חברת פתרונות הסייבר לרכבות סיילוס גייסה 30 מיליון דולר
סיילוס (Cylus) הישראלית, שמציעה פתרונות סייבר לרכבות, גייסה 30 מיליון דולר כחלק מסבב B בהובלת קרן Ibex Investors. החברה גייסה עד כה, וכולל הגיוס הנוכחי סכום של 57 מיליון דולר.
עוד השתתפו בגיוס הקרנות Vertex Growth Fund, Strides International Magma Venture Partners, Vertex Ventures Israel,GlenRock ומשקיעים פרטיים ביניהם חבר דירקטוריון החברה, היזם זוהר זיספל. בנוסף, בעקבות התרחבותה של החברה בארה"ב, ויליאם היינריך, לשעבר CISO של Amtrak ו-BNSF Railway, ומארק גרנט, לשעבר CISO של CSX Transportation, יצטרפו לדירקטוריון המייעץ של החבר
המוצר שהחברה פיתחה מאפשר השתלבות מלאה עם מערכות חדשות וישנות ללא שינויים בארכיטקטורת הרשת. החברה מציעה למפעילי הרכבות המרכזיות והעירוניות מבט מלא בזמן אמת על מערכות ההגנה.
- הסטארטאפ הישראלי ששומר על ChatGPT בגיוס ענק
- Koi מגייסת 48 מיליון דולר; השווי המוערך מעל 120 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני החברה, שוק פתרונות אבטחת הסייבר לרכבת, עתיד לחצות את רף ה-10 מיליארד דולר תוך חמש שנים בלבד.
עמיר לוינטל, מנכ"ל ומייסד Cylus: "הגיוס הנוכחי ישמש להרחבת מצבת העובדים של החברה במרכז הפיתוח בישראל ובמשרדי החברה בעולם. כיום, תחום הרכבות הינו חלק מהותי מתשתית התחבורה העולמית, ולכן, הכרחי שהתעשייה זו תקבל את רמת הגנת הסייבר שהיא דורשת וצריכה"/
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
