אפל פרסמה את התאריכים לאירוע המפתחים השנתי - המשקיעים רוצים לראות AI
ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תערוך את ועידת המפתחים העולמית השנתית שלה (WWDC) מה-10 עד ה-14 ביוני, כולל "אירוע מיוחד" ביום הראשון שיתרחש ב-Apple Park של החברה בקליפורניה ויכלול נאום חשוב.
בעוד אפל APPLE רמזה שהאירוע יספק עדכונים בנוגע למערכת ההפעלה של האייפון, האייפד, המק ומכשירים אחרים, המשקיעים יתמקדו במיוחד בכל מה שקשור לבינה מלאכותית וינסו להבין האם אפל מתחילה לצמצם את הפער משער החברות או עדיין הרחק מאחור.
"יש מספר דברים שאנחנו נרגשים לגביהם ונדבר עליהם מאוחר יותר השנה", אמר המנכ"ל טים קוק בשיחת הדוחות האחרונה של החברה. בנוסף, קוק ציין כי החברה השקיעה רבות ב-AI.
בוול-סטריט משערים כי אפל תחשוף גרסה חדשה מונעת בינה מלאכותית של העוזרת הקולית שלה סירי, בנוסף לשירותי AI חדשים. לפי הדיווחים הרבים לאחרונה, אפל ניהלה שיחות עם גוגל, OpenAI וביידו הסינית בנוגע לאפשרות לשלב את הטכנולוגיה שלהן באייפון. עם זאת, עד כה שום דבר לא הוכרז.
- היכן חוגגים אירועים בישראל? המדריך המלא לבחירת הלוקיישן המושלם
- מזמינים אטרקציות לחתונה מבלי לקרוע את הכיס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביחס לחברותיה, ענקיות הטכנולוגיה, אפל הייתה איטית יותר בהשקת מוצרים המבוססים על בינה מלאכותית ג'נרטיבית. לפני כשבועיים דווח כי החברה רכשה את סטארט-אפ הבינה המלאכותית DarwinAI, אשר עוסקת בין היתר בייעול של מערכות ופלטפורמות שונות.
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
