים את אתרי האינטרנט באנרים מסתוריים שמכריזים למי יש איידס: "לדתיים, לאפריקאים, לערבים, לעניים, למתנחלים, לתל אביבים" ולמי לא בעצם? הבאנרים עלו בעיצוב בסיסי - לבן על גבי שחור, ללא אפשרות הקלקה וללא מידע נוסף. לאייס נודע כי מאחורי המודעות עומד משרד הפרסום טוויסטד והלקוח הוא לא אחר מאשר מותג הקונדומים דורקס.
מהלך הפרסום שמחולק ל-2 שלבים, הוא חלק מקמפיין מקדים לקראת יום האיידס הבינלאומי שיצוין ב-1 בדצמבר, כמדי שנה. לצד דורקס לוקח חלק במהלך גם הוועד למלחמה באיידס. ככל הנראה, חלקו ה-2 של הקמפיין יציג את הטענה כי לאיידס אין העדפות גזעיות, חברתיות או קהילתיות והוא יכול לתקוף את כולם ללא הבדל דת גזע ומין.
בשנתיים החולפות, הקמפיין של דורקס לקראת יום האיידס הבינלאומי, הצליח להסעיר את המדינה כשבצידו חיוך ממזרי ושובב. בשנת 2011 שוגר לאוויר העולם קמפיין הבולבולים הוויראלי, שדיבר לכאורה על הציפור החביבה ורמז לדבר אחר לגמרי. הקמפיין נושא הפרסים זכה לחשיפה אדירה ועלה על סדר היום בקרב קהל היעד. ב-2012 המשיכו המותג ומשרד הפרסום עם קמפיין הבולבולים וכעת כאמור הם מקדמים את הנושא עם סדרת המודעות.
במשרד הפרסום סירבו להגיב.
- 5.אני הייתי בטוח שזה פרסומת למחזמר "Rent"... (ל"ת)An Cat Dubh 26/11/2013 23:37הגב לתגובה זו
- 4.מתנחל ערבי מתל אביב 26/11/2013 19:01הגב לתגובה זולאנשי הוועד למלחמה באיידס - יש המון איידס. לכתבי האינטרנט יש איידס. לסטייליסטים יש איידס. למגישים בטלוויזיה יש איידס. לחברי כנסת יש איידס. לסלבס יש איידס. למשתמשים בקונדומים של דורקס יש איידס. הנה, הגברתי את המודעות למחלה. תגידו לי תודה.
- 3.בני 26/11/2013 18:53הגב לתגובה זומספיק עם שנאת אחים
- 2.מביך (ל"ת)מובך 26/11/2013 18:37הגב לתגובה זו
- מביך (ל"ת)לגמרי 26/11/2013 22:21הגב לתגובה זו
- 1.ניר 26/11/2013 18:33הגב לתגובה זוקודם השלט שהושחת באופן אותנטי. עכשיו הסערה ברשת. טוויסטד זה לא משרד פרסום, זה משרד יח"צ.
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIהזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
אמנים במוזיקה לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIהזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
אמנים במוזיקה לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.
